הרנו טווינגו החדשה מיועדת עבור צעירים שאוהבים את החיים

אני נוהג ברכב הזה ובוכה. לא על איכות המנוע, חלילה, אלא יותר על עצמי. כן, עד כדי כך הזדקנתי שאני מודה בלב כבד שהטווינגו הזו היא לא בשבילי. מה לעשות, היא צעירה, עליזה, סטודנטיאלית, היפסטרית, בעוד אני לא עונה על שום סעיף בשאלון. מצטער, אפילו לא מתאים לתפקיד השוגר–דדי. באמת השתדלתי לתת פייט לזמנים המודרניים. הגעתי עם מיטב בגדי המגניבים, אפילו ניסיתי לזייף את הגיל בכניסה למועדון, אבל הטווינגו קולטת מהר עם איזה תרח יש לה עסק. מדובר ברכב שמח. מיד כשאתם רואים אותו ברחוב, חיוך רחב מתפשט על הפנים שלכם. 359 סנטימטרים אורך, חרטום קצר, תחת מעוגל, פסי קישוט מהממים בצדדים. נראית כמו שרקן שברח הרגע מהכלוב וכל מה שבא לכם לעשות זה לתת לו חיבוק חמים ואוהב.

זה למעשה הדור השלישי של הטווינגו. את החלוץ אתם בטח זוכרים מתחילת שנות ה–90. אני לא ממש נדלקתי אז על המכוניות הצרפתיות, הקופסאות האלו, שדווקא היו די פופולריות. על הדור השני כבר פסחו כאן, ולמעשה טווינגו חוזרת אחרי כמעט 18 שנות הפסקה, מנסה לכבוש לה נתח שמנמן בין המכוניות העירוניות המיני–מגניבות, יריבה ראויה לפיאט 500 ולאופל אדם.

טווינגו דור 3 היא פרי שיתוף פעולה בין רנו לדיימלר, שאומנם מייצרת את מרצדס, אבל גם את מכוניות המיני־סמארט. פה תוכלו למצוא קווים משותפים בין הצרפתייה המצודדת לסמארט פור–פור. אלה רכבים שלא ברור למה הם מכוונים יותר: לעיצוב המתקדם או לביצועים המרשימים?

אתם רק נכנסים וכבר יש לכם הרגשה שהגעתם לאיזו חנות אופנתית, ולא לרכב שבו אתם זורקים שקיות ניילון מאחור ומנגבים ידיים מוכתמות בשוקולד בריפוד המהוה. חס וחלילה. יש פה הקפדה על כל פרט קטן. שילובי הצבעים הפנימיים, איכות החומרים. נראה שכל כתם או שריטה יגרמו לבעלים מפח נפש. עיצוב פנים שצריך למסגר ולתלות.

מודה, לבחור מסורתי ושמרני כמוני היה קצת קשה למצוא את עצמו בתוך הגלריה הדקורטיבית. אני רגיל למכוניות שאחרי חודש צריכות צבע ופחחות. למכוניות כנועות ומתמסרות ולא לבעלות אופי ותעוזה. זו לא סופרת אתכם ממטר.

נתחיל, ברשותכם, עם מסך המולטימדיה. רק אחרי שנים של הרצה והדרכה התרגלתי למסכי הטאץ' ולהררי המידע שהם מסוגלים להפיק לטובת הרכב. כאן זה כבר עידן חדש, נסיעה במכונת הזמן. אין מסך מולטימדיה בילט–אין. פה אתם מורידים לטלפון אפליקציה מקורית של רנו, מחברים את הסמארטפון למתאם מקורי של הרכב, והנה לכם מסך שבו תוכלו לזפזפ בין תחנות הרדיו ולקבל מידע עדכני על הטווינגו.

הייתי צריך להתגבר על הזעזוע שבחדשנות, אבל גם המיקום היה די בעייתי מבחינתי. נראה קצת ארעי ולא שייך והסתיר את הפאנל של הרדיו. מילא זה, נניח שרציתם למלא מים חיים בווישרים. את מכסה המנוע מרימים בדרך כלל באמצעות ידית מתוך הרכב. שנייה וסיימתם. כאן יש מנגנון מתוחכם שבשבילו צריך לפתוח פתח סודי בגריל הקדמי, למשוך קליפס, להסיט את המכסה על מסילה. אחרי שנתיים של לימודים ומבחן בתיאוריה, יש סיכוי שתצליחו. אני הלכתי ישר למועד ב'.

אבל זה העניין: זהו לא רכב שמיועד לי, הפרימיטיבי, שנוהג בכפכפי אצבע. זה רכב שנועד לאנשי הגל החדש. תא הכפפות, בגרסה שבה נהגתי, עשוי מבד וניתן לשלוף אותו, לחבר אליו רצועות ולשאת אותו כמו תיק. אלוהים, תחזיר אותי בבקשה למאה הקודמת, אני לא שייך לכאן. הכל מודולרי, מותאם לפי מידות. המנוע מאחור, הרי מדובר בהנעה אחורית. אין גלגל רזרבי, כי הגלגלים האחוריים והקדמיים הם במידות שונות. תצטרכו להסתפק בערכת ניפוח.

תא המטען קטן–קטן: 188 ליטר בלבד. אבל באוטו המודרני אפשר להזיז את הכיסאות האחוריים קדימה ולהרוויח עוד 30 ליטרים לטובת בגדי מעצבים. זה אומנם יפגע בנוחות הנוסעים, אבל לפחות תכניסו עוד ז'קט טרנדי.

מאחור יוכלו להיכנס שני נוסעים גג, וכדאי שלא יהיו גדולים מדי. מה שכן, אהבתי את העובדה שברכב יש חמש דלתות. כבר שמעתי על קרובת משפחה שמכורה למכוניות קטנות ובגלל הנכדה התינוקת מתעניינת ברכישת טווינגו. לא רציתי לספר לה שזו לא בדיוק מכונית לסבתות, אבל אני בינתיים זורם.

דווקא מלפנים הנהג מרגיש מצוין. זווית הראייה, הישיבה. רואים שהמהנדסים והמעצבים עשו הכל כדי שהאיש בפרונט לא יתלונן ובמיוחד יתאהב. כמו שאמרנו, עוד לא התחלנו לנסוע והחיוך מסרב לרדת מהפנים. קודם כל, משום שזה רכב שונה. לא מאלה שאתם נכנסים אליהם ומיד מנקרים משעמום של שגרה. זה רכב שצועק "פאן, פאן, פאן".

טווח המחירים כאן הוא די רחב. אפשר להשיג את הטווינגו בגרסת ה–1,000 סמ"ק, גיר ידני, במחיר של 65 אלף שקל. הגרסה האוטומטית, 900 סמ"ק, כבר מתחילה ב–75 אלף. אני נסעתי בהכי מאובזרת, האינטנס, שעולה 87 אלף. בינינו? אם הייתי צעיר ומגניב, הייתי הולך על הגרסה היותר צנועה ומוותר על הגג הנפתח המהמם.

כמו מלגזה

הטווינגו שבה נסעתי הייתה מאובזרת, מהממת, אבל כמובן עוד לא דיברנו על הנסיעה שלה. היא מצוידת במנוע 900 סמ"ק, טורבו, שלושה צילינדרים, הנעה אחורית. גיר אוטומטי, כפול מצמדים, שנעזר בשישה הילוכים.

פקקי העיר קצת גרמו לאי־נעימות בנסיעה, אולי בגלל העברת הילוכים חסרת מנוחה, אולי זו ההשהיה שנגרמת ממנוע הטורבו. אבל דווקא בסמטאות הקטנות, כשצריך יכולת תמרון, נראה היה שמדובר ברכב בעל רדיוס סיבוב מרשים באיכותו. לא רחוק ממלגזה.

כשיצאנו לאוויר הפתוח של הכביש המהיר, דווקא שם הטווינגו עשתה רושם של מכונית שיוט שיודעת להתגבר על מכשולים, עם כיול מתלים נוקשה, ואפילו להגיע למהירויות נאות כשלוחצים על הדוושה.

על פי נתוני היצרן, היא מסוגלת להמריא מ–0 ל–100 קמ"ש בתוך 10.8 שניות. ואם אתם דווקא מתעקשים להיות רגועים ולחסוך, אז יש לרכב לחצן "אקו" חסכוני. עם כל הכבוד, זה עדיין רכב שמיועד לצעירים בתחילת דרכם הכלכלית.

אז מה באמת עם קופת החיסכון שאפשר לפתוח כאן? מבחינת תצרוכת דלק עמדנו ביום המבחן, הלא רגוע, על 13.5 קילומטרים לליטר. ברנו משוכנעים שהקטנה הזו מסוגלת להרבה יותר ומספרים על ליטר ל–20.8 קילומטר בנסיעה משולבת. במדד זיהום האוויר הטווינגו מקבלת את הספרה 4, צבעה ירוק, ידידותית לסביבה.

מבחינה בטיחותית, אפשר למצוא בטווינגו ארבע כריות אוויר, מערכת התרעת סטייה מנתיב, חיישני רוורס, מערכת בקרת יציבות עם הגנת רוחות צד. מצד שני, זו קופסה קטנה והיא תישאר כזו גם עם טילים נגד מטוסים.

כאמור, סיימתי את הנסיעה בבכי. רכב מעוצב, שמח, רק לא בשבילי. אני מבוגר מדי. לעומת זאת, אני יכול לראות חבר'ה צעירים ומגניבים נוסעים בדרך לבילוי כשאחד מחמיא לשני: "אחי, שיחקת אותה".