וולוו XC60 מעונב ואלגנטי, אבל במידת הצורך הוא הופך מהיר ועצבני

אולי אתם בנויים לוולוו XC60, ה–SUV הקומפקטי היוקרתי, אני לא. הוא השאיר מסרון כשנפרדנו, “מצטער, אתה לא הטיפוס", והותיר אותי בעשירון המתאים למידותי.  זה לא שהשלמתי, הייתי מת לרכב כזה. מוכן למכור בשבילו כליה (רק למען ההדגשה), אבל אנחנו באמת לא מתאימים. הוא אלגנטי, נורדי, אף בעננים, ואילו אני מבחינתו שיא העמך. איך אסביר לכם? זה רכב שעל כל מושב שלו רקום דגלון קטן של שוודיה, הדבר האחרון שאתם מצפים למצוא ברכב של משפחה ישראלית ממוצעת. תמדדו זמן בסטופר, רבע שעה אחרי ההיכרות יכסה את הדגלון כתם של קרמבו, ועל צלילי המוזיקה הקלאסית הסקנדינבית יאפילו הרעשים האחרונים ממסיבת הקריוקי. כאלה אנחנו.
 

אז במהלך השעות הספורות שבילינו ביחד הבטחתי שאתנהג כשורה. יש קוד לבוש למי שנכנס לכלי מהודר שכזה. חולצת כפתורים מעומלנת, נעלי עור שחורות. גילוח, צחצוח, דגש על סידור השיער במספרה עם תעודה ולא אצל קצב בשוק. שלא תבינו לא נכון, כבר נהגתי ברכבים יקרים יותר, גם בין מתחריו הישירים. זה, עם כל האלגנטיות והיוקרה, הוא אומנם יקר, 370 אלף שקל, אבל לא הכי, ובכל זאת מתנהג כמו לורד בקולוניה בריטית.

בניגוד לרכב הצנוע שלנו, ה–XC60 מחזיק שני מנועים ועמדת טעינה בחניה, שכמובן כלולה במחיר. הרי לא חשבתם שהצליל החרישי בהנעה בא ככה סתם. המנוע הראשון, שעליו נופלת אחריות ההנעה ותחילת הנסיעה, הוא חשמלי בעל הספק של 87 כוחות סוס. הוא זה שמזיז את הסרן האחורי.
 

אם אתם לקוחות ותיקים של וולוו, זאת אומרת הדור הישן והמנומס של פעם, ייתכן שאתם מתגוררים בהרצליה פיתוח והמשרד שלכם נמצא כמה קילומטרים משם באזור התעשייה. בעיקרון, אם אתם לא ממש ממהרים, ואין עליכם לחץ של זמן, תוכלו לנהוג בשיא החסכנות למשרד, רק על חשמל. לחבר שם את הרכב לעמדת טעינה (בטח תתקינו אחת כזו גם בעבודה) ותיאורטית תעשו את הדרך הלוך–חזור רק על בטרייה ובלי לבזבז בכלל בנזין.
 

לסוללה מספיקות שלוש שעות כדי להיטען במלואה, והיא מסוגלת להיטען גם בזמן נסיעה. אם תרצו, אפשר לנסוע על המנוע החשמלי גם במהירות של 130 קמ"ש, אבל פירוש העניין שהתענוג יהיה קצר. הבטרייה תתרוקן לכם בצ'יק. אל תתלהבו, ככל שהרכב חסכוני ומרשים, תבלו בתחנות הדלק לא מעט. בכל זאת, מדובר במכונית ששוקלת יותר משתי טונות ויודעת לנסוע מהר - מיד נחזור לתכונה הזו.

 

אני, בכל אופן, סיימתי את יום המבחן עם ליטר בנזין לכל 9.1 ק"מ, אבל אנשי וולוו אמרו שאם אסע לפי הכללים ובלי להשתולל יתר על המידה, אפשר גם להגיע ל–12 ק"מ לליטר. אבל איך אפשר שלא להשתולל? אולי פעם וולוו הייתה מוציאה את החשק להתפרע. בכל זאת, זו הייתה במשך שנים יצרנית חסרת חוש הומור. היום כבר נהגתי ברכבים שלה, כמו הפולסטאר שמיד מצית את הדמיון. השוודים בהחלט צודקים בטענתם שכדאי לכם למחוק את הסטיגמה הישנה ההיא.
 

אז נכון שיש כאן שיק אלגנטי בעל מכובדות יתר, אבל מצד שני יש מתחת למכסה המנוע חתיכת עוצמה. תכוונו את בורר מצבי הנהיגה למצב ספורטיבי ומיד תרגישו שמתלי האוויר, הנעימים בדרך כלל, מתקשחים להם, שהמנוע זועק כל שפה חוץ משוודית, ושהדוושה מגיבה במהירות לכל בעיטה שהנהג שולח אליה.
 

הוולוו שלנו יודע לעשות את הדרך מ–0 ל–100 קמ"ש ב–5.3 שניות. באותם רגעים כל שמונת ההילוכים משתחררים, ההנעה הכפולה משתתפת במאמץ, ואל המנוע החשמלי הנינוח מתחבר באגרסיביות מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, שכבר משגר לשדה הקרב 320 כ"ס. כשמשלבים את הכוחות, מדובר בנתונים בהחלט מעוררי התפעלות - 407 כ"ס. לכו תדברו על חיסכון בדלק ברכב שמהר מאוד יכול לדגדג מהירות מקסימלית של 230 קמ"ש. ה–XC60 הוא מפלצת ששועטת קדימה, רק תנסו אותה.
 

אבל הכוונה, למרות העוצמה, היא יותר סולידית. זו עדיין שוודיה ולא המזרח התיכון העצבני. למרות ההנעה הכפולה, לא מומלץ להוריד את הכלי לשטח. יש לו אומנם יכולות וניתן להגביה את המתלים למרווח גחון של 25 ס"מ, אבל הנוקשות שלהם לא תהיה נעימה. אם כבר מבקשים את סיועה של ההנעה הכפולה, היא מומלצת לשימוש בדרכי חצץ או בכבישים ממש משובשים.
 

תסתכלו על החזות המהודרת של הרכב: היא לא משדרת אבק וסלעים אלא יותר “שימו אותי ברחוב נקי, בחניה מסודרת, אל תנסו אותי ליד העקרבים והקוצים". רכב כזה מדלג בשמחה על כמה טיפוסי נהגים, במיוחד אלה שנוטים להזניח את המראה החיצוני. תיכנסו פנימה ותבינו לבד לפי איכות הגימורים והחומרים. יש שם עץ ועור וידית הילוכים מעוצבת וסאן–רוף גדול ומסך מולטימדיה בסגנון טאבלט מאורך, עם מידע מקיף במיוחד, אף על פי שתפעולו לפעמים קצת סרבל את העבודה. מערכת השמע של באוורס אנד ווילקינס ביצעה באופן נפלא את תפקידה.       
 

הרכב נבנה על פלטפורמת ה–SPA של וולוו, שבה משתמשים היום לייצר את רכבי ה–90 וה–60 של החברה. מדובר בפלטפורמה מודולרית שסייעה לשנות בצורה מהותית את מידות הרכב לעומת הדגם היוצא. היום ה–XC60 ארוך ב–62 מ"מ, נמוך ב–14 מ"מ, רחב ב–12 מ"מ, ולבסיס הגלגלים התווספו 91 מ"מ, שזה המון. מאוד מרווח ואוורירי בפנים. לא סתם מדובר ברכב הכי נמכר של וולוו ורכב הפנאי הקומפקטי בז'אנר היוקרתי הכי נמכר באירופה. הרכב הזה נוח כל כך גם הודות לרכות המתלים, איכות המושבים, וגם בזכות תא המטען שהוא חתיכת סיוע: יכולת אכלוס של 468 ליטר.

  

מי שיסתכל על הנתונים והציונים שבהם הרכב הזה זכה בטח יהיה מרוצה. בכל הנוגע לאבזור הבטיחותי, אחד הדברים הראשונים שמסתכלים עליהם בפרוספקט, ה–XC60 קיבל את הציון המקסימלי - 8. אין כמעט אביזר שלא מופיע בעמודת הסיוע לנהג: מבקרת שיוט אדפטיבית, דרך מערכת לבלימה אוטומטית, התרעת התנגשות ברכבים, בהולכי רגל, ברוכבי אופניים. יש כאן רשימה בלתי נגמרת.
 

אלה תמיד היו המעלות הבולטות של וולוו - האמינות והאחריות. כאילו מבוגר אחראי שומר עליכם. אז נכון שמבחינת אופי הנהיגה יש פה שיפור עצום, בטח מהתדמית המבוגרת של פעם, אבל עדיין לפעמים חסר פלפל חריף, איזה טוויסט מדהים בעלילה. יותר מדי סדר וארגון. אפילו ברמת זיהום האוויר, עם כל המשקל הגדול וצריכת הדלק, הרכב מגיע לציון 2 ולצבע ירוק. כמו הילד ההוא בכיתה שלא משנה כמה תנסו לשגע אותו, תמיד יהיה המצטיין.
 

כמו שאמרתי, זה רכב שאני יכול לראות את הנהג שבו. טיפוס שעוצב במהלך 90 השנים שעברו מאז שהשוודים ייצרו את הרכב הראשון שלהם. נהג שמיתג את עצמו כאחר, אליטיסט. אבל ה–XC60 פונה גם למתחרים האחרים בקטגוריה. הוא מתחרה יותר מראוי לאאודי Q5 ולאלפא סטלביו. שוודי שיכול להיות אלגנטי ומעונב כמו תמיד, אבל גם מהיר ובטח עצבני.