"לא משנה אם את ש"סניקית, אגודאית, ליטאית, מזרחית או חסידית. אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא סופרים אותך! אפליה זו מעוגנת בתקנון המפלגות שלא מאפשר לנשים להיבחר לשורותיהן. את מוזמנת להכיר את פתק הבחירות החדש שלך - לא נבחרת, לא בוחרת!" כך נכתב בדף פייסבוק שהקימה לפני כשנתיים, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, אסתי שושן, יוצרת קולנוע חרדית ואם לארבעה. אלא שמה שהתחיל אז כיוזמה של אישה יחידה, בודדה במערכה, צובר בימים אלו תאוצה עצומה במגזר החרדי והופך לתופעה המרתקת ביותר במערכת הבחירות שנפתחה לאחרונה.
מעל 3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות - לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן הפמיניסטי”, אומרת גרובייס. "יש לי חברה שעובדת ומפרנסת בזמן שבעלה לומד, כמו רבות מהחרדיות. היא אמרה לי שלמרות שאינה בטוחה עדיין איך תצביע בבחירות הקרובות, נמאס לה להיות 'שקופה' ואם סומכים עליה שתפרנס ותגדל את הילדים, צריך לסמוך עליה גם בהחלטות ציבוריות ושבמצב הנוכחי היא מרגישה כמו עובדת ניקיון שאין לה שום אמירה ציבורית. אני לא אופטימית שכבר בבחירות הנוכחיות תהיה אישה חרדית באחת המפלגות החרדיות, וייתכן שנצביע למפלגה אחרת שתשלב אישה חרדית אצלה”.
גרובייס אף זוכה לתמיכה נרחבת מבעלה בנושא. “אנחנו מעל מחצית המגזר החרדי, ואין לנו שום ייצוג”, היא אומרת, “אבל אני מאמינה שיהיה שינוי, אם לא בקדנציה הזו ולא בבאה, בוודאי בזו שאחריהן”.
גם מילכה, 31, גרושה ואם לשלושה מבני ברק, מתכוונת להילחם על ייצוג נשי במפלגות החרדיות, וגם היא טוענת כי לא תצביע להן אם לא ישולבו בהן נשים. “קחי לדוגמה את חבר הכנסת ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות. לוועדות על בריאות האישה הוא לא הופיע. אני מבינה שקשה לגבר חרדי לשמוע על אחוזי סרטן השד הגבוהים בקרב נשים חרדיות, אבל זו דוגמה אחת מני רבות לכך שיש מקומות שבהם גברים חרדים לא יכולים לייצג נשים חרדיות, בעיקר בנושאי בריאות ועבודה. במשך שנים נשים חרדיות הן המטפלות והמפרנסות, הגיע הזמן שיהיה לנו ייצוג. אין שום מניעה הלכתית לאישה להיות בפוליטיקה. הם מפחדים משינוי מאזן הכוח. גם הטענה שהם חוזרים ומטיחים בנו לגבי מידת החרדיות שלנו היא טענה של הפחדה. שום חליפה ושטריימל או מגבעת לא הופך אותם ליותר חרדים מאיתנו”.
בבחירות הקודמות הצביעה מילכה ליהדות התורה, בעיקר בגלל בתה שהייתה אז אמנם רק בת 5, אך כבר ידעה לזהות את האותיות וידעה מה אמורים להצביע. “זו עוד דוגמה לנהירה העיוורת כמו עדר לקלפי, אין באמת בחירה במגזר שלנו”, מילכה טוענת כעת. “יהיה שינוי, שינוי לוקח זמן. גדל כאן דור חדש של נשים חרדיות, פמיניסטיות ומודעות. פעם אסרו עלינו ללמוד ולעבוד, היום הדברים השתנו, ולכן אני מאמינה שיום יבוא ויהיה לנו ייצוג בכנסת ישראל”.
הקול שלא נשמע
סקר שנערך עבור אתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים", על בסיס משאל טלפוני על ידי חברת TRI, מעלה ממצאים מפתיעים. לפי תוצאות הסקר, בבחירות הקרובות ש"ס תזכה לעשרה מנדטים ויהדות התורה לשמונה מנדטים. 18 המנדטים המשוערים הללו הם ביטוי לכוחו העצום של המגזר החרדי בישראל שמהווה מעל 11% מכלל האוכלוסייה בישראל, קרוב ל-100,000 בתי אב שהם למעלה מ-800,000 נפש. כ-52% מהמגזר החרדי הם נשים.
שיעור הצמיחה במגזר החרדי הנו הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשוק העבודה בישראל עמד על 75.7% בשנת 2013, גבוה יותר משיעור ההעסקה של נשים מכלל האוכלוסייה, שעומד על 73.85%. היציאה המוגברת של נשים חרדיות לשוק העבודה בעשור האחרון נובעת מהמצוקה הכלכלית במגזר, מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים על ידי ממשלת שרון-שינוי.
למרות היציאה לעבודה והעלייה באחוזי היציאה ללימודים, קולן הפוליטי של הנשים במגזר, המוערך ב-8-9 מנדטים, לא נשמע. ההצבעה שלהן ניתנת אוטומטית לאחת המפלגות החרדיות הגדולות, שבאף אחת מהן לא ישבה מעולם אישה. עכשיו באות הפעילות החרדיות ואומרות: "לא עוד! רוצים את הקול שלנו - שלבו אותנו!". ברשימת הנשים המובילות את הקמפיין ניתן למצוא את מיכל צ'רנוביצקי המתגוררת באלעד; רחלי איבנבוים, המתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים; אסתר רידראינדורסקי המתגוררת ברמת גן; ואסתי שושן, יוזמת הקמפיין המקורי ב-2012 המתגוררת בפתח תקווה. בשבוע האחרון שלחה הקבוצה מכתב לחברי הכנסת החרדים בדרישה לקבל ייצוג ברשימות לכנסת.
יוזמת הקמפיין. אסתי שושן. צילום: מתוך אלבום משפחתי
צ'רנוביצקי, 34, חרדית נשואה, אם לשלושה בנים שלומדים בתלמודי תורה באלעד, עוסקת בבדיקות תוכנה ופעילה ב"כוח לעובדים" ובעמותת "בת מלך" שמסייעת לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מאלימות במשפחה, הקימה כבר בבחירות המוניציפליות באלעד שנערכו באוקטובר 2013 מפלגה בשם "עיר ואם" והתמודדה על מקום במועצת העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה. "אי אפשר להשליך מההצבעה באלעד על ההצבעה הארצית", היא אומרת. "לא היינו מוכנים, התחלנו בקמפיין בשלב מאוחר, לא היינו מוכרות בעיר ופעלנו ללא תקציב כמעט, בניגוד למפלגות החרדיות שהוציאו על קמפיין הבחירות באלעד מיליוני שקלים.
"קל יהיה להסיק מהמקרה שלי שנשים חרדיות לא מעוניינות בייצוג נשי, אבל לא כך הדבר. מאז הבחירות מצטרפים אלינו כל הזמן פעילות ופעילים חדשים, ובמועצה הבאה יהיה בעזרת השם ייצוג לנשים באלעד.
"נשים חרדיות וגם גברים חרדים שאני משוחחת איתם מעוניינים בהחלט לראות נשים במפלגות החרדיות בכנסת", אומרת צ'רנוביצקי. "אני מאמינה שלמרות ההצהרות של המפלגות החרדיות, השינוי יקרה. פנינו למפלגות החרדיות והכדור עכשיו בידיים שלהן, הן יבחרו אם לשלב נשים במפלגה או לשלוח חלק מהמצביעות החרדיות להצביע למפלגות אחרות שישלבו נשים חרדיות בתוכן. כך או כך, נשים חרדיות יישבו בכנסת. אומנם קשה לשנות עשרות שנים של אמונה ומסורת של הרגלי הצבעה, אבל אני מאמינה שהשינוי בוא יבוא".
"לא מייצג את הרוב"
אלא שאל מול הטענות הללו אומרים במפלגות החרדיות: “אין שום סיכוי לשינוי” ותוקפים את הנשים בשאלות לגבי מידת חרדיותן. כך, בימים האחרונים יצא הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" ומבכירי יהדות התורה, נגד היוזמה באתרי האינטרנט החרדיים “בחדרי חרדים”, “כיכר השבת” ו”לדעת”. "כל אישה שתתקרב למפלגה שלא בהנהגת גדולי ישראל - תצא בלא כתובה ואסור ללמוד במוסדות החינוך שלה, וכן לרכוש ממנה כל מוצר ומצווה להוציא את כל הצאצאים שלה מהמוסדות", כתב בלוי בפשקוויל שפרסם השבוע והוסיף: "אני ערב שכל מי שתעז לעשות זאת - תטופל בהתאם ותשלם על כך ביוקר".
גם סגן ראש העיר אלעד, צוריאל קריספל, הגיב באתר החרדי "בחדרי חרדים" וכתב: "קומץ נשים אלו ניסו את מזלן בבחירות באלעד כאשר הציבור החרדי אמר את דברו והדיר עצמו לגמרי מבחירתן".
בעקבות דבריו של הרב בלוי הודיעה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לפתוח בחקירה נגדו בחשד לשורה של עבירות חמורות של איומים וסחיטה באיומים נגד נשים חרדיות כדי למנוע מהן להשתתף בבחירות.
"מדובר בנשים חלוצות ואמיצות שמשלמות מחירים כבדים מול לחץ קהילתי עצום ואלים", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש. "לכאורה, מעמדה של האישה החרדית היה צריך להיות חזק יחסית מכיוון שהיא בדרך כלל המפרנסת. בפועל דואגת החברה החרדית שלנשים שלה לא יהיה קול. הן אינן רשאיות לייצג אותה בפוליטיקה, אינן רשאיות לדבר בכינוסים שיש בהם גברים ואינן רשאיות לכתוב בשמן בעיתונים שקוראים גברים (אם הן כותבות שם זה בשם בדוי). חשיבותה של הקבוצה החדשה אינה רק בכך שהיא פותחת את הדרך הארוכה לייצוג הנשים החרדיות ולסיום ההשתקה שלהן, אלא גם בכך שהיא מזימה את העמדה החרדית כאילו הנשים החרדיות משלימות עם המצב וטוב להן איתו".
"נפעל בכל דרך למנוע אפליית נשים חרדיות ונילחם בגזענות נגד עדות בכלל, ונשים בפרט", אומר גם יו"ר תנועת "עם שלם", הרב חיים אמסלם, בתגובה לאיומים של הרב בלוי. "הגיע הזמן שלנשים החרדיות יהיה ייצוג במפלגות החרדיות, ואם הדבר מתנגש באידיאולוגיה שלהן – עדיין לא ניתן למנוע מהן להתמודד ברשימות אחרות וכל שכן להחרימן ולבזותן. אעשה כל שבידי לקדם נשים חרדיות לכנסת כדי שיהיה להן ייצוג הולם בבית המחוקקים הישראלי. אני סמוך ובטוח כי מנהיגי הציבור החרדי מושכים את ידיהם מאב מירות מטופשות אלו, ואין זה מייצג את דעתו של רוב הציבור החרדי".
שאלת השאלות
מעבר לאלפי נשים שהצטרפו לעמוד הפייסבוק ולקבוצת הפעילות המונה כבר עשרות נשים, נשמעים עוד ועוד קולות במגזר החרדי והחילוני הקוראים להן לא לוותר למרות האיומים. "אנחב נו נמצאות בכל מקום, באקדמיה, בכנסת, רל"שיות, עורכת דין, פרסומאיות, אסטרטגיות", אומרת אסתר רידר אינדורסקי, 42, חוקרת פמיניזם דתי חרדית מהמרכז הבינתחומי וממובילות הקמפיין. "לא יעלה על הדעת שלא תהיה אישה חרדית בכנסת". רידר, שהב צביעה לדבריה עבור יהדות התורה בכל פעם שהתקיימו בחירות מאז היותה בת 18, הוסיפה ואמרה שהיא עצמה לא מבקשת להיבחר לכנסת, אלא לסלול את הדרך עבור נשים חרדיות ראויות.
ההתבטאות הברורה של הרב בלוי לא מפחידה אותך?
"אני מאוד מעריכה את מוטק'ה בלוי על האומץ שלו להצהיר בגלוי שהוא 'עובד עבורנו'. מאז שהתבטא כפי שהתבטא, קיבלנו רוח גבית ותמיכה מאנשים ונשים רבים שלא תמכו בנו קודם. תודה".
"מה שעומד מאחורי היוזמה המבורכת הזו, כמו כל רפורמה המתחוללת בתוך החברה החרדית, היא הצפת שאלת השאלות הנצחית: 'מיהו חרדי'", אומר ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר ישיבות ליטא והחברה החרדית באוניברסיטה הפתוחה ובמכון ון ליר, שכיהן בעברו כמנהל האקדמי של הקמפוס החרדי במכון לנדר ותומך גם הוא בקמפיין.
"לפי ההלכה נשים גם לא בוחרות. לפי ההלכה של חוגים אחרים, אין להשתתף בבחירות כלל. לפי ההלכה של חוגים נוספים, אין להופיע בטלוויזיה כלל. לפי ההלכה מצווה מן התורה להצביע רק לפלוני החרדי ואיסור גמור להצביע עבור פלוני שאף הוא חרדי. ברור אפוא, שכשם שאין הלכה אחת ודעת תורה אחת, אין גם 'חרדיות' אחת. מה שהנשים הללו אומרות הוא בעצם שהחרדיות היא הגדרה סוציולוגית בלבד, הנתונה בידי כל מי שמגדיר את עצמו ככזה. איננו עוד בכיסו של אף אחד, עסקן או רב כזה או אחר".
בניגוד לשמועות על מימון חיצוני וגורמים העומדים מאחורי היוזמה, היוזמות מצהירות כי לא קיבלו מעולם תמיכה ואינן נתמכות על ידי שום גורם חיצוני. "אנו נשים חרדיות עצמאיות ממגזרים שונים באוכלוסייה החרדית, ומולנו עומדים חברי כנסת, מפלגות ועיתונים עם כיסים מספיק עמוקים בשביל להרוג כל יוזמה לשינוי. אנו מתכוונות להגיע פנימה לתוככי המגזר עם הקמפיין שלנו, לא רק בפייסבוק או ברשתות החברתיות", הן אומרות.
ממפלגת יהדות התורה לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הגיליון. עם זאת, גורם בכיר ביהדות התורה אמר ל”מעריב המגזין”: “יש להצטער על הדרך שבה בחרו הנשים היקרות האלו לנסות ולשנות. כל מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שלא כך נעשים הדברים אצלנו. בדרך שלהן אין שום סיכוי לשינוי, גם לא בעשרות השנים הקרובות. אם היה ולו סיכוי קטן שהדבר ישתנה, העיסוק במדיה החילונית מוסס אותו. אין ספק שהתקשורת החילונית מתלהבת והנשים הללו זוכות לחיבוק חם.
“אין סיכוי לשילוב נשים חרדיות במפלגה, הגישה החרדית היא לא נישתית, אלא מבוססת על פלגים וסיעות. צורכי הציבור מאז ומתמיד יוצגו על ידי גברים. לא מדובר על שנאה או אפליית נשים. בעולם החרדי אנו מצביעים כמצווה, מכוח אמונתנו שיש לשמור על הגחלת ועל המסורת, וכמו שלא אפשרי שנשים יתפללו לפני העמוד, כך גם לא ניתן שישתלבו במפלגה. מדובר על שינוי שאינו שונה משינוי בהלכה”.
אותו גורם גם הוסיף שאינו חושש מהשפעתן של הפעילות על אחוזי ההצבעה בקרב הנשים החרדיות. לדבריו, “מדובר בשוליים שבשוליים של הציבור החרדי, אחוז קטן ולא משמעותי, איננו צופים לירידה בשיעור ההצבעה”.
ממפלגת ש"ס בחרו שלא להגיב.