בתום תקופה ארוכה של גרירת רגליים, שבמהלכה נגרם עוול מיותר לעשרות אלפי חולים שצורכים מריחואנה רפואית ברישיון, משרדי הבריאות והתחבורה צפויים לאפשר לחולים שמשתמשים במריחואנה רפואית להמשיך לנהוג גם אם נמצא בדמם ריכוז נמוך של THC. כך חשף אתר האינטרנט TheCar .
המשמעות היא שייקבע חוקית רף מותר להימצאותו בדם של תוצר חילוף החומרים של הסם, הידוע כ־THC. כיום, החוק בישראל לא מבדיל בין הימצאותם של שרידי סם לבין הימצאות חומר פעיל ודי בכך שבדיקת דם של נהג תגלה אצלו שרידי THC מסם שנצרך לפני שבועיים כדי להרשיעו בנהיגה תחת השפעה, גם אם לא כך הדבר.
פועל יוצא של המצב הוא שאלה הצורכים קנאביס ברישיון חייבים לוותר בפועל על נהיגה או שיאבדו את רישיונם. ועדה בין משרדית, אשר עוסקת מזה זמן בכל היבטי המריחואנה הרפואית בישראל, תמליץ בקרוב לשנות את החקיקה הקיימת כך שייקבע רף חוקי של THC ורק מי שבדמו יימצא ריכוז גבוה יותר ייחשב כמי שנמצא תחת השפעת סמים.
החדשות הפחות טובות עבור חלק מן המשתמשים הן שההמלצה המסתמנת היא לקבוע רף נמוך, בשיעור שבין 3.5 ל 5 ננוגרם למיליליטר דם, ורמה כזאת נחשבת לנמוכה מדי עבור חולים רבים שצורכים את הסם הרפואי באופן קבוע. מנגד, תפקידה של הוועדה הוא לאזן בין אינטרסים סותרים שמתנדנדים על גבול דק מאוד.
מחקרים שונים מצביעים על השפעה שלילית של שימוש במריחואנה על בטיחות הנהיגה וחובתה של הוועדה היא גם למנוע סיכון לחולים עצמם, כנהגים, ולמשתמשי הדרך האחרים. הרמות שצפויות להיות מאושרות בישראל אולי לא יהיו לטעמם של חלק מהמשתמשים אבל הן דומות מאוד לרמות המותרות במדינות שונות בעולם.
הג'וב הבריטי
בעוד שכולנו יודעים שאם שותים לא נוהגים, במידה רבה בזכות קמפיין תקשורתי מושקע ורב שנים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המודעות לבעיית הנהיגה תחת השפעת סמים ותרופות מרשם נמוכה, ומעטים מכירים את היקף התופעה. למען האמת, יכול להיות שאפילו בגוף האחראי על הבטיחות בדרכים בישראל – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – לא מכירים את הנתונים האמיתיים בתחום. מה שברור במבחן התוצאה הוא שמי שאחראי לביטחון שלנו בדרכים כלל לא מתמודד עם הבעיה הזאת – לא באמצעות קמפיינים תקשורתיים ואפילו על ידי הפצת המידע הרלוונטי באופן פומבי.
ואם יש בידי הרשות נתונים כאלה והיא לא יוצאת מגדרה כדי לפרסם אותם ולפעול למיגור התופעה - הרי שמדובר במחדל חמור. להבדיל, משרד התחבורה הבריטי מטפל בסוגיה הזו מזה מספר שנים ולאחר שהיקף הבעיה נחקר הגיעו אנשיו למסקנה ששימוש בסמים ובתרופות מרשם אחראי לכ- 5% ממקרי המוות בתאונות שם, שהם כ- 200 הרוגים בשנה.
לנוכח הנתונים הללו, בוצע בבריטניה מהלך הסברתי רחב היקף ולאחרונה גם שונתה החקיקה על מנת לטפל בתופעה. בתחילת החודש הבא ייכנס לתוקפו חוק חדש בבריטניה, אשר קובע אפס סובלנות כלפי שימוש בסמים קשים לפני נהיגה; סובלנות בינונית לשימוש במריחואנה, שבאה לידי ביטוי בקביעת רף מותר לנהוג ברמות נמוכות של חומר פעיל בדם; ומה שחשוב יותר מכל עבור רוב הנהגים – איסור שימוש בתרופות מרשם בעת נהיגה וקביעת איסורים לגבי 16 חומרים הפוגעים בעירנות ומשבשים את התפיסה ומצויים בתרופות נפוצות שונות.
במקביל פתח המשרד במסע פרסום שנועד להמחיש ולהבהיר את הסכנות שנגרמות על ידי שימוש בתרופות שפוגמות בכושר הנהיגה – משככי כאבים, תרופות להצטננות, תרופות שינה וכן תרופות פסיכיאטריות שונות. במשרד התחבורה הבריטי מעריכים שהחוק החדש נוגע לכ- 19 מיליון מקבלי תרופות מרשם בשנה, חלקם הקטן מודע להשפעות התרופות על יכולתם לקבל החלטות ולנהוג, ואחרים כלל אינם יודעים שהם מסכנים את עצמם ואת שאר משתמשי הדרך.
מסע הפרסום אומנם מפחיד את המשתמשים באמצעות ענישה של שלילת רישיון למשך שנה וקנס בגובה 5,000 ליש"ט, אבל הוא בעיקר נועד להגביר את המודעות לסכנה, גם בקרב הנהגים וגם בקרב הרופאים. בניגוד לחוק בישראל, החוק הבריטי לא מאפשר להרשיע נהגים רק על הימצאות חומרים אסורים בדמם, אלא מתחשב גם בנסיבות הספציפיות של המקרה.
כך, למשל, לא מוגש כתב אישום אלא במקרים שבהם נצפתה השפעה של התרופות או הסמים על הנהיגה. בנוסף, הרמות שנקבעו בחוק כלא חוקיות הן גבוהות יחסית ולוקחות בחשבון שימוש מאושר בתרופות. והחשוב ביותר הוא שנאשמים לא יורשעו אם יוכיחו שהשתמשו בתרופות לפי הוראות הרופא או העלון למשתמש. כך שמי שצפוי להיענש הוא מי שנטל תרופות במינון גבוה במיוחד או שהתרופות השפיעו בפועל על נהיגתו. בנוסף, כחלק ממסע ההסברה מבצע משרד התחבורה הבריטי עבודה ישירה מול רופאי משפחה ורוקחים ואף הנפיק מדבקות מיוחדות שיודבקו על כל התרופות המסוכנות שנכללו בחוק החדש.
שאלה של מינון
בנוגע להעלאת המודעות למסוכנות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול נעשתה עד היום בישראל עבודה טובה. עד לפני כעשור כמעט ולא הייתה התייחסות לבעיה, אבל בלחץ ארגונים כמו "אור ירוק" החלה המשטרה לבצע בדיקות נשיפה ולאכוף את החוק ובמקביל יצאה הרשות במסעות פרסום שנועדו לערער את הלגיטימיות החברתית של נהיגה תחת השפעה וליצור לחץ חברתי כנגד נהיגה כזאת.
אבל כנראה שלמשטרת ישראל הרבה יותר קשה למדוד את ההשפעה של מריחואנה, סמים קשים ותרופות מרשם על כושר הנהיגה, בין השאר מפני שהיא לא מצוידת במכשור המתאים. כמו כן, בחלק מהמקרים לבדיקה לאיתור שרידי סמים ותרופות נדרשת הסכמת הנהג או צו של בית משפט ולכן התהליך מסורבל ואיטי. גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעדיפים לטמון את הראש בחול במקום להתמודד עם הבעיה, אולי מפני שלא קל לצאת לציבור עם מסר שנוגע לנהיגה בהשפעת תרופות.
הרי כשמדובר בצריכת אלכוהול ניתן להמליץ לנהגים שלא לשתות יותר מכמות כזאת או אחרת של משקאות חריפים ואף לקבוע שלנהגים צעירים או נהגים מקצועיים אסור בכלל לצרוך אלכוהול. אבל כאשר מדובר בתרופות מרשם או במריחואנה, מסובך יותר לגלות מהי רמת החומר הפעיל או לקבוע מינון שמתאים לכל נהג. לא מן הנמנע שברשות חוששים להיכנס לשדה מוקשים פוליטי כיוון שעל נהיגה תחת השפעת מריחואנה אין הסכמה מובהקת. מחקרים שונים שפורסמו בעולם מעידים על כך שדי בשרידי החומר הפעיל כדי לפגום בכושר הנהיגה ואילו מחקרים אחרים מעלים שגם לאחר שימוש בכמויות קטנות של מריחואנה כמעט ואין פגיעה בבטיחות הנהיגה.
אחד המחקרים, למשל, טוען שמעשנים כרוניים מעורבים בתאונות פי עשרה ממי שאינם מעשנים; מנגד, יש מחקרים שמדגישים שההשפעה השלילית של מריחואנה על נהיגה בטלה בשישים יחסית להשפעת אלכוהול ולהשפעת רוב תרופות המרשם שב"רשימה השחורה". או אחרת, הציבור בישראל לא נחשף עד כה לנתונים מוצקים ולמסע הסברה כמו זה הבריטי, אשר מכוון אל המשתמשים ולסביבתם ודורש מהם שלא לנהוג תחת השפעה, ולכן רמת המודעות לנושא זה נמוכה. מבחינה זו, המצב בארה"ב לא הרבה יותר טוב: סקר שערך ארגון הנהגים האמריקני, ה־ AAA , גילה לאחרונה שבעוד ש־ 66% מהנשאלים הסכימו עם הקביעה שנהיגה תחת השפעת אלכוהול פוגעת בבטיחות, רק מעט יותר מחצי (56%) הסכימו עם קביעה דומה בקשר להשפעת מריחואנה, ורק 28% חושבים כך לגבי תרופות מרשם.
80% מהנשאלים מאמינים ששעה לאחר עישון מריחואנה אין יותר סיכון לנהיגה, בעוד שמחקרים שונים מצאו שמשך ההשפעה מגיע לפחות לשלוש שעות. מחקרים אחרים מצאו שצריכת תרופות מ"הרשימה השחורה" גורמת לפגיעה בבטיחות הנהיגה בדומה לאלכוהול. היא כמובן נפוצה יותר משימוש במריחואנה, ולמרות זאת לא שמענו עד היום אף לא מסע הסברה מצומצם בנושא זה. בארה"ב, למשל, מוצע לחולים לבדוק באתר אינטרנט מה מידת ההשפעה החזויה על הנהיגה של כל תרופה.
ובינתיים, כשהבעיות האמיתיות של נהיגה תחת השפעת סמים ותרופות לא מטופלות, החוק הנוכחי פוגע במי שנאלצים להשתמש במריחואנה רפואית כדי למצוא מזור לסבלם. מדובר כאמור בכ־ 30 אלף משתמשים קבועים. היות שהחוק בישראל קובע שאדם שבדמו נמצאו שרידי THC נחשב ל"שיכור" (גם אם השימוש האחרון במריחואנה בוצע כחודש לפני הבדיקה), על עשרות אלפי המשתמשים נגזרת שלילת רישיון בשל נהיגה עבריינית.
אף שבתי משפט נדרשו לנושא הזה פעמים רבות ואף הפצירו במדינה להסדיראת הנושא – עדיין לא התקבלה החלטה בוועדה הבין־משרדית וטרם בוצעה ההפרדה בין השלב האקוטי שלאחר צריכת מריחואנה, שבו השפעת החומר מורגשת, לבין השלב הכרוני, שבו עשויים להימצא שרידי THC בדם ימים רבים לאחר השימוש. תגובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא התקבלה עד למועד סגירת הכתבה.