לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שצוין לא מכבר כדאי לרענן את הזיכרון ולציין כמה נתונים חשובים: נכון לאפריל אשתקד מתגוררים בישראל כ־189 אלף ניצולי שואה. גילם הממוצע עומד על 84, ולא פחות מ־45 אלף ניצולים מוגדרים כמי שחיים מתחת לקו העוני.
מצוקתם העיקרית של הניצולים היא הבדידות. כעשרת אלפים מהניצולים ערירים. יותר משליש חיים לבדם, ומחציתם אלמנים או אלמנות. רבים מהניצולים שיש להם משפחות טוענים כי קרוביהם אינם שומרים עמם על קשר, מה שרק מגביר את הצורך לסייע להם.
המצוקה של הניצולים אינה סוד. חרף העובדה שהמדינה ממשיכה להכיר מדי שנה בשנה בקשישים נוספים בתור ניצולי שואה, עדיין אינה פועלת מספיק עבורם. נדמה כי גם מסקנות חד־משמעיות של ועדות בדיקה שונות והביקורת החריפה שמתח מבקר המדינה שבדק את הנושא לא משנים את המציאות העצובה, המתבטאת בין היתר בעובדה שמדי יום ביומו מתים כ־40 ניצולי שואה, וחלקם מסיימים את חייהם בעוני מחפיר.
אם לא די בנתונים אלו, הרי שמהדוח השנתי של הקרן לרווחה לניצולי השואה בישראל עולה כי בשנה האחרונה הורע מצבם הכלכלי של הניצולים. 30% מהם דיווחו כי נאלצו לוותר על מוצרי מזון ו־25% ויתרו על תרופות וטיפול רפואי עקב מצבם הכלכלי. 39% העידו כי היחס בין ההכנסות להוצאות "אינו מאפשר להם לחיות בכבוד", וזאת לעומת 31% בשנה שחלפה. 27% מהניצולים העידו שלא התאפשר להם לחמם את ביתם בחודשי החורף האחרון, 73% סובלים מבעיות בריאותיות, 20% אינם מרגישים בטוחים בביתם ו־45% מרגישים בדידות "רוב הזמן או מדי פעם בפעם".
"נאלצים לוותר על צרכים בסיסיים כגון מזון וחימום"
גורם שלוקח ברצינות את העובדות העגומות על מצבם של ניצולי השואה הוא הקרן ידידות. מוקד הידידות לניצולי שואה של הקרן הודיע כי עד סוף שנת 2016 יותקנו לחצני מצוקה בבתיהם של עשרת אלפים ניצולים נזקקים בני יותר מ־80. בכך הם יצטרפו ל־6,000 הניצולים שכבר כעת זוכים לשירות הזה. מדובר בשני לחצני מצוקה: האחד על ידו של הקשיש והשני בביתו. בשונה מלחצנים אחרים שבשוק שני לחצנים אלו מותקנים ללא עלות חודשית או עלות התקנה כלשהי.
קשה להגזים בשלווה הנפשית שמתלווה להתקנת לחצני המצוקה: מדובר בקשישים שחוו אירועים לא פשוטים בעברם, ולכן, מסבירים להם בקרן, הם לא צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם לוחצים על לחצן המצוקה כאשר הם חשים בכאבים בחזה, למשל, והם זוכים מיידית לקבל את התמיכה והמענה הרפואי שלהם הם זקוקים.
הקריטריונים לקבלת שירות לחצן מצוקה בסיסיים: על הקשיש להיות ניצול שואה מוכר, בן 80 ויותר ובעל סך הכנסות של עד 8,812 שקל (כולל תשלומי רנטה).
נוסף לכך הקרן מעניקה ייעוץ רפואי טלפוני שפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ביקור רופא בהשתתפות הזולה ביותר בארץ ועומדת על 20 שקל בלבד. במקרה הצורך פינוי באמבולנס בעלות סמלית של 27 שקל, בין שהקשיש מתאשפז בבית חולים ובין שלא. לרשות הקשישים עומד גם סייר ביטחון במקרה של תחושת סכנה כמו פריצה לבית. כמו כן מוענק סיוע בעת נפילה של קשיש שלא יכול לקום עצמאית. הקרן גם יוזמת שיחה חודשית מטעם המוקד לקשיש רק לוודא שהכל אצלו בסדר. קופת חירום עומדת לרשות הקשישים והיא מיועדת לצרכים רפואיים פרטניים במסגרת מעני מוקד הידידות.
"מצוקתם של הקשישים בישראל וניצולי השואה בפרט היא אות קלון ובושה לעמנו. מעבודתנו בתחום אנו מוצאים כי מאות אלפי קשישים בישראל נאלצים לוותר על צרכים בסיסיים כגון מזון, חימום ותרופות מסיבות כלכליות", אומר נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, שמוסיף כי "הבדידות שחווים הקשישים היא לעתים אף כואבת יותר מבחינתם מהמצוקה הכלכלית. אני קורא לכל אזרח בישראל להשמיע את קולו למען הקשישים ולתת מזמנו להפגת בדידותם".
לבירור זכאות והרשמה לקבלת שירות לחצן המצוקה ניתן לפנות לטלפון שמספרו 03-6090866