המכירות בעולם הרכב מזכירות לעתים ריצת מרתון. אחת לזמן מה מתחלפת ההובלה בזכות כוכבים חדשים. מאזדה, יונדאי, קיה. כמעט שכחנו שמיצובישי פעם הייתה חזק בפסגה עם הלנסר, הדגם הנמכר בישראל ב–1994. פרח מזיכרוננו איך היו מעוותים כל בוקר את שם החברה, מיציבושי, מיציבישו, או כל חיה אחרת שהייתה בסביבה ונשמעה מספיק יפנית. עברו ימים, היצרנית נדחקה מעט לאחור, אבל עושה רושם ש–2018 מאירה לה פנים.
הג'יפון ASX נכנס בסערה עם 2,700 הזמנות בתוך שלושה חודשים. עכשיו הגיע האקליפס קרוס, אחיו היותר גדול, אבל עדיין לא הבכור, זה ששולט - האאוטלנדר. המספרים בהחלט מדברים בעד עצמם: ברבעון הראשון של 2018 מיצובישי מכרה 7,143 רכבים לעומת 5,788 ברבעון המקביל אשתקד.
לא קל לחדור היום לעולם תחרותי שבו מככבים דגמים כמו יונדאי טוסון וקיה ספורטאז', אבל האקליפס מדלג פנימה עם היצע גדול של אבזור ולא מעט פריטים ייחודיים, ששולחים אותו בראש מורם ללב השוק.
קצת מושג על מידות הרכב, כדי שתחליטו אם הוא מתאים לחניה הביתית: אורכו 440 ס"מ, רוחבו 180 ס"מ, גובהו 168 ס"מ. הוא בעצם חולק את אותה פלטפורמה עם האאוטלנדר וה–ASX, לשלושתם בסיס גלגלים זהה, 267 ס"מ, רק האורך שונה.
האקליפס מזכיר בחזית האגרסיבית את אחיו הגדול, אבל השיפוע בירכתיים מעביר תחושה של רכב ספורטיבי, קופה, כולל החלון המפוצל מאחור שנותן קיק שובב. אני פחות אוהב שמתעמרים בזוויות הראייה שלי, מוכן לספוג את הפגיעה ביופי.
אין ספק שניסו למתג את הג'יפון בין רכב פנאי לספורט. ואכן, אם תלכו לאקליפס המקורי של מיצובישי, תמצאו רכב ספורטיבי מרשים שירד מפס הייצור של היצרנית היפנית רק ב–2011. גם פנים האקליפס מנסה להשתחרר מהנדושות הג'יפונית שלמדנו להכיר בשנים האחרונות. המעצבים לא חסכו בניסיון למשוך את העין.
נהגתי בגרסת הפרימיום המפוארת. המחיר ההתחלתי של האקליפס קרוס הוא 149 אלף. כאן הוא מתייצב על 170 אלף. מקבלים תוספת של דיפוני דלתות מחומר דמוי עור שחור, מושבי עור עם חימום, וכשמניעים מתרומם לו, סטייל ג'יימס בונד, מסכון שקוף מול עיני הנהג ועליו מוקרנת מהירות הרכב.
יש שם מכל טוב. לפעמים נוצרת הרגשה שקצת הגזימו עם הרצון לפנק. למשל, יש משטח מגע, דמוי אייפד, ליד ידית ההילוכים, כדי שניתן יהיה לשלוט במולטימדיה. בעיני, מדובר בפריט שקצת מסבך את העניינים. לפעמים פשוט בהחלט מספיק.
בסך הכל ההרגשה ברכב היא של נוחות. הישיבה הגבוהה, המרווח לרגליים, לכתפיים, לראש. הנדסת האנוש מצוינת ולא רק מלפנים. גם מאחור יש שפע של מקום, וניתן להגדיל את המרחב ליושבי השורה האחורית עם מסילה שעליה נחים המושבים. המרווח קצת פגע בגודלו של תא המטען, שאומנם בנוי נכון לעומק אבל הוא בטח לא מהבכירים בסגמנט: צנוע, 341 ליטר בלבד.
האקליפס שבו נהגתי הופיע באדום, בולט, שחייבים להודות שמתאים לו מאוד, אבל פחות לאוהדי מכבי. הצבע הדגיש את הצורה המרעננת ואת רוח הנעורים, כמו שהמתכננים ביקשו. האקליפס קרוס מגיע עם מנוע בנפח 1,500 סמ"ק, מוגדש טורבו, שמשתמש במערכת הזרקה רב–נקודתית לצד מערכת הזרקה ישירה בלחץ גבוה. שילוב שיוצר עוצמה מפתיעה. זה מנוע שיודע להפיק מעצמו 163 כוחות סוס ויש לו מומנט זמין של 25.4 קג"מ כבר מ–1,800 סל"ד.
לאקליפס אין בעיה לצאת לעקיפות זריזות ולשייט במהירות גבוהה מבלי שיישמעו קולות מאמץ. הוא מאיץ, על פי היצרן, מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 9.3 שניות, נתון שנשמע בהחלט הגיוני. על מנוע הבנזין שולטת תיבה אוטומטית רציפה בעלת שמונה הילוכים שעושה עבודה חלקה. אבל היו לא מעט פעמים שבהן דווקא הקאליפרים הגדולים בצדי ההגה, להעברת הילוכים ידנית, עשו לי את זה יותר.
***
האקליפס שבו נהגתי הוא בעל הנעה קדמית, אבל הרכב יכול להגיע גם עם הנעה כפולה, ואז מחירו יגיע ל–180 אלף שקל. בכל מקרה, את רכב הפנאי־שטח הזה כדאי לכם לנצל יותר לפנאי. מקסימום יורדים איתו לשבילי כורכר לא מאתגרים יותר מדי.
אין ספק שהרכב מרגיש הכי טוב כשהוא פוגש כביש מוצק. ההגה מדויק, האחיזה נהדרת, גם נוחות הנסיעה ראויה לציון. על מרבית מכשולי האספלט האקליפס דילג בכבוד בלי לשבור את גבי, אף על פי שדווקא בנסיעה עירונית אפשר היה לחוש לעתים את עומק המהמורות.
נתון לא הכי אופטימי אפשר למצוא בצריכת הדלק. סיימנו את היום המשותף עם ליטר בנזין על כל 10.1 ק"מ. ראינו רכבים חסכוניים יותר. מצד שני, כשמדברים על יתרונות בולטים, אז באגף הבטיחות האקליפס נמצא במעלה הטבלה. ציון האבזור הוא 7 וכולל שלל מערכות, כולל אקטיביות: מבקרת שיוט אדפטיבית, דרך זיהוי רכבים בשטח מת והתרעת סטייה מנתיב (במקרה הנ"ל לא אקטיבית). האקליפס גם יכול להתגאות בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של היורו NCAP. אגב, הבלימה האוטונומית עובדת, על זה אני יכול להעיד מניסיוני האישי. הייתה שם וואחד עצירה.
אם כן, ברוך הבא. המועמד לבית מיצובישי נכנס לנישה פופולרית שהיא מאוד תחרותית. דוידי פיאמנטה, מנכ"ל קבוצת הרכב הפרטי בכלמוביל, היבואנית, סיפר בזמן ההשקה שעד 2020 היצרנית תציג ארבעה דגמי SUV נוספים, במטרה לבסס את המותג כמתמחה בדגמי פנאי־שטח בקטגוריות השונות.
לאקליפס קרוס יש כל הסיבות להצליח כאן. גודל אידיאלי, יבואן מוביל, שוק היסטרי וכמובן שם שהולך איתו כבר עשרות שנים, כל הדרך מיפן. כן, אל תשכחו את הלנסר.
גלגלים רזרביים
לראשונה מונתה מנכ"לית בתחום יבואני הרכב: ענת מילוסלבסקי–כחלון תוביל את אופל ישראל במקום המנכ"ל היוצא חזי שייב. מילוסלבסקי–כחלון הייתה בעבר סמנכ"לית בקרסו מוטורס, שם ניהלה את המותג רנו. כמו כן שימשה כמנהלת חטיבת יונדאי בכלמוביל.
צ'מפיון מוטורס, יבואנית פולקסווגן, החלה לשווק את הדור השישי של הפולו (בתמונה למטה), שהגדילה את מידותיה בזכות בניית הרכב על פלטפורמה חדשה. אורכה של הפולו הוא כעת 405 ס"מ, 81 מ"מ יותר מהדגם היוצא. מרחק הסרנים עומד על 255 ס"מ, צמיחה של 95 מ"מ לעומת הפולו הקודמת. הדור החדש יציע מנוע 1,000 סמ"ק TSI עם שתי רמות הספק, 95 כ"ס ו–115 כ"ס, וגם גרסה הרבה יותר עצבנית עם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק ו–200 כ"ס. המחיר ההתחלתי לגרסה הידנית של המנוע עם הספק 95 כ"ס הוא 94 אלף שקל. הגרסה האוטומטית תעלה 109 אלף שקל.
בתחרות הבינלאומית לבחירת מנוע השנה זכה בפעם השלישית ברציפות ה–3,900 סמ"ק V8 של פרארי, שניתן למצוא בדגמים GTB 488, 488 ספיידר ו–488 פיסטה. את הזוכה בחרו 70 כתבי רכב מרחבי העולם. הניקוד שלו זכה המנוע מוכיח את עליונותו - 486 נקודות לעומת 198 של המקום השני, שאליו הגיע ה–3,000 סמ"ק, שישה צילינדרים, טורבו, של פורשה.