בכל פעם שאני מנהלת שיחה עם אמהות אחרות, אני נזכרת למה אני לא אוהבת לנהל שיחות עם אמהות אחרות- אני תמיד יוצאת לא בסדר. הפעם היה זה פורים, אחד החגים האהובים עלי, שגרם לי לרצות לחפור בור עמוק במיוחד ולקפוץ לתוכו. אתחיל ואומר שהעובדה שאני צריכה לחלוק את פורים עם מיני-בוס ולקבל על עצמי את המציאות החדשה בה החג הזה חשוב לו יותר מאשר לי, מלכתחילה הקשתה עלי. מעבר לזה, אני חשבתי שפורים מגיע עוד חודש, מה שנותן לי בערך חודש להגיע לאחת החנויות האלו, שמוכרות תחפושות, לפשפש במתלה ששיך לגיל שנתיים, לבחור תחפושת חביבה של פיראט, אריה או קאובוי וליהנות מהמשך חיי הפשוטים.
טעיתי.
קודם כל, מסתבר שחודש ימים שמגיעים לפני חג נספרים כמו שנות כלב, משמע נשארו לי בערך שלושה וחצי ימים להחליט על תחפושת למיני בוס ועוד לדאוג שהתחפושת לא תגרד, לא תעצבן ולא תטריד אותו- כי מיני בוס אוהב נוחות, אבל לא מעוניין להגיע לגן בתחפושת המושקעת "ילד בטרנינג".
"לא הזמנת לו תחפושת מחו"ל?!" פערה לעברי זוג עיניים אחת האימהות תוך כדי שהיא מאזנת את עצמה מחדש על הכיסא שכמעט נפלה ממנו אחרי ששמעה את תוכנית קניית התחפושות העלובה שלי. עכשיו למדתי שתחפושות צריך להזמין מחו"ל כדי שחלילה לא יהיו זוג ילדים באותה התחפושת בגן, ממש כמו בטקס האוסקר. לוקח לתחפושות מינימום חודש להגיע, כך שהפתרון היחיד שהצלחתי לחשוב עליו כדי להימנע מהמבוכה של לשלוח את הבוס בתחפושת של "ילד עם חרא של אמא" הוא להזמין כרטיס טיסה לניו יורק או ללונדון.
מיד אחרי שביררתי עם הפלוס אחד ועם כמה חברות וגיליתי שאף אחד לא מוכן להצטרף אלי לטיול תחפושות החלטתי שאני מחפשת חוות דעת שניה. פניתי לקבוצת אמהות אחרת, כזו שנראית לי תמימה ורגועה יותר ואולי לא תזועזע ממני ותחשוב שהילד בדרכו לגן בתחפושת של הומלס.
"מה פתאום להזמין תחפושת מאיביי"? חייכה אלי "אמא צ'יל". כמעט וחזרתי לנשום לפני שהיא המשיכה במשפט "הזמנתי המון אביזרים, אני הולכת לתפור לה כמה תחפושות שונות, מי מזמין תחפושות מוכנות?" אני. אם אנסה לתפור תחפושת יש סיכוי שהוא יתחפש לילד שצריך טיפול רפואי כי אמא דקרה אותו עם מחט.
אז מצבי כרגע הוא כזה: אין למיני בוס תחפושת, לא הזמנתי אחת באינטרנט וגם לא טרחתי עדיין ללכת לחנות לפני שכל התחפושות הטובות ייגמרו. אני לא מתכננת ללמוד תפירה או סריגה בשבוע הקרוב ואני לא חושבת שזה הופך אותי לאמא פחות טובה. אולי קצת, אבל אני בטוחה שאני מפצה על זה במקומות אחרים. אמנם עוד לא החלטתי מהם אבל אני בטוחה שהם קיימים.
אני חושבת שהדרך היחידה להסתכל על אמהות במשרה מלאה בצורה נכונה הוא להבין שזו באמת משרה, מלאה, מאוד. ואחת המשימות של המשרה שלי בשבוע הקרוב היא להיות סטייליסטית אישית ולדאוג שהמיני בוס יגיע לגן מחופש לנהג מרוצים או במקרה הגרוע לאיש עסקים או שומר ראש. אל תשפטו אותי, קיבלתי במתנה חליפה שאין לבוס לאן ללבוש, כי לא קיבלנו לאחרונה הזמנות לערבי גאלה שדורשים הגעה בחליפה.
האמת שסטייליסטית נשמע לי הרבה יותר טוב ממנקה, צוות הווי ובידור או אחות לילה כך שכנראה באמת אגרור את עצמי לחנות תחפושות בשלב מסוים או אשלם על משלוח אקספרס, ממילא כל חיי אני משלמת אקסטרה על חוסר תשומת לב ועצלנות יתר. או שפשוט לא אצלם אותו וכשיגדל אספר לו שאמא השקיעה ותפרה לו תחפושת שלמה של אסטרונאוט מכמה חתיכות של נייר כסף והמון אהבה.