אני בן 20, חייל בשירות חובה שחוזר בכל ערב הביתה. יש בי המון אמביציה והחלטתי שאני מעוניין לעבוד במקביל לשירות הצבאי, ובמקביל אף התחלתי ללמוד לתואר ראשון. לוח הזמנים שלי מאוד מצומצם ואינטנסיבי. הוריי חוששים שאקרוס מהעומס, אך אני חושב שאני מסוגל לכך. מה עלי לעשות?
“אני רוצה לשתף אותך בלוח הזמנים שלי בתקופת הלימודים האקדמיים: לאחר שירותי בצבא חזרתי לשחות במכבי חיפה והתחלתי לאמן. במקביל פתחתי קו לחמניות בשעות המוקדמות של הבוקר. בנוסף לכך, הייתי מאוד מעורב חברתית וגם הפקתי מסיבות ופתחתי ליין. בין לבין גם הייתי פעיל פוליטית והפכתי להיות דובר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה ויושב ראש ועדת חוץ והסברה. כל זה קרה כשהייתי סטודנט, וכתוצאה מכך לא כל כך ישנתי. זה אומנם לא לוח זמנים שמתאים לכל אדם, אבל יש כאלו שכן אוהבים זאת. מי שחושב שהוא מסוגל לכך ומעוניין בזה - יכול לעשות זאת וגם ליהנות. אני נהניתי מכל רגע. לכל אחד מאיתנו יש הקצב שלו, האנרגיה שלו והדרך שלו. רק אנחנו מכירים את עצמנו. אנשים יכולים לבקר אותך ולומר לך שאתה צריך להאט את הקצב, אבל אתה לא טיפוס שאוהב להאט קצב, וזה בסדר. היה מי שאתה”.
אני בן 26. בתור ילד סבלתי מביטחון עצמי נמוך ומבעיות קשב וריכוז, וכתוצאה מכך היו לי מעט חברים. היום כבר יש לי חברים, אך אני מתקשה לצאת ולהכיר נשים. מעולם לא יצאתי עם נשים, ולכן גם אין לי ניסיון מיני. חוסר הביטחון שלי מתבטא מאוד בתחום הזה, וגם מאמן בתקשורת רומנטית לא סייע לי להגיע לשינוי הגדול. מה עלי לעשות?
“שומעים מדבריך שעברת תהליך. יכולתי לדמיין אותך כילד ללא חברים שגדל ללא תחושת ביטחון והתרגשתי. אנחנו חיים בחברה מאוד לחוצה ותחרותית. בטיפת חלב ישנו גרף של מה הילד צריך להספיק בכל גיל. הגרפים הללו שיגעו את כולנו. היום לאינדיווידואל אין הזכות להיות מי שהוא, וחבל שכך. אנחנו מאוד מושפעים מסטיגמות חברתיות, אך אין שום סיבה להתייחס אליהן ברצינות. מותר לך לפרוח בגיל מאוחר וזה בסדר. אתה צועד בדרך טובה עבורך ולא מוותר לעצמך. נראה שאתה מאוד פתוח ומודע לעצמך. אני ממליץ לך לשתף את הסביבה שלך ברצון שלך לזוגיות כדי שיכירו לך נשים שאתה יכול להתחבר אליהן. פנה למשפחה שלך ולחבריך בעבודה, ואני בטוח שאתה תמצא את שתאהב נפשך. צא למקומות וחפש סביבה חברתית שתקנה לך את האפשרות להכיר אנשים נוספים. אני חושב שאתה נמצא כיום בדיוק איפה שאתה צריך להיות. קח את הזמן ואל תילחץ”.
בני בן ה־28 תקוע בחייו. הוא חסר ביטחון וחושש לקבל החלטות אפילו כשהוא קונה נעליים. הוא זקוק תמיד לאישור של הסביבה שלו על כל צעד שהוא מבצע, ולכן גם אינו נמצא בזוגיות. הוא מאוד מחושב וחושש לקחת סיכונים. כיצד אפשר לסייע לו?
“את מתארת הוויה של חוויה חרדתית אצלך בנך. אינני רופא, אך אני ממליץ לפנות ולבדוק את הנושא. OCD מופיע בכל מיני רמות, ושווה אולי לבדוק ולשלול את האופציה. יש לכל תופעה ספקטרום, ואולי יש סיכוי לרמה קלה מאוד של OCD שממנה בנך סובל. אני חושש שבנך יאבד הרבה אנרגיה על קבלת החלטות בעתיד, ואורח חייו ייפגע. את מתארת תופעות שמפריעות לו מאוד בתפקוד, ולכן הוא זקוק לפתרון. רצוי לעבור אבחון של איש מקצוע שידע להגדיר ממה הוא סובל וכיצד ניתן לסייע לו. לצד זה, ישנן סדנאות לעזרה עצמית המבוססות על כך שלאדם יש פתרון וכל שצריך הוא לעזור לו לגלות אותו. בנך במצבו כרגע נמצא ללא כלים להתמודד, ואין לו יכולת לבצע שינוי לבדו. אני מציע לכם במקביל לאבחון למצוא לו מאמן אישי שבהתערבות חיצונית יוכל לבחון עמו את הפחדים והחששות שלו. בתהליכים עמו תוכלו לקבל פידבק, לקרוא לילד בשמו ולהתמודד עם הקושי בצורה הטובה ביותר. אל תאשימי את עצמך במצבו של הילד, זה לא יתרום לדבר. אני מקביל זאת לדימוי הבא: אם את צמאה ושותה מבאר שעושה אותך חולה, ולאחר שהבראת את חוזרת לבאר ושותה שוב - ייתכן שאת נמצאת בבעיה. אחרי שהבנת שמקור המים שלך הוא שגורם לך לחולי, הדבר ההגיוני לעשות הוא לחפש מקור מים אחר. מסתבר שרבים חוזרים לשתות מאותה הבאר מחשש לשינוי. בנך משתמש ברציונל הנוכחי ובכך נתקע. איש מקצוע יוכל להסתכל על בנך בעין נקייה ולסייע לו”.