מטח גשם ורוח חזקה נחתו עלינו שלשום במפתיע וללא התראה מוקדמת מצד החזאים.
אך עם זאת, כולנו כבר אמורים לדעת ששינויי האקלים ברחבי הארץ וסופות גשם בפרט הופכים את הדרכים לפקוקות ועמוסות. מה שברור הוא שעלינו, כנהגים, להיערך לנהיגה בתנאי מזג אוויר קשים, ולשם כך הבאנו לכם כאן את המדריך המלא לנהיגה בגשם.
כלל מספר 1:
הכינו נהיגתכם לחורף
הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לעשות סוויטש בראש ולשנות באופן מוחלט את אופי הנהיגה. אף על פי שבמשך שנות דור פמפמו לנו את המסר המטעה "הכן מכוניתך לחורף", האמת היא שהרבה יותר חשוב להכין את הנהג לנהיגת חורף מאשר את המכונית, אשר "אוכלת" את החורף הישראלי השחון בלי מלח.
המעבר המנטלי לנהיגת חורף הוא לא כל כך פשוט לביצוע בישראל. היות שבמהלך כל חורף אנחנו חווים אירועי גשם שנמשכים לרוב לא יותר מאשר יומיים־שלושה כל אחד, מדובר במעין כניסה לכוננות ויציאה ממנה מספר פעמים בכל עונה. מאחר שבין כל שני אירועי גשם מתקיימת לרוב הפוגה של שבוע, ולפעמים גם שבועיים, הרי שכמעט כל אירוע כזה הוא גשם ראשון, ובשעותיו הראשונות הכבישים עדיין מלאי אבק ושרידי לכלוך ושמן, ולכן הם גם חלקלקים מאוד.
בנוסף, תשתית הכבישים בישראל לא ערוכה, בחלקה, להתמודדות עם מצב של גשם, ועל קטעי כביש רבים מתהוות שלוליות, שגורמות לצמיגים לציפת מים מסוכנת. לכן הכלל הראשון הוא לנהוג אחרת. צריך גם לקחת בחשבון שיש נהגים שלא קראו את המדריך הזה, ולכן הם עלולים לפעול באופן מסוכן ולא צפוי.
נהיגה בחורף. צילום: בן קלמר
כלל מספר 2:
תכננו את לוח הזמנים
רוב הנהגים לא חושבים פעמיים לפני שהם מתניעים ויוצאים לדרך, אבל האמת היא שלא כל המשימות שלנו חשובות באותה מידה. ישנם כמובן דברים שאי אפשר לדחות אותם או לוותר עליהם, אבל באותה מידה אפשר לרכז מספר משימות ליום אחר - פחות גשום וסוער.
ביום גשום ישנם קטעי כביש שבהם קיים עומס כרוני, ונסיעה של חצי שעה עלולה להתארך לשעתיים או ארבע שעות. את המקומות הללו רובנו מכירים ויכולים לעקוף או להעדיף שלא להיקלע אליהם כלל, אבל זהו התסריט הפשוט (במיוחד בעידן הווייז).
הבעיה הקשה יותר בימים הגשומים היא דווקא ההפתעות (הלא טובות) שעלולות להיגרם בגלל קריסה של תשתית, תאונה או עץ שחוסם דרך. לכן, במקום לחשוב אם באמת היה כדאי לצאת לדרך כשאנחנו כבר תקועים בפקק, עדיף לחשוב קודם לכן עד כמה באמת חשוב ונחוץ לנו לבצע את הנסיעה הזאת דווקא באותו יום.
אם אנחנו דוחים נסיעה מיום סערה ליום אחר, אנחנו מפנים את הצירים, ולרוב גם חוסכים לעצמנו דלק, זמן וסיכוי לצרות. בכל מקרה, אם כבר חייבים לנסוע – כדאי מאוד להקדים לצאת, כדי להימנע מעומסי התנועה ומן הצורך למהר להגיע, לתכנן מסלולי נסיעה שעוקפים נקודות תורפה ידועות, ולתכנן לוח זמנים שלוקח בחשבון זמני נסיעה ממושכים.
כלל מספר 3:
הישארו דרוכים ומוכנים
לפני רוב מצבי החירום בכביש מקבל הנהג לפחות התרעה אחת, סימן מקדים, שמי שמזהה אותו, יכול להימנע מתאונה. זאת יכולה להיות תנועה לא שגרתית של המכונית שלפנים, משהו מוזר בנהיגה של נהג אחר, שטח שבו שדה הראייה חסום, או התרעות אחרות. אלא שאם תשומת הלב של הנהג מוקדשת לתפעול של משהו (רמז: טלפון סלולרי) או שרוחו נודדת למחשבות שלא קשורות בנהיגה – הסיכוי שהנהג יקלוט את ההתרעה הוא כמעט אפסי, ואז הוא כבר נאלץ להגיב למצב שהתהווה על הכביש.
בעת נהיגה בגשם, על כביש רטוב, וגם עד 12 שעות לאחר מכן, מרחקי הבלימה ארוכים מהרגיל, אחיזת הכביש נמוכה, והשמשות מלוכלכות מבוץ ומלכלוך שמותז עליהן מכלי רכב אחרים.
נהג ערני ודרוך שם לב, בין השאר, לנהיגה של כל הנוהגים סביבו, והדריכות – שחשובה תמיד בנהיגה – חשובה שבעתיים במצבים מכבידים, כמו מזג אוויר קיצוני או נהיגת לילה.
כלל מספר 4:
הורידו מהירות
רמת אחיזת הצמיגים בכביש רטוב נמוכה משמעותית מאשר בכביש יבש, והביטוי הפשוט ביותר לכך הוא מרחקי בלימה ארוכים יותר. בעוד שעל כביש יבש יכולה מערכת בלמים של מכונית מודרנית להתמודד עם עוצמות בלימה גבוהות, החלקת הגומי על אספלט רטוב וחלק תפעיל את מערכת ה־ABS, אשר מבטלת, למעשה, את הבלימה לפרקי זמן קצרים (ולכן מאריכה את מרחק הבלימה). הפרשי מהירויות של 10 או 20 קמ"ש, שלרוב הם חסרי משמעות על כביש יבש, יכולים לייצג את כל ההבדל בין בלימה בטוחה לבין תאונה על כביש רטוב או חלק.
במילים פשוטות: בעת נסיעה בגשם, או אחרי גשם, חשוב לנהוג בזהירות ולהפחית ממהירות הנסיעה הרגילה.
בדיוק מאותה סיבה חשוב גם לשמור על מרחק גדול יותר מכלי הרכב שלפנים. שמירת מרחק רב מהרגיל לא רק תמנע את התזת הבוץ והרסס מן המכונית שלפניך על השמשה שלך, אלא גם יהיה לך סיכוי טוב יותר להתחמק מתאונה ברגע האמת.
כלל מספר 5:
הביטו הרחק קדימה
תמיד בנהיגה, ובפרט בחורף, חשוב להביט כמה שיותר רחוק – רצוי עד לאופק או לנקודה המרוחקת ביותר שניתן להבחין בה על הכביש.
העין והמוח שלנו יכולים להבחין בכל מה שנמצא קרוב אלינו, גם כאשר אנחנו מביטים למרחק. למשל, כאשר אנחנו מביטים למרחק של 500 מטר קדימה, אנחנו רואים גם מה שקורה 20 מטר לפנינו. המצב ההפוך, לעומת זאת, לא אפשרי: אם המבט שלנו תקוע בפגוש של המכונית שלפנינו, אין לנו אפשרות להבחין במה שמתרחש במרחק של 500 מטר קדימה, ולכן לא נוכל להתכונן למצב שאליו ניקלע בתוך כמה שניות.
לדוגמה, משאית שתקועה לצד הדרך במרחק של חצי קילומטר מאיתנו גורמת למכוניות שנוסעות לפנינו לסטות מעט שמאלה, אבל אם אנחנו מנמנמים ומביטים במכונית שלפנינו, ניאלץ להגיב בהפתעה בעוד חמש שניות במקום להאט, לאותת ולהתכונן למעבר נתיב.
כלל מספר 6:
סמכו על האלקטרוניקה
רוב התאונות, בחורף או בקיץ, מתרחשות כאשר אחד הנהגים (או יותר) נכנס להלם ולא מבצע את הפעולה הנכונה, כמו בלימה חזקה מאוד או הפניה של ההגה לכיוון הנכון.
בעוד האלקטרוניקה במכוניות מודרניות מסוגלת להתמודד כמעט עם כל פעולת נהיגה בלי שהמכונית תאבד שליטה, נקודת התורפה היא עדיין הנהג, שברגע האמת פשוט מפסיק לתפקד.
לכן הכלל השישי הוא לא לאבד עשתונות. גם במצב מלחיץ, כמו החלקה או בלימת חירום, אין כמעט סיכוי שמכונית מודרנית תתהפך, למשל. לכן אין צורך להילחץ ויש לגרום למכונית להיחלץ מהמצב על ידי בלימה וכיוון ההגה לנתיב ההיחלצות האפשרי.
כמעט בכל מכוניות הנוסעים בישראל, למעט כאלה בנות 15 שנה ויותר, מותקנת מערכת ABS, אשר מונעת את נעילת הגלגלים בעת בלימה, וברוב המכוניות שעלו על הכביש משנת 2010 ואילך מותקנת גם מערכת בקרת יציבות (ESC).
מערכת ABS מאפשרת לנו לשלוט בהיגוי גם בעת בלימה והחלקה, ולכן חשוב להפנות את ההגה לכיוון שדרכו נוכל להימנע מתאונה, גם כשמדובר בבלימה חזקה.
בניגוד מוחלט לעצות אחיתופל שקיבלנו בעבר בתשדירי השירות למיניהם, לעולם אסור לפמפם בבלמים בעת בלימה. פעולה כזאת לא רק מאריכה את מרחק הבלימה, היא גורמת גם להעברות משקל שקשה מאוד לשלוט בהן.
נהג חייב תמיד להביט אל נתיב המילוט, אל הכיוון שירחיק אותו מסכנה, ולעולם אסור להתמקד בסכנה עצמה. הכלל בנהיגה הוא "לאן שאתה מביט – לשם אתה מתקדם".
במצב חירום חשוב לבלום בעוצמה המרבית ולהביט אל נתיב ההתחמקות ההגיוני ביותר באותה שנייה.
כלל מספר 7:
דעו את גבולות הפיזיקה
בהמשך לכלל הקודם, האלקטרוניקה במכונית מודרנית יכולה לחלץ אותנו מרוב הצרות, אבל רק במגבלות הפיזיקה. כאשר נקלעים להחלקה, אסור לגעת בבלמים או בדוושת התאוצה, ויש להתמקד בהפניית ההגה לכיוון שדרכו אפשר להיחלץ מהמצב. אם הגלגלים הקדמיים מחליקים, אין טעם לסובב עוד יותר את ההגה, היות שהמכונית לא תפנה לשום מקום אלא תמשיך ישר. במצב כזה צריך להוריד את הרגל מדוושת התאוצה, לכוון את ההגה לכיוון הנכון ולהמתין לשוב האחיזה.
אם הגלגלים האחוריים מחליקים, צריך לסובב את ההגה בעדינות לכיוון שאליו הם מחליקים – אם האחוריים מחליקים ימינה, לסובב את ההגה לצד ימין – עד לסיום ההחלקה.
כלל מספר 8:
דאגו שיראו שעצרתם
אחת הסכנות המשמעותיות ביותר בימי חורף ובעת גשם היא היפגעות בעת עצירה בצד הדרך, בידי נהג שלא זיהה בזמן את הרכב שעצר. לכן, אם נאלצת לעצור בשולי הדרך, הדבר החשוב מכל הוא לסמן מיד את כלי הרכב וללבוש במהירות את האפוד הזוהר.
כמו כן חשוב להפעיל את מאותתי החירום ("האזארד"), להציב משולש אזהרה במרחק המתאים ביותר לנסיבות, להוציא את כל נוסעי הרכב ולהעמידם מעבר לגדר הבטיחות או הרחק מן הכביש.