הקונספט של סקודה באירופה פשוט וידוע: כחלק מרכזי בקבוצת פולקסוואגן היא מציעה כיום את כל מה שפולקסוואגן יודעת לתת במחיר שרק הצ'כים יודעים להציע. כולם כבר מבינים שסקודה מציעה אריזה פחות יקרה למוצרים זהים באיכותם לאלה של פולקסוואגן, ואולי נכון יותר לומר שהיא מציעה מוצר טיפ טיפה פחות מסוגנן ומעודן, אבל יותר גדול פיזית, ויותר שימושי, בפחות כסף.
אחרי הכל, הפלטפורמות של כל דגמי סקודה משותפות לה ולפולקסוואגן, וכך גם מערכות ההנעה, האלקטרוניקה, וכל הדברים שבאמת חשובים במכונית. ההבדלים, וזאת דווקא נקודת תורפה עבור אנשי המותג פולקסוואגן, מסתכמים כיום בעיקר בסממני עיצוב חיצוני (פולקסוואגן ממילא שמרנית עד כדי פיהוק) ובעיצוב הפנים (פולקסוואגן כבולה בין סקודה שמתחתיה לבין אאודי מעליה).
בדור השלישי שלה, אשר מושק בימים אלה באירופה, לוקחת מכונית הדגל של סקודה את נוסחת “סקודה לבית פולקסוואגן" לקיצוניות הרחוקה ביותר מאז ומעולם. מיומה הראשון התבססה סופרב על פלטפורמת הפאסאט (במקור פלטפורמה מוארכת שיועדה לסין), ותמיד הייתה אחת הגדולות והמרווחות בקבוצתה, אם לא המרווחת מכולן.
בכל אחד משלושת הדורות שלה היא הייתה סוג של “פאסאט פלוס", בהשוואה לפאסאט האירופית, ובדור השלישי שוב גדלו הממדים של בסיס הגלגלים, האורך והרוחב הכולל, וגם הפעם היא גדולה ומרווחת מן הפאסאט, ומובילה את קטגוריית המשפחתיות הגדולות בסעיף המרחב הפנימי ונפח תא המטען.
כמו גולף, אוקטביה ופאסאט, גם סופרב 3 מבוססת על פלטפורמת MQB החדשה של הקבוצה, וכמו כל אחיותיה לפלטפורמה הזאת, גם היא השילה קילוגרמים רבים ומיותרים ממשקלה. במקרה שלה מדובר בעד כדי 75 קילו בחלק מן התצורות. המכונית משתמשת, כמובן, בהיצע המנועים של קבוצת פולקסוואגן, ואנשי סקודה מבטיחים צמצום תצרוכת של הדלק ב"עד 30%" (מה שאומר שברוב המנועים הושג צמצום פחות ניכר).
אבל כאשר רואים את סופרב החדשה בעין, להבדיל מאשר בתמונות אגב, התגובה הראשונה היא “אופס, לפולקסוואגן פאסאט יש בעיה". להבדיל מסופרב דור 2, שניסתה להיראות גדולה ולהפגין נוכחות, אבל יצאה קצת מוזרה בעיני רבים, סופרב 3 כבר לא זקוקה לגימיקים כדי להצהיר על נוכחותה, ומכאן כנראה נובע עיצוב מאוד בטוח בעצמו, סולידי, מודרני ונקי.
הדמיון למוצרי פולקסוואגן ניכר לעין, ולא בטוח שזה דווקא לטובת סקודה. אם נדביק על החרטום שלה את הסמל של פולקסוואגן, סביר מאוד להניח ששמונה מכל עשרה עוברי אורח בכלל לא ישימו לב לתרגיל, ויהיה קל לשכנע אותם שמדובר בדגם של פולקסוואגן לכל דבר ועניין. בעיני, וזה כמובן עניין של טעם, פאסאט היא מכונית מרשימה, אבל סופרב 3 נראית אפילו טוב יותר, עם קווים נקיים שמשדרים יוקרה, ועם כמה קימורים - בעיקר בחזית - שמייצרים תחושה דינמית, כמעט ספורטיבית.
העיצוב הנקי מסתיר היטב את העובדה שזאת מכונית מאוד גדולה שיכולה להתמודד, בממדיה, עם מכוניות המיד-סייז האמריקאיות, ומכאן נובעים גם היתרונות וגם החסרונות שלה.
יש גם ראיית לילה
את סופרב דור 3 פגשתי במסגרת ההשקה הבינלאומית שערכה סקודה לעיתונות הרכב העולמית, ואליה הוזמנתי כאורח היבואנית שלה לישראל. סקודה שלחה לשם מכוניות מאובזרות כמעט עם כל רשימת האבזור שהיא מציעה במכונית הדגל שלה, ומבחינה זו סביר שהן לא מייצגות את אלה שיגיעו ארצה.
מעניינת במיוחד העובדה שסקודה מציעה כיום כמעט את כל “התפריט" האפשרי במכוניות בקטגוריה הזאת, ובכלל זה גם את רוב מערכות הסיוע לנהג
המוכרות כיום. לקוח אירופי של סקודה יכול לפנק את עצמו במכונית כמעט יוקרתית, עם לא מעט מערכות שלא מוצעות על ידי מותגים יותר “נחשבים", ועדיין לעטות על הנמר שלו את עור הכבש ולהישאר סולידי - מתחת לרדאר או לעין הרעה של שכניו.
תקצר היריעה מלפרט כאן את כל מה שיש לסופרב להציע - וזה בעיקר מתסכל היות שהיבואנית לישראל טרם חשפה את רמות האבזור שבהן תוצע המכונית אצלנו. אי אפשר, עם זאת, שלא להזכיר שסופרב 3 מגיעה, לראשונה בתולדות סקודה, עם מערכת מתלים אדפטיביים (DCC), שמאפשרת, עד גבול מסוים, לקבוע את היחס שבין שיכוך מהמורות לבין קשיחות בולמי הזעזועים, עם אפשרות לעד תשע כריות אוויר בטיחותיות, ואפילו עם אופציה למערכת ראיית לילה.
מה עם האמצעי?
גם יחסית למכונית המוחלפת, שנחשבת למרווחת מאוד, סופרב 3 גדלה בכל הממדים שמשפיעים על המרחב הפנימי, כמו תוספת 8 ס"מ לאורך בסיס הגלגלים ו-4.7 ס"מ לרוחב. כך מתקבל תא נוסעים מאוד נוח, לא רק לשני היושבים מלפנים, אלא בעיקר לשני מבוגרים גדולי גוף וארוכי רגליים מאחור, וזאת אחת החוזקות שלה ביחס למתחרותיה. חבל רק שמעצבי הפנים של סקודה פיסלו מושב אחורי לא מספיק מוצלח עבור נוסע שלישי, ותחת זאת בנו חלק מרכזי מוגבה וקשיח מאוד, עם תעלת הינע בולטת מדי, ואלה מצמצמים את מרחב המחיה והופכים את הישיבה באמצע לבלתי נוחה.
בהתאם לרמות האבזור, מוצעת המכונית עם מיזוג נשלט ליושבים מאחור ועם שקעי מתח, כולל גם 220 וולט ו-USB, שמאפשרים התקנת ציוד מולטימדיה או טאבלטים לנסיעות ארוכות. הצבת שני מושבי בטיחות ובוסטר אחד, לטובת שלושה עוללים, תהיה קלה יותר מאשר ברוב המשפחתיות הגדולות, ותא מטען ענק בנפח 625 ליטרים יקלוט בקלות גם עגלת תאומים וציוד רב.
“אופס, לפולקסוואגן פאסאט יש בעיה". סקודה סופרב 3. צילום: יח"צ
סופרב משמרת את מבנה ה"ליפטבק" האופייני לסקודה (בעתיד הקרוב תוצע גם גרסת סטיישן), עם דלת שנפתחת יחד עם החלון האחורי ומאפשרת גישה nנוחה מאוד לבגאז'. עיצוב הפנים נראה “פולקסוואגני קלאסי", והוא הרבה פחות מרגש מן העיצוב החיצוני. קשה לבקר אותו היות שהוא מציע לנהג את כל מה שצריך, והכל מונח בדיוק במקום, אבל זאת בדיוק הבעיה: הכל נראה כל כך מוכר, כל כך פשוט, כל כך גולף או פאסאט של לפני כמה שנים, עד שזה קצת מעייף, ולכל הפחות לא מלהיב. על אף היעדר תחושה של "וואו" או שאר רוח - החומרים איכותיים, הכל מעוצב באופן פונקציונלי, מדרך כף רגל שמאל גדול ונוח, ואיכות ההרכבה גבוהה מאוד. כמו בפאסאט, גם כאן מושב הנהג קשה ולא מזמין, ולא אפשר לי להשיג תנוחת נהיגה טובה. לא מן הנמנע שדווקא בגרסאות הפחות מהודרות הוא יהיה נוח ותומך יותר.
סקודה מציעה חמישה מנועי בנזין ושלושה מנועי דיזל, ואלינו יגיעו כל מנועי הטורבו־בנזין שמחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית־רובוטית: 1.4 ליטר שמספק 150 כ"ס (26 קג"מ), 1.8 ליטר שמספק 180 כ"ס (אבל מייצר 26 קג"מ של מומנט, כמו המנוע הקטן יותר), ומנוע בנפח 2.0 ליטר שמספק 220 כ"ס (36 קג"מ).
למרבה הצער, סקודה לא אפשרה לנו לנהוג עדיין בגרסה החשובה ביותר לישראל, גם בקרב ציי רכב וגם בכלל, שהיא השילוב בין 1.4 ליטר לתיבה הרובוטית בעלת מצמד כפול.
להתנתק מהכביש
סופרב שמה דגש על שיכוך המהמורות ונוחות הנסיעה, ומקריבה לצורך זה את הדיוק. בניגוד לשני הדורות הקודמים שלה, הפעם הוחלפה הנוקשות האופיינית לה ברכות כמעט “אמריקאית" (אם כי המכוניות שבהן נהגנו צוידו במתלים האדפטיביים שספק אם יגיעו ארצה).
המצב משתפר מעט כאשר מכיילים את הבולמים למצב “ספורט", אז המכונית שולטת טוב יותר בגלגול הגוף שלה, אבל גם כך מתקבלת תחושת נסיעה רכה מדי, מרחפת, ושליטה בינונית מאוד בשיכוך ההחזרה ובגלגול הגוף. התוצאה טובה עבור חובבי הנוחות, מפני שהמתלים לא מתקשים לבלוע שיבושי אספלט קשים, אך המחיר הוא תחושת נהיגה ספוגית ולא מדויקת - גם בגלל הממדים וגם בגלל הרכות המוגזמת. מעמדת הנהג מתקבלת הרגשת ניתוק מן המתרחש על הכביש. חובבי נהיגה לא יאהבו את התחושה הזאת, שמתגברת גם בגלל ההיגוי המעורפל. אבל מי שמעדיף נוחות, ונוסע לאורך מרחקים ארוכים על כבישים ישרים ומשעממים ממילא, יקבל בתמורה מכונית נעימה ונוחה מאוד.
מנוע ה-1.4 ליטר, עם תיבת הילוכים ידנית, כאמור, מספק ביצועים טובים למדי - ודאי עבור כל מי שחרד לרישיון הנהיגה שלו, כשנקודות התורפה היחידות שלו הן תאוצות פתאומיות מסל"ד נמוך ותיקול עליות דרמטיות וארוכות. שוב, עבור מי שמכסה קילומטראז' רב בתנאי נהיגה ישראליים טיפוסיים, השילוב בין המנוע הזה לסופרב אמור לעבוד לא רע.
מנוע ה-2.0 ליטר מספק, כמובן וכצפוי, תחושות יותר מענגות. האקסיומה שלפיה כל מכונית מהנה יותר עם 100 כ"ס נוספים (או 70 במקרה הזה) לא נולדה אתמול, וכיול המתלים של המכונית מוקשח יותר, לכן היא גם מדויקת ומהנה יותר. שיכוך כל סוגי הרעשים, ודאי המנוע אבל גם הדרך והרוח - טוב מאוד, ואף מתעלה על זה של הפאסאט שבה נהגתי בארץ.
מערכת המולטימדיה קיבלה, לראשונה בסקודה, ובנוסף לחיבור ה"מירור־לינק" לטלפונים חכמים, גם את מערכות ההפעלה של גוגל (אנדרואיד אוטו) ואפל (אפל פליי), אלא שלמרבה המבוכה אני לא הצלחתי להפעיל אותן.
בשורה התחתונה
סופרב מתאימה מאוד ללקוח ישראלי סטריאוטיפי שמעדיף ממדים נדיבים ורשימת אבזור ארוכה, אם כי בסופו של דבר השאלה היא מה מתוך כל זה יגיע ארצה, ובעיקר מה יהיה “מחיר החבילה" הזאת. לסופרב יש מה שצריך כדי להיות המשפחתית הגדולה הטובה והמשתלמת ביותר בישראל, וכדי לקבל את ראשות הקטגוריה, כל שנדרש ממנה כעת הוא להגיע עם מחיר אטרקטיבי, ועם כמה שיותר פריטים מתוך רשימת האבזור הארוכה שלה.