נוהגים על אוטומט: קידום הממשל האמריקאי של המכונית האוטונומית טוב להייטק הישראלי

ביום חמישי שעבר טס שר התחבורה האמריקאי אנתוני פוקס מוושינגטון לדטרויט כדי לנאום בתערוכת המכוניות הבינלאומית של העיר, וכדי להציג תוכנית שצפויה להציב את ארצות הברית בחזית תעשיית הרכב העולמית – מקום שבו היא נמצאה בפעם האחרונה רק בשנות ה־50 של המאה הקודמת.

יומיים קודם לכן נשא הנשיא ברק אובמה את נאום מצב האומה האחרון שלו בפני הקונגרס, ובין השאר הבטיח בו שהממשל האמריקאי יקדם “תחבורה חכמה של המאה ה־21".

אפשר לאהוב את מה שהאמריקאים, ואובמה בראשם, עשו בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, ואפשר לראות בכך טעות היסטורית. אפשר להתחלחל מהמדיניות שלהם במזרח התיכון. אך אי אפשר להתעלם מההישגים של הממשל הנוכחי בכמה מתחומי הכלכלה בארצות הברית, וכאשר מתמקדים בתחבורה ובאנרגיה, קשה שלא לשאוב השראה מהשורות התחתונות: הצלחת המאמצים הממוקדים ששחררו את ארצות הברית מתלות בנפט מיובא מהמזרח התיכון – בעיקר בזכות פיתוח מקורות אנרגיה חלופית בתוך אמריקה – והוזלת מחיר הדלק לשפל של שנים רבות.

יותר מכל דבר אחר, שמה ההצלחה האמריקאית מראה גדולה מול הפרצוף שלנו ומבליטה את הניגוד המוחלט בינה לבין מיעוט ההישגים של ממשלות ישראל האחרונות בתחום האנרגיה. אלה אומנם הצהירו על הכוונה “להראות לעולם דוגמה שאפשר להשתחרר מן התלות בנפט", אבל עוד לא הצליחו לממש את ההבטחה הזאת.

מראה כזאת נחוצה לנו מאוד, לא כדי לצחוק על עצמנו ולהוקיע את מנהיגינו, אלא כדי לא להמשיך לחזור על אותן טעויות.ההצלחה האמריקאית בפיתוח פרויקטים משגשגים לאנרגיה חלופית, ברובה אנרגיה מתחדשת וירוקה, נובעת בראש ובראשונה מהצגת מפת דרכים שקופה וגלויה ומעבודה במקביל על הרגולציה מצד אחד ועל תמיכה ממשלתית בפיילוטים של פיתוח מצד אחר.כעת, בשנה האחרונה של ממשל אובמה, מתכוונים משרד התחבורה האמריקאי והמינהל הפדרלי לבטיחות בדרכים לשכפל את השיטה הזאת גם בתחבורה היבשתית ולסלול את הדרך – תרתי משמע – אל עידן המכונית האוטונומית.

פוקס, בנאומו ביום חמישי, הבטיח שתי הבטחות חשובות וכמעט זהות לאלה שהניעו לפני שנים אחדות את מהפך האנרגיה המתחדשת בארצות הברית. ראשית, בתוך שישה חודשים מתחייב משרדו להציג לציבור תוכנית ברורה וגלויה של עיצוב מחדש לספר החוקים והתקנות, באופן שיאפשר לתעשיות הרכב, האלקטרוניקה הבידורית והאינטרנט לבצע ניסויים בקנה מידה נרחב עם כלי רכב שנוהגים את עצמם בעצמם – ולאחד את התקנות השונות של 50 מדינות בארצות הברית.

בעוד גם בתחום האנרגיה, כמו בכל תחום שבו מבקשים לבצע רפורמות, תקנות ורגולציה ישנות חוסמות ברוב המקרים את הקדמה – ראו למשל את התסבוכת של שוק החשמל הישראלי אשר הרגה את הניסיונות להתקין פאנלים סולריים על כל גג בישראל – תקנות כאלה בתחום התחבורה הן הקשות והמפריעות ביותר מסוגן, וזאת בגלל האלמנט הבטיחותי הקריטי שממנו חלקן נובע.

התוכנית האמריקאית תכלול בין השאר יצירת פרוזדורים בטוחים לניסויים מעשיים בכלי רכב אוטונומיים ותמיכה מעשית לפי קריטריונים ברורים בפיילוטים שונים בתחום הזה. שנית, ולא פחות חשוב, הממשל “שם את הכסף במקום שבו נמצאות המילים", ושר התחבורה האמריקאי הבטיח שכבר בהצעת התקציב הבאה, לשנת 2017, יוקצו 3.9 מיליארד דולר לתוכנית הזאת, כדי להפוך אותה מחזון למציאות. אגב, נזכיר שבישראל, במקרים רבים, התרגלו משרדי הממשלה לעבוד בשיטת אחד חלקי 12 – כלומר העתקת התקציב של השנה הקודמת במקרים שבהם טרם אושר תקציב לשנה נוכחית – ואילו בארצות הברית מפרסמים כבר מה צפוי בהצעת התקציב של השנה הבאה.

במינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקאי מעריכים שאם אפשר יהיה להעביר את ארצות הברית לתחבורה חכמה, שבה כלי רכב נוהגים את עצמם בעצמם, אפשר יהיה לחסוך 94% (!) מתאונות הדרכים אשר נגרמות בגלל הגורם האנושי. בנוסף, חברות אמריקאיות אשר מעסיקות מיליוני אזרחים בארצות הברית יקודמו בבת אחת אל חזית הטכנולוגיה העולמית ויובילו על פני המקבילות שלהן באירופה ובסין בזכות ההכוונה הממשלתית.

ההשקעה הישראלית

עוד לפני שצוללים לפרטים ומסבירים מה בעצם רוצים האמריקאים לעשות, חשוב להדגיש את ההבדל בין שיטת העבודה שלהם לשיטה הישראלית כדי להבין מדוע אצלנו דברים כאלה מתנהלים פחות טוב.

נכון להיום, רוב משרדי הממשלה בישראל מתנהלים במידה כזו או אחרת של חוסר שקיפות, ולאזרח הפשוט אין דרך להגיע לתוכניות ולמסמכים מהסוג שמפורסם בארצות הברית באופן פומבי.

בעוד התוכניות האמריקאיות, למשל, יפורסמו באינטרנט באופן גלוי ומפורט, אצלנו אי אפשר לדעת על סמך מה מעניק משרד האוצר הטבות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה למערכות בטיחות שונות ברכב. כאשר ביקשתי מסמנכ"ל רשות המסים והאחראי לתחום הרכב ערן יעקב, לקבל את הקריטריונים שלפיהם הוחלט להעניק הטבות מס כאלה, הוא השיב שהוא מתבסס על נתונים של משרד התחבורה, שלא פורסמו באופן פומבי. כאשר פניתי למשרד התחבורה כדי לקבל את הנתונים, לא נעניתי.

נכון להיום מתקיים בישראל מצב אבסורדי שבו מערכות בטיחות, שמותקנות בארץ על כלי רכב קיימים ושיעילותן טרם הוכחה באופן ברור ואובייקטיבי, מקבלות הטבת מס גדולה מזו שמקבלות מערכות אשר מותקנות במקור על ידי יצרני רכב, ולכן עברו תקינה הרבה יותר מחמירה.

בתחילת נובמבר שעבר החליטה ממשלת ישראל לתקצב על חשבון הציבור את ההתקנה של מערכות בטיחות כאלה בכל המכוניות משנת הייצור 2000 והלאה שנעות על כבישי ישראל – פרויקט בהיקף של 2־6 מיליארד שקלים – אבל בפני הציבור לא מונח כל מידע על עבודת ועדה שאמורה הייתה לקום כדי לדון בתוכנית הזאת.

כאשר משווים בין התוכנית האמריקאית לישראלית, אי אפשר לפספס את ההשקעה שמתוכננת אצלנו בטכנולוגיה ישנה וקיימת לעומת ההשקעה האמריקאית בפיתוח העתיד ובעידוד ההובלה הטכנולוגית.

עידוד מוושינגטון

במעמד ההכרזה ההיסטורי של שר התחבורה האמריקאי בדטרויט השתתפו מנהלים בכירים של חברות גוגל, פורד, ג’נרל מוטורס, פיאט־קרייזלר, וולוו, טסלה ודלפי (ספקית החלפים הגדולה בארצות הברית).

פוקס הכריז שם, בין השאר, על סדרת יוזמות הקשורות בכלי רכב אוטונומיים בדגש על קביעת רגולציה שתאפשר את הניסויים על כבישים ציבוריים ועל יצירת מדיניות לאומית עקבית, וקרא לכל החברות והגורמים שפועלים בתחום הנהיגה האוטונומית “לעבוד עם הבית הלבן ולהציף את כל החוקים שעלולים לעכב חדשנות... כל עוד הם עומדים ברמה שוות ערך או גבוהה יותר של בטיחות מזו שקיימת כעת".

בכך נענה הממשל האמריקאי לטענות של יצרניות הרכב, שלפיהן התקנות הקיימות לא מאפשרות להן להתקדם לקראת עידן שבו הגורם האנושי יוצא ממשוואת הבטיחות ולא יגרום עוד לתאונות דרכים.

מנכ"ל וולוו האקאן סמואלסון, למשל, אמר לא מכבר ש"היעדר סט אחד של כללים בכל 50 המדינות של ארצות הברית פירושו שיצרניות הרכב לא יכולות לבצע ניסויים ולפתח מכוניות".

פוקס הזכיר בנאומו גם את בקשתה של ב.מ.וו “לקבל הבהרות ופטור" מהממשל – שרק בעקבותיה יכלה להציע בארצות הברית את מערכת החניה האוטומטית שאותה פיתחה עבור מכוניות סדרה 7.

בתעשיית הרכב והאלקטרוניקה מיהרו כמובן לברך על היוזמה הממשלתית, וג’והן קראפקיק, מנהל תוכנית הפיתוח של מכוניות אוטונומיות בגוגל, אמר ש"מדובר בהחלט בהודעה חיובית, ואנחנו מאוד מתרגשים מפני שהיא משדרת אינדיקציה ברורה ליתרונות הבטיחות הפוטנציאליים של הטכנולוגיה... זאת המשימה שלנו בגוגל כיום, ונפלא שהיא זוכה לעידוד מוושינגטון".

אגב, מעניין לציין שההתמקדות של הממשל האמריקאי בקידום המכוניות האוטונומית היא אחת הבשורות הטובות ביותר לתעשיית ההייטק הישראלית, היות שהיא מבטאת מעבר מתמיכה בתעשיית הרכב – שכמותה לא יכולה לעולם להתפתח בשוק קטן כמו שלנו – לתמיכה בחדשנות טכנולוגית, שבה יש לישראל יתרונות מוכחים

כך, באופן עקום לחלוטין, הממשל האמריקאי תומך בעתיד הכלכלה הישראלית, בעוד הממשל הישראלי עדיין משקיע את כספי הציבור בטכנולוגיות מיושנות.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: “מאחר שמדובר בטענות מסולפות, אין לנו עניין להגיב לשאלות".

מרשות המסים לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.