עדת יריה לירי: "נפלנו לרצפה ואני זוכרת את החיוך שלו"

נועה, שישבה בבית קפה צמוד לזירת הירי: "היה יום שישי שקט ורגוע, עוד התלוננתי שהכריך מתעכב. פתאום שמענו ירייה. ביריה השנייה רץ לפה אבא עם ילד וצעק לנו 'תשכבו'!. עדיין לא עיכלנו מה קרה. פתאום הייתה יריה לבית הקפה שבו ישבנו. ואז ראיתי את היורה עומד ממש מולי. מעיל שחור שיער שחור זיפים והחזיק רובה עם שתי ידיים".

"נפלנו לרצפה ואני זוכרת את החיוך שלו. ירה שוב לעבר בית הקפה. לפתע הוא נמלט ואנשים התחילו לרוץ אחריו. אנשים התמוטטו מהלחץ אבל לא היו פה נפגעים. לקח למשטרה עוד שבע דקות להגיע. היריות בבית הקפה שלנו היה האחרון שבו הוא ירה לפני שנמלט".