בתי בת ה־7 היא ילדה חכמה ונבונה שלאחרונה החלה להתעניין בנושא החתונה. היא טוענת שהיא רוצה להתחתן רק עם אבא שלה. הסברנו לה שהדבר לא הגיוני, אבל היא לא מבינה ומתעצבנת שאסור לה. איך אנחנו יכולים לעזור?


"בכל פעם שאתם נתקלים בנושא מורכב ומדברים עליו יותר ויותר, אתם מעצימים אותו ונותנים לו יותר נפח. אם הילד עוזר בבית ואתם מפרגנים לו, אתם רק מחזקים את ההתנהגות החיובית שלו. אם הילד אומר דברים שלא נראים לכם ואתם מעירים לו בלי הפסקה, אתם מקבעים את הדברים הפחות טובים. במקרה הזה, התגובה הכי טובה היא אי־התגובה - אין טעם לעשות מזה עניין. ככל שאתם אומרים לה שזה לא הגיוני, אתם רק מסבכים את העניינים. התופעה הזו מוכרת לגמרי, לא סתם יש בפסיכולוגיה מושגים כמו תסביך אדיפוס או תסביך אלקטרה. הילדה חייבת להבין שאתם לא כועסים עליה, והערות שלה על אבא שלה לא עושות רושם על אף אחד. כשהילדים שלי היו קטנים ורצו להתחתן איתי, ראיתי בזה מחמאה מאוד גדולה. ילדים בגיל הזה לא קולטים משמעויות לעומק, הם לא מבינים מהן זוגיות או התאהבות. בגיל הזה כל הבנים האחרים מגעילים את הילדה, והיא רוצה רק את אבא שלה כי היא עדיין קטנה ולא יודעת מה טומן לה העתיד. היא לא יודעת שהיא עתידה להתאהב בבנים אחרים, להיכנס לגיל ההתבגרות ולמצוא את עצמה במקומות אחרים לגמרי בחיים. תנו לה הזדמנות להתאהב גם מחוץ לבית. כרגע אבא שלה נראה לה הכי חשוב, ואין שום סיבה למנוע את זה ממנה".



אני אם לילד בן שנתיים וארבעה חודשים שעדיין לא מדבר כמו שצריך. בעוד כמה שבועות עתידה להיוולד לו אחות קטנה. האם כדאי לי להעביר אותו לגן ילדים חדש כבר עכשיו, או להמתין לספטמבר? אני חוששת שהשילוב בין השניים עלול להכניס אותו לטראומה. מה דעתך?


"חשוב שתשני את עולם המושגים שאת משתמשת בו, ותדעי שילד לא נכנס לטראומה אם הוא עובר לגן חדש, וגם לא אם נולדת לו אחות. ילד שנחשף, לא עלינו, לפיגוע, עלול לעבור טראומה; ילד שהוריו זנחו אותו יכול גם הוא לעבור טראומה; כאן מדובר ביציאה מאיזון עם סיכון למשבר, שגם אותו אפשר לנהל. אין ספק, הילד עומד לעבור תקופה מטלטלת, אבל לתפיסתי מה שמכתיב כאן את ההחלטה הוא פחות המצב של הילד, אלא עצם העובדה שאת לא שבעת רצון מהתפקוד בגן, ואני באופן אישי נגד שליחת ילד למקום שאני לא שבעת רצון ממנו. ברגע שתעבירי אותו לגן אחר, תוכלי להרגיש טוב יותר עם עצמך, דווקא עכשיו כשהגננות יהיו פנויות אליו. מעבר לזה, אני בעד שתפני לקבלת ייעוץ הורי, וכך תוכלי לעבור את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר. הילד חשוב, אין ספק, אבל את, כאמא שלו, חשובה לא פחות. את נמצאת בדרך להרחבת המשפחה שלך וזקוקה לכלים כדי להתמודד עם הדבר הזה. רצוי שתבקשי עזרה לוגיסטית מבני משפחה וחברים, וכמובן גם תמיכה רגשית. אני מאמינה בחוזקם של ילדים, קשה להם והם יכולים להתגבר על זה. מה גם שחשוב לזכור שלא כל הילדים מושפעים לרעה מלידה של אחות. יש כאלה שדווקא מתרגשים ושמחים על הצטרפותה של עוד תינוקת למשפחה. את חייבת להיות שלמה עם עצמך - אחרת תתקשי להתמודד עם הקשיים שלו". 


בני נשוי

לתאילנדית, ולשניים ילדה בת שנה וחצי. אני מאוד מודאג מכך שריבוי השפות שלהן חשופה נכדתי עלול ליצור אצלה בלבול, ואף להקשות על התפתחותה. מה עלי לעשות כדי לסייע לה?

"עד לפני 20 שנה חשבו שחשיפה לכמה שפות עלולה להפריע להתפתחות השפתית של הילד, אבל מחקרים חדשים מראים שככל שהילד נחשף ליותר שפות, הוא מפתח את המוח שלו ברמה אדירה. הילדה הזו תגדל להיות בעלת אינטליגנציה חזקה מאוד, וזה יתרון אדיר. היא כבר עכשיו לומדת לשלוף ממגירות המוח שלה מילים שנכונות לאותו אירוע. לפני כעשור, ביקרתי במיאמי ונתקלתי בתופעה שבה ילדה בת 3 שוחחה בעברית עם הוריה, באנגלית עם הגננות ובספרדית עם העוזרות. בקרוב אולי גם הנכדה שלך תדבר איתך בעברית, ובבית גם באנגלית ובתאילנדית".