בשלב מסוים אשתי והילדים עלו על האאודי A5 קוואטרו. באותו רגע הסתכלתי על המכונית המצודדת, היא הסתכלה עלי, ושנינו לא הבנו מה פתאום שלושה שותפים נוספים מבקשים להצטרף לזירת הפשע? אם לא הבנתם, זהו רכב שמיועד במיוחד לפרש בודד, גבר מסוקס, וכל השאר טפילים לא רצויים.

אני כבר רואה את התנועה הפמיניסטית מגישה בג"ץ בהול, איך אני מעז להרחיק את האישה מהתמונה. יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד מבקש לעלות דחוף לשידור, אף על פי שכבר פרש, אבל מה לעשות, לפני שאתם מתווכחים תבחנו את הרכב. 

ה–A5 היא מכונית יהודה המכבי טיפוסית. אותו רחוב צפונבוני תל אביבי, שבו מיטב עשירי ארצנו היו מחנים את רכבם הפסיכי בדאבל פרקינג, מפעילים וינקרים, ובזמן שהיו לוגמים אספרסו קצר התאפשר לפרובינציאלים בעלי האופניים החשמליים לשזוף את העיניים ביצירות האמנות המתכתיות. האאודי הזו היא פצצה, נוקאאוט מתחת לגבות. חבר שראה אותי איתה לא האמין מה היא עושה בחברת העשירון התחתון. אחרי שהתרגל לרעיון, אמר "מתאים לך".
בטח שמתאים, חבל רק של–24 שעות של מבחן ולא לצמיתות. רק המראה משדרג את מעמדכם בשוק הפנויים–פנויות, למי שבעניין. הוא מקדם אתכם ישר לאזור ה–VIP.

אין תלונות
זהו רכב ספורטיבי נמוך קומה, גובה של 137 סנטימטרים, גוף ממזרי עם אמירה ברורה. קופה, שתי דלתות, מה ששוב מדגיש שלא כדאי להביא איתכם נספחים מיותרים. 
ואומנם שני הילדים, שניסו לתפוס מקום מאחור, התלוננו שדחוס להם מדי, לא נוח. הם נוסעים בפאר היצירה, אחת שאין לה מתחרות, ועוד מתלוננים. איפה הימים שבהם היינו נדחסים לתוך כרמל דוכס ומשתגעים מהנוף?
רק שלנהג המאושר לא אכפת באותן שניות מטרוניות של ילדים. הוא אוטם את אוזניו לרעשי רקע צורמים ומתרכז בחיבוק של אושר עם הדוגמנית הגרמנייה. עשר דקות בתא הטייס ואתם חותמים קבע. חובב מכוניות ירגיש כמו ילד שהשאירו אותו בחנות צעצועים ואמרו לו "בחר". 
קודם כל יש כאן כמויות של עור, בצבע בז', כדי להביא את הארומה היוקרתית. העור מתערבב באלומיניום שמוסיף לשיק, ובשביל סטייל נובורישי הוסיפו גם פסי תאורה פנימית בצבע כחול.
לוח המחוונים כאן רחוק מלהיות סטנדרטי, וגם נקרא באאודי בשם המחייב "וירטואל קוקפיט". יש בו תצוגה דיגיטלית בעיצוב מרהיב שמאפשרת החלפת נתונים, הגדלת השעונים, מעבר למפת דרכים, וזה בנוסף לעוד מסך מולטימדיה שקבוע על הדשבורד. אם יש לי הערה, היא נמצאת כאן. מסך מרובע גדול, שבהתחלה קיוויתי שהוא יתקפל, אבל הוא לא.

זהו רכב עתיר כפתורים שיכוונו אתכם לכל מידע שתרצו. למרבה הפלא, התאקלמתי די מהר, למרות החשש הטכנולוגי המוקדם. הנדסת האנוש כאן היא סופר מתקדמת ומתחשבת.
התיישבנו ולא רצינו לקום. האמת היא שגם די קשה לקום. קודם כל המושבים מאוד נוחים, אבל ברכבים נמוכים פתאום אתם מרגישים את עוצמת הגיל. אתה, שהיית שריונר ויצאת בעבר מטנק מעשן בקפיצה קלילה, מגלה שעכשיו אתה נשלף מרכב נמוך תוך כדי מלמול ואנחה קלילה, "אוי ויי".
אבל למה לצאת? הרכב הזה מבקש מכם להישאר, במיוחד זה שנהגתי בו. המחיר ההתחלתי של ה–A5 הוא 360 אלף שקל, אבל אני שודכתי השבוע לגרסת הקוואטרו, זו שמופיעה עם הנעה כפולה. אם מאבזרים אותה בחבילות המפנקות, כמו שהיו כאן, מחירה יכול להמריא ל–470 אלף שקל.
מי שיש לו פלוס בחשבון הבנק, שיהיה לו לבריאות. רק בשביל מערכת השמע המטורפת, הבאנג אנד אולפסון, זו שמחזיקה ברשותה 19 רמקולים, היה כדאי להשקיע כמה אלפי שקלים. איזה כיף לנהוג במכונית כזו תחת מטר כבד ולשמוע מוזיקה עם סאונד מלאכי.
מיד עם היציאה לכביש אתה מבין ששיחקת אותה, לפחות בנושא הרושם והדאווין. נסעתי לא מזמן על אחותה השמרנית, ה–A4. רכב מצוין, אבל כאן זה עולם אחר, מדובר באחות החתיכה, זו שיודעת לעשות עיניים.
גרסת הקוואטרו היא בעלת הנעה כפולה ואמורה להעניק יתרון גדול במיוחד בימים שבהם הכביש חלקלק, בוצי, ותנאי הנהיגה לא כמו בימי הקיץ החמים. במערכת כזו ההילוכים מעבירים את הכוח לנקודה שבה ניתן לנצל את מלוא המומנט, לחלק אותו בין הגלגלים, ובכך להגביר את האחיזה בכביש ולמנוע החלקות.
הקוואטרו גם מצוידת ביחידת כוח עוצמתית יותר מהגרסה הרגילה. כאן המנוע הוא בנפח 2,000 סמ"ק, הזרקת הדלק ישירה, יש ארבעה צילינדרים, 252 כוחות סוס ושבעה הילוכים קדמיים.
מהירה? יש אולי מכוניות מהירות ממנה, אם אתם מתעקשים על מדידה של עשיריות שנייה, אבל אאודי הזו תשחרר נהמת קרב עם לחיצה קלה על הדוושה ותשייט מאפס למאה קמ"ש תוך 5.8 שניות. אם ממש תחפשו שוטר שיקרקע אתכם, תנסו להגיע ל–250 קמ"ש, היצרן אומר שהיא מסוגלת לכך.
על כביש החוף
עשינו פטרול לאורך ולרוחב כביש החוף. לא הספקנו לסיים שיחה וכבר הגענו לחדרה. לא הבנו מה יש לנו לעשות בחדרה וחזרנו לתל אביב. ושוב חדרה והאזורים הכפריים שלידה, ושוב תל אביב.
מדובר בנסיעה עמוסת טעמים. באאודי כמובן אפשר לברור את מצבי הנהיגה, בין נוח לספורטיבי, מה שכמובן ישנה את אופי הרכב וגם את כיול מתלי האוויר, שמכוונים על ידי מערכת בקרה אלקטרונית. בפיתולים ובסיבובים היא נפלאה באחיזתה, בכביש משובש ניתן להרגיש את קשיחותה.
אפילו מבחינת נתוני צריכת הדלק ה–A5 קוואטרו די מרשימה. היא מסוגלת לסיים עם 11.5 קילומטרים לליטר. במדד זיהום האוויר, אם אתם מתעקשים ללכת על הקוואטרו, תצטרכו להתנצל על כך שאתם נמצאים אי שם למטה בדירוג, מקום 13, שטעון שיפור. 
גם בנושא הבטיחות הרכב הזה יכול להשיג יותר. הציון שלו הוא 4, אבל כשמוסיפים את חבילת הלאקשרי, שדורשת תוספת תשלום צנועה של 35 אלף שקל, כבר תקבלו בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת עזר לבקרת סטייה מנתיב, שמתקנת אתכם אוטומטית, ומערכת אוטומטית למניעת סנוור. לא רוצה לצעוק בקול רם, אבל הרכב הזה יודע לנהוג כמעט לבד, רק בבקשה לא לנסות זאת בבית.
החבר שנסע איתי לאורך חלק גדול מהדרך נתן למכונית את הציון הכמעט מקסימלי 9.5, אבל הודה שהוא קצת משוחד, אאודי תמיד עשתה לו את זה. הוא לא היה רחוק מהציון האמיתי. כבר נסעתי ברכבי ספורט יותר קיצוניים ומרגשים מבחינת הנהיגה, אבל כשאתם עומדים מולו, הוא נוגע בכל הנימים הנכונים. היופי מהפנט, העיצוב הפנימי מרשים, וריגוש הנסיעה, אם אתם לא נהגי פורמולה 1 שמבקשים לחרוך את המסלול יום ולילה, הוא עילאי.
השאלה המתבקשת, לפני שמוסרים מפתחות, היא למי הבייב הזו מיועדת? אני רואה בדמיוני רווק/גרוש מפוצץ בכסף, שאוהב את החיים. מסעדות, בתי קפה, מלונות חמישה כוכבים. הרבה רושם הוא אוהב לשפוך ברחובות ועל האספלט הרותח. ובמיוחד הוא אוהב לקצור מחמאות. כמה חבל, נשרתי עוד בשלב המיונים.