אזורים נרחבים של העולם בעיקר באפריקה, אך לא רק שם, סובלים מחרפת רעב. אך דוח של האו"ם קובע שבשנת 2013, נזרקו בעולם לזבל כ-1.3 מיליארד טון של מזון.
הבזבוז במשאבי המזון של העולם נובע מתרבות הצריכה של היום, בעיקר בעולם המערבי שגורמת לנו לקנות יותר מזון ממה שאנחנו באמת צורכים. המזון נזרק מכיוון שפג תוקפו והוא אינו ראוי לאכילה. הסיבה השנייה היא אובדן מזון לאורך תהליך אספקת המזון, מהשדה ועד לצלחת.
בכל שלב בתהליך אספקת המזון, משלב האיסוף ועד הצריכה עצמה, מזון רב הולך לאיבוד. זה קורה ממגוון סיבות ביניהן סיבות ביולוגיות, מיקרוביאליות, כימיות, ביו-כימיות, מכניות, פיזיות, טכניות, לוגיסטיות, ארגוניות ועוד.
על מנת לצמצם את הופעת הבלאי במוצרי מזון, שגורם לזריקתם, מתפתח תחום האגריטק. ענף של חברות טכנולוגיות שבין השאר מנסים לפתח טכנולוגיות אשר עשויות להקטין את כמות המזון שנזרק לפח מדי שנה, בעיקר על ידי שיפור עמידותו של הפרי או הירק במגוון תנאי מזג אוויר, קרים וחמים כאחד, מניעה של אובדן לחות טבעית של הירק, מניעת התרבות חיידקים ופטריות המעצימים ריקבון ואפילו אימוץ תכונות גנטיות שימנעו ויצמצמו נראות של פגיעות פיזיות בתוצרת.
על פי המדען הראשי, מר אבי חסון, "חקלאות הינה אחד התחומים בהם טכנולוגיות חדשניות עשויות להביא לשינוי מהותי בחיינו: החל מיצירה של זנים חדשים של ירקות ופירות בריאים יותר, עם שימוש מושכל במשאבי טבע דרך פיתוח פתרונות להאכלת האוכלוסייה העולמית בעלויות זולות יותר ובזמינות גבוהה יותר, וכלה פיתוח מוצרים סופיים מהחי והצומח".