לפני כשבועיים כינס שר האוצר משה כחלון מסיבת עיתונאים בה הודיע על הרפורמה המתוכננת בענף ביטוח הרכב בישראל. כחלון אמר כי עם מערכות הבטיחות הקיימות כיום ברכב דוגמת כריות האויר, מערכת בקרת יציבות ומערכות התראה, ניתן לצמצם את פרמיית הביטוח על הרכב ב- 50%.
עוד אמר השר כחלון, כי מתוכננת חקיקה שתחייב לשלב מערכות ניטור נהיגה ובהתאם לאופי הנהיגה – זהיר או מהיר – תיקבע פרמיית הביטוח. מערכת הניטור תשדר באמצעות האינטרנט נתונים מחיישנים המורכבים על המכונית אל מערכות המידע של חברת הביטוח והיא תדע לחשב בהתאם לאופי הנהיגה את תעריף הביטוח. לתחום זה, במסגרתו חיישנים מנתחים מצבים ומעבירים נתונים למערכות מחשב קוראים "האינטרנט של הדברים" ITO והוא אחד מן התחומים המשפיעים ומשנים מן הקצה אל הקצה מודלים עסקיים אותם הכרנו עד היום כמעט בכל תחום".
"עד 2020 יהיו לא פחות מ- 3 מיליארד משתמשי אינטרנט בעולם ובין 30 ל- 50 מיליארד מכשירים המחוברים לאינטרנט. הכל היום מתחבר להכל: טלפונים, אנשים, מכשירים, חיישנים ורשתות מחשב. כל רכיב או מכשיר יכול להכיל כיום חיישן שישדר לרשת מידע דיגיטלי רב לשימושים מגוונים", אומר גונזלו בנדיט, סמנכ"ל התפעול של ענקית התוכנה SAP באזור אירופה, המזה"ת ואפריקה. "ארגונים שלא יתאימו עצמם ואת מודל הפעילות שלהם לעידן הכלכלה הדיגיטלית ויהפכו להיות ארגונים דיגיטליים פשוט לא ישרדו. הכלכלה הדיגיטלית והאפשרות לשתף, יוצרים שירותים חדשים וארגונים מסוג חדש אנו חיים בעידן שבו לחברת האירוח הגדולה בעולם – AirBNB אין אפילו חדר אחד בבעלותה, לחברת ההסעות הגדולה בעולם – Uber אין אפילו רכב אחד".
בסקר שערכנו ציינו מקבלי החלטות ב- 80% מהארגונים שהשתתפו בסקר, שהכלכלה הדיגיטלית תשנה משמעותית את העסקים. לכן ארגונים חייבים לחפש מודלים חדשים של ייצור הכנסות וגם לבדוק כיצד להיות יעילים יותר. בתעשיית הטלקום לדוגמא, ארגונים יכולים לזהות ברשתות החברתיות תלונות של לקוחות באזור מסוים והמערכות שלהם יבנו אוטומטית הצעה מיוחדת ללקוחות באותו האזור על מנת לשמר אותם".
כיצד תשפיע גישת הארגון הדיגיטלי על השירות לאזרח במגזר הממשלתי?
"האזרחים מצפים כיום לשירות מהיר וטוב יותר. אימוץ גישת ארגון דיגיטלי בממשלה יאפשר להחליף תהליכים בירוקרטים ארוכים בתהליכים קצרים ואוטומטיים. למשל, במקום לרוץ בין משרדי ממשלה שונים, במטרה להשלים תהליך רישוי לעסק, ניתן יהיה להפוך את ההליך הארוך לאוטומטי, לחבר את כל השלבים הדרושים דרך המחשב, כך שתוך יומיים יתקבל אישור חתום במייל. שינוי כזה ידהים את האזרחים. גם מגזר החינוך יכול להשתנות. תדמיין שלמשרד החינוך תהיה פלטפורמה מרכזית שתנתח בזמן אמת את כל הנתונים מכל בתי הספר בארץ ותאפשר לזהות בעיות בבתי ספר מסוימים – זה עולם של ביג דאטה, בו התוצאות מכל בתי הספר עוברות מיד למשרד החינוך שם ניתן להחליט באופן מיידי על פעולה לתיקון המצב", מציין בנדיט.
באיזו תעשייה נוספת ניתן לראות השפעה משמעותית של הכלכלה הדיגיטלית?
"לפי פורבס, לתעשיית הבריאות יש פוטנציאל להפיק ערך עצום מ"האינטרנט של הדברים", השוק מוערך ב 117 ביליון דולר עד 2020. כבר היום, ישנן חברות תרופות שמבצעות מעקב באמצעות חיישנים אחר מיקום של כל תרופה, כדי למנוע הונאות וזיופים ולייעל את המשלוחים. דוגמא נוספת מעולם החקלאות: מערכות של חיישנים המודדים את רטיבות האדמה ובהתאם ללחות מתקבלת הוראה אוטומטית להפעלת ההשקיה רק כשצריך ולא בזמנים שרירותיים. תחשבו כמה מים ניתן לחסוך כך. חברות שיתחילו לשווק פתרון כזה ייכנסו לשוק חדש עם המון פוטנציאל".
איזו הזדמנות יוצרת הכלכלה הדיגיטלית לחברות ישראליות?
"אני רואה הזדמנות במיוחד עבור חברות ישראליות. אפשר כיום לחצות האוקיינוס במהירות האור. העובדה שאתה בתל אביב אבל העסקים שלך בלונדון היא זניחה, ולכן עסקים ישראלים יכולים לצעוד לשוק הבינלאומי ללא צורך בשינוי של מיקום או השקעה עצומה – השינוי הוא בדרך בה אתה מוכר או רוכש. לדוגמא, לנו יש מערכת ניהול רכש בסביבת הענן בשם Ariba network. זוהי מעין רשת חברתית או זירת מסחר ענקית בה עוברות עסקאות בהיקף של 1.92 מיליארד דולר ביום. זו כנראה זירת המסחר הגדולה בעולם. דרך הרשת החברתית העסקית הזו גם חברה קטנה בישראל יכולה להיחשף להזדמנויות שמגיעות מארה"ב, ברזיל או בריטניה ללא צורך בהשקעה בשיווק ומכירות".