בתי בת ה־14 היא תלמידה טובה ומוכשרת בצורה בלתי רגילה. בעבר הסתדרנו מאוד, אבל בתקופה האחרונה חל שינוי בהתנהגות שלה. אני מתקשה להסתדר עם המרדנות והחוצפה שלה, היא כועסת וזועמת, וזה רק הולך ומחריף. לטענתה, היא נעלבה בגלל שאמרתי לה במהלך ויכוח שאני לא רוצה אותה בתור הבת שלי, והיא בחרה לקחת את זה לכיוונים מאוד קשים. מה עליי לעשות?
"האחריות על הקשר בין הורים לילדיהם לנצח נצחים תהיה מוטלת על ההורים, החל מהגילים הצעירים, וגם כשההורים כבר בני 60 והילדים בני 30. התפקיד העיקרי שלנו הוא לא לאבד את הקשר עם ילדינו. גם אם הם בוחרים לגזור באופן חד את חבל הטבור הפסיכולוגי ביניהם לבינינו. מה שעובר על הילדה בתקופה הזו הוא מטורף. היא מתמודדת עם שינויים הורמונליים ורגשיים רבים, ומתחילה כבר עכשיו לחוות את גיל ההתבגרות. אם תצליח לעשות הפרדה בין העובדה שאתה לא מסכים איתה והקשיים בתקשורת שלכם, לבין זה שאתה רוצה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הילדה הזו - תוכל להרוויח אותה בחזרה.
לדעתי, עליך לפנות אליה בשעה שהיא מכינה שיעורי בית ולהגיד לה 'אני פונה אלייך כאן, באופן פתוח וגלוי ואומר שאני לא אוהב את הברוגז הזה בינינו. הייתי רוצה שנחזור לדבר למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים על אותם דברים'. במהלך גיל ההתבגרות של ילדינו אנחנו, כהורים, חייבים לשמור על כבודנו, ומנגד לשמור על הקשר עם הילדים שלנו גם אם הם עושים דברים שאנחנו פחות אוהבים. מה שאנחנו כן יכולים לעשות כהורים הוא להתרחק אם הם מדברים לא יפה, לא לענות כשצריך, ולזכור תמיד להעביר להם את המסר שאנחנו לא נוותר על קשר איתם, גם אם הם מתנהגים בצורה שאינה מקובלת עלינו".
בני בן ה־3.5 סובל מפחדים רבים. אם אני שולחת אותו לחדר להביא צעצוע הוא אומר שיש שם איש שרוצה לאכול אותו. אני מאוד מודאגת. כיצד אוכל לסייע לו להתגבר על הפחד?
"הפחדים האלה תואמים לגילו, ובדרך כלל חולפים מאליהם. אם הוא מדבר שוב על האיש תזכירי לעצמך שאת צריכה ללכת עם הדמיון, אל תגידי לו שאין איש כי מבחינתו יש, והוא מאוד מפחד ממנו. תשאלי אותו אם האיש שהוא רואה מכיר את המשפחה, או אותך. תנסי לדובב את הילד, ובהמשך תגידי לו: 'בפעם הבאה שתראה אותו תספר לו שעכשיו אמא שלך מכירה אותו, וכדאי שהוא ייזהר כי אם הוא יעשה לך משהו אנחנו נתקשר למשטרה'. אם הוא אומר לך שהוא ראה מפלצת תגידי לו שיבדוק אם זה גור של מפלצות, ושאולי הוא בסך הכל רוצה שישמרו עליו. במידה שהוא מפחד ללכת לשירותים לבד ואת בדיוק עסוקה בעבודות הבית, תוכלי להגיד לו שהוא יכול לחכות, ואם הוא לא מסוגל להתאפק את יכולה לשיר לו בקול עד שיחזור מהשירותים, ותשירי לו שיר מצחיק בקול רם מאוד. זאת בכדי שתוכלי לסייע לו לעבור את התקופה הזו, ולתת לו להרגיש ביטחון מבלי לפתח בך תלות".
אני אם לשלושה ילדים, ולאחרונה אני מרגישה שבתי בת ה־6 איבדה את הביטחון שלה. היא הפסיקה ללכת לחוגים וכבר לא יוצאת לבקר חברות. כל זה התחיל לפני כחצי שנה אחרי שאני ובעלי חזרנו מחופשה של שבוע בחו"ל, והיא הייתה אצל סבא וסבתא. אני חושדת שיש קשר בין הדברים. מה דעתך?
"בפסיכולוגיית ילדים אנחנו עוסקים הרבה בתיאוריות והשערות, כי לא תמיד אפשר לדעת מה עובר על הילד באמת. אני משערת שהנסיעה שלכם הייתה מאוד קשה עבורה, ככל הנראה קרה שם משהו, יכול להיות שאפילו מאורע רגיל לגמרי, אבל היא הייתה בלעדיכם, ולכן מאוד נלחצה. עלייך לייצר מצבים מתאימים, ולאלץ אותה להתמודד עם כוחותיה מחדש - נניח לקחת אותה לחברה, לשבת איתה שעה, ואז להודיע לה שאת חייבת ללכת באופן דחוף כי שכחת מסמכים חשובים בעבודה ושתחזרי לאסוף אותה בעוד שעה. תני לה אפשרות להתקשר אלייך אם היא רוצה ותחזרי באותה השעה שהבטחת לה. מעבר לזה, כדאי שתרשמי אותה לחוג שהיא אוהבת, תלכי איתה, ואפילו תשבי בפנים מספר פעמים. אחרי כמה שבועות תגידי לה שהמורה מחייב אותך לשבת בחוץ, והיא יכולה לבדוק. בהמשך תוכלי להגיד לה שאת לא יכולה להישאר ותחזרי לקחת אותה. לאט־לאט הילדה תחזיר לעצמה את העצמאות ותחזור להתנהג כהרגלה".