ניסאן סנטרה: החברה היפנית מכניסה מתחרה ראויה לשוק המשפחתיות

טויוטה קורולה, למאזדה 3 ולסקודה אוקטביה המשפחתיות הפופולריות, אלו שאין סיכוי להתחמק מהן בכבישי ארצנו, נוספה מתחרה יפנית העונה לשם ניסאן סנטרה. בשביל להיכנס היום לאותה שורה עם המותגים החזקים צריך לא רק מרפקים משופשפים ומצולקים, אלא גם חוצפה יוצאת דופן. בכל זאת, באה לשכונה בחורה חדשה וכבר מעוניינת במקום טוב בוועד.

משפחתית, משפחה, משפחתיות. לטוענת לכתר ארגנתי את חמי וחמותי לטיול סופשבוע קצר לגליל. המטרה - מסעדה ששמה שמור היטב במערכת, שחס וחלילה לא תסתערו ותקלקלו אותה ואת בעליה המקסימים. אתם הרי מכירים את הגליל, לחלק גדול מהמנות במסעדות שם יש טעם של פלסטיק מרוב שהן מלכודות לפראיירים. הכי מסוכנות הן אלה שכתוב על השלט שלהן "אותנטית". תבדקו את השורשים הגליליים של בעל הבית, יש סיכוי לא רע שהם יגיעו עד אילת.

זו מסעדה שאם לא סיפרו לכם עליה, לא תמצאו אותה. אין סיכוי בעולם, גם אם נשחק במשך יומיים "קר–חם". היא חבויה באיזו סמטה, מתחת לבית. רק מקומיים ומי שהשמועה עליה הגיעה אליהם מפה לאוזן מכירים אותה. והאוכל? חבל על הזמן. המחיר? מצחיק.

ליום הסתווי הנעים ארגנו את הסנטרה. לא הייתי אומר מכונית עוצרת נשימה במראה החיצוני, אבל בהחלט נאה, עם ספוילר מאחור, ג'אנטים מיוחדים, גריל בולט לעין. רואים אותה ומיד אומרים "את לתחרות עם הקורולה? תמשיכי ישר ופני שמאלה". זה אותו השטאנץ.

לנוסעים יש מרווח נשימה מרשים. מאחור לא צריך להתכווץ ולבקש מזה שיושב מלפנים שיעשה טובה ויזיז את המושב. קן משפחתי לפי הספר. גם במושבים הקדמיים הרגשנו היטב את המרחבים הפתוחים שהמכונית הציגה בפנינו. לא שאני ואשתי בגובה שני מטרים, אבל גם גבוהים מאיתנו היו יכולים להתרווח בה. ומאחור, הבגאז' הוא בדיוק מה שצריך הבית המסורתי הישראלי. 427 ליטרים של עומק ורוחב. מספק מאוד את האגרן, אולי לא את הכפייתי שישר יקפוץ על האוקטביה.

פתרון לחורף

יצאנו לדרך לא לפני ששמתי לב שהאלמנטים כהים מדי - הדשבורד, הדלתות. היה טוב אם איזו צבעוניות חמימה הייתה מסדרת את העין.

חוץ מזה ניסאן דווקא משתדלת לפנק את הנהג בדברים קטנים. אולי הם יפתו אותו להעדיף אותה על פני המתחרות. מפתח חכם, כזה שלא מצריך לחיצה על השלט, מספיק לגעת בידית כדי לפתוח את הדלת. כפתור הנעה יוקרתי - ולא עוד מפתח זול. חימום למושבים הקדמיים, מה שיכול לעזור בחורף, במיוחד אם אתם מסיירים בגליל העליון.

מערכת המולטימדיה מצוידת במסך מגע ובעלת ממשק אנדרואיד שיכול לחבר אתכם לתוכנות ווייז, סלופארק, פנגו, ולעבור משם לרדיו. המסך מוטמע יפה במרחב הדשבורד, אבל הייתי שמח אם הוא היה יותר קל לתפעול. לא כולם נולדו יפנים, דוקטורים לאלקטרוניקה.

לסנטרה מנוע בנזין בנפח 1,800 סמ"ק, וארבעה צילינדרים. די גדול בקטגוריה ומכובד כשמסתכלים במפרט הטכני, אבל קשה לומר שהוא נותן לה יתרון על פני היריבות. הנסיעה חלקה הודות לתיבת הילוכים רציפה, שאחראית להפקתם של 130 כוחות סוס. אבל ככל שמגבירים את המהירות שומעים את המנוע. זה לא הרכב הכי שקט שפגשנו בכביש.

אם מחפשים את היתרונות, הם נמצאים על כביש מהיר ואיכותי. אז מרגישים היטב את הרכות והנוחות של הסנטרה. אולי בגלל זה האמריקאים אוהבים לנהוג בניסאן ואוהבים שהרכב שלהם מפנק ואוהב. בניסאן מספרים שהנוחות נובעת ממערכת המתלים שכוילה מחדש, אבל דווקא כשנתקלנו בבאמפרים ובגבשושיות הרכב הגיב פחות טוב, הוא לא כל כך אהב את השיבושים. ומה לעשות, הכבישים בכפרי הגליל הם לא בדיוק כמו האוטוסטרדות בקליפורניה.

אבל גבשושית קטנה לא תהרוס לנו ארוחה חגיגית במסעדה שנשמור בקנאות על אלמוניותה. לסנטרה שלושה מצבי נהיגה: רגיל, ספורטיבי ואקו חסכוני. בכביש המהיר, כשבחרנו במצב הספורטיבי, אפשר היה לשמוע את המנוע מתאמץ יותר. כבר נודיע מראש: זה לא רכב מהיר שדורש נהיגה קיצונית ועצבנית. הוא משפחתי וזו ההגדרה.

במצב החסכוני הבטתי בצג הדלק לפני. בלי קשר לסגנון הנהיגה, הסנטרה גמעה באותו סופשבוע ליטר על כל 12.7 קילומטר, שזה בהחלט נתון יפה. בניסאן מספרים שבנסיעה בין–עירונית הרכב יכול לצרוך ליטר על כל 18.1 קילומטר, ובנסיעה עירונית ליטר על כל 11.1 ק"מ. ניסאן יכולה בהחלט להשתפר בנושא זיהום האוויר. סנטרה ממוקמת קרוב לתחתית הטבלה, עם ציון 13 מתוך 15. גם בבטיחות ניסאן הפתיעה, ודווקא משום שהיא נאלצת להיעזר במערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. לא שאנחנו מזלזלים, חלילה, מדובר במערכת מצוינת, אבל היום כל יצרנית מתגאה בידע הבטיחותי שלה ומשגרת אינסוף ממתקים קטנים שמרגיעים את התא המשפחתי.

אז המובילאיי מתריעה על אפשרות של התנגשות, מזהה הולכי רגל, סטייה מנתיב, תמרורי תנועה. סנטרה מוסיפה מערכות המסייעות בבלימה ובבקרת יציבות. זה מספק, אבל מניסאן אנחנו מצפים לקצת יותר.

הגענו לגליל רגועים אך רעבים. די חששתי שאצא מקומט וכואב אחרי נהיגה לא קלה, אבל למרות המושבים המעט קשיחים נשלפתי מהרכב טרי ובריא.

אם תגיעו למסעדה המדוברת, למרות שאין סיכוי שתגיעו, אבל אם כן, אז אל תשכחו להזמין את סלט העולש הנפלא, את החצילים ברימונים, את הבמיה החמצמצה ואת עלי הגפן. אוי, עלי הגפן. עוד רגע אני כבר טס לגליל, בבקשה לא לעקוב אחרי.

מקום טוב

חזרנו למרכז הארץ שבעים ועייפים. סנטרה היא אולי חדשה כאן, אבל כבר 30 שנה שהיא יוצאת מפס הייצור של ניסאן. בארצות הברית, חובבת ידועה של המותג, היא מכרה למעלה מארבעה מיליון רכבים. סנטרה מדורגת במקום השלישי בין רבי המכר של ניסאן בכל הזמנים. נסענו הרבה באותו סוף שבוע. מה שלפעמים מסוכן ברכב משפחתי זה שהוא מכניס לאווירת שאנטי. הוא בא לעשות את העבודה ולא לקחת אתכם לסיבוב ברכבת הרים. להסיע את הקטן לחוג ג'ודו ולהחזיר הביתה.

ואז בשיא הרוגע מגיעה ההיתקלות, שמחייבת תגובה מהירה. ככה במרכז תל אביב, באמצע פקק, בא החמור שחתך אותי עם הקטנוע. לחיצה אינסטינקטיבית על הברקס והסנטרה עצרה. למכונית הזו יש בלמי דיסק בכל הגלגלים, מערכת למניעת נעילת גלגלים בעת בלימה, חלוקה של כוחות הבלימה וסיוע בבלימה. לפחות בנושא הזה נפלנו טוב. בלמנו בזמן.

חזרנו בשעות אחר הצהריים המאוחרות. חמי, אם משהו לא עובד כמו שצריך, אין לו בעיות להעיר, אבל הפעם לא היו תלונות. סנטרה הביאה אותנו ליעד והחזירה בשלום, האוכל בטח ענה על הציפיות. יותר מזה, מצטערים, לא תקבלו רמזים, ההרשמה לנסיעה הבאה נסגרה. סולד אאוט. אז מה סנטרה תעשה בארץ הקודש? היא תעבוד קשה מול המתחרות, כי עוד לא הזכרנו את הונדה סיוויק ואת יונדאי אלנטרה. רשימת המתחרות ארוכה, יוקרתית, ובעיקר ותיקה ושורשית. כל היריבות מתנפלות בכוח על פלח השוק הפוטנציאלי, משום שהוא רחב ואטרקטיבי.

לסנטרה יש יצרנית טובה שעומדת מאחוריה עם גב רחב ובעל מוניטין. יש לה בהחלט מה להציע כשנכנסים לישורת האחרונה. ברור שאין פה עסק עם פראיירית שמתכוונת לעשות קולות רקע.