הממשלה תאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון). על פי הצעת החוק, יבואני המזון הרגיל (פסטה, דגנים, מאפים) יקבלו הקלות משמעותיות כגון אפשרות ליבוא מקביל וקיצור משך זמן שחרור הסחורות מהנמל ל-24 שעות בלבד. בנוסף, במסגרת הרפורמה, תתבצע הסדרה מקיפה של רישיונות היצרן והיבואן הניתנים על-ידי שירות המזון הארצי.
בסוף התהליך, יידרשו יבואני מזון רגיל לספק הצהרה על עמידת המזון בדרישות הדין ויתבטל הצורך באישור מקדים פרטני על כל מוצר, וזאת בדומה למנגנון אישורי היבוא המקובל במדינות המפותחות. בהתאם לכך, יתוגבר מערך האכיפה והפיקוח של משרד הבריאות אשר יורשה לבצע בדיקות מזון בשווקים.
כמו כן, הרפורמה תבטל באופן הדרגתי את "בדיקות המשנה" על מוצרי בשר, עופות ודגים, המייצר עלויות גבוהות ליצרני המזון אשר מגולגלות בסופו של דבר לצרכן. כחלופה, יוקם מודל פיקוח חדש ואחיד אשר יקטין את העלויות ליצרנים.
ההקלות לא יחולו על יבוא מזון המוגדר כ"רגיש" על-ידי משרד הבריאות: בשר, מוצרי חלב, דגים, ירקות ופירות, מזון לתינוקות וכדומה.
"הורדת החסמים וקידום התחרות בתחום המזון הם תנאי הכרחי לפיתוח הענף שסובל מריכוזיות רבה", אמר שר האוצר משה כחלון. לדבריו, הרפורמה מאמצת את הכללים של האיחוד האירופי ומאפשרת לייבא בייבוא מקביל מוצרים שהייתה עליהם בעבר בלעדיות, מצב שיצר מונופולים וקרטלים בענף.
"התחרות הוא ידידתו הטובה ביותר של הצרכן והיא הדרך הטובה ביותר להוזיל באופן דרמטי את סל המזון של הצרכנים, להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם ולהביא לצמיחה של המשק. הריכוזיות בשוק המזון פוגעת בעיקר בעשירונים התחתונים ובשכבות החלשות", הוא הוסיף.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר כי אישור חוק המזון יביא לרפורמה חשובה ולשינוי מהותי בהליכי ייבוא המזון, כמו גם להוזלת מחירים והגדלת המגוון. "זהו מהלך חשוב שמטרתו, בין היתר, הקלה בבירוקרטיה והפחתת עלויות המזון, כחלק ממדיניות חברתית ומניעת יוקר המחיה בישראל", הוסיף.
בסוף התהליך, יידרשו יבואני מזון רגיל לספק הצהרה על עמידת המזון בדרישות הדין ויתבטל הצורך באישור מקדים פרטני על כל מוצר, וזאת בדומה למנגנון אישורי היבוא המקובל במדינות המפותחות. בהתאם לכך, יתוגבר מערך האכיפה והפיקוח של משרד הבריאות אשר יורשה לבצע בדיקות מזון בשווקים.
כמו כן, הרפורמה תבטל באופן הדרגתי את "בדיקות המשנה" על מוצרי בשר, עופות ודגים, המייצר עלויות גבוהות ליצרני המזון אשר מגולגלות בסופו של דבר לצרכן. כחלופה, יוקם מודל פיקוח חדש ואחיד אשר יקטין את העלויות ליצרנים.
ההקלות לא יחולו על יבוא מזון המוגדר כ"רגיש" על-ידי משרד הבריאות: בשר, מוצרי חלב, דגים, ירקות ופירות, מזון לתינוקות וכדומה.
"הורדת החסמים וקידום התחרות בתחום המזון הם תנאי הכרחי לפיתוח הענף שסובל מריכוזיות רבה", אמר שר האוצר משה כחלון. לדבריו, הרפורמה מאמצת את הכללים של האיחוד האירופי ומאפשרת לייבא בייבוא מקביל מוצרים שהייתה עליהם בעבר בלעדיות, מצב שיצר מונופולים וקרטלים בענף.
"התחרות הוא ידידתו הטובה ביותר של הצרכן והיא הדרך הטובה ביותר להוזיל באופן דרמטי את סל המזון של הצרכנים, להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם ולהביא לצמיחה של המשק. הריכוזיות בשוק המזון פוגעת בעיקר בעשירונים התחתונים ובשכבות החלשות", הוא הוסיף.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר כי אישור חוק המזון יביא לרפורמה חשובה ולשינוי מהותי בהליכי ייבוא המזון, כמו גם להוזלת מחירים והגדלת המגוון. "זהו מהלך חשוב שמטרתו, בין היתר, הקלה בבירוקרטיה והפחתת עלויות המזון, כחלק ממדיניות חברתית ומניעת יוקר המחיה בישראל", הוסיף.