בסוף 2013 היזם פרהאד מוהיט הבין כי לסטארט-אפ שלו ייגמר הכסף בפברואר. הוא אמנם לא נכנס לפניקה מאחר והוא פתח ומכר שני אתרים לפני כן, אבל יומיים לפני כריסטמס אשתו ילדה את בנם השני בבית. הוא הבטיח לאשתו, שאם לחברה ייגמר הכסף, הוא יפסיק להזרים לה כסף משלו כדי לשמור עליה פעילה.



אבל התחזיות של מוהיט לא היו קודרות כפי שחשבון הבנק שלו צפה. לסטארט-אפ שלו הייתה אפליקציה בשם פליפגרם, אשר מאפשרת לאנשים להכין "פליפים" - ערבוב של סרטונים, תמונות ו-30 שניות של להיטים מוזיקליים. כמה עדכונים לאפליקציה שנעשו באוקטובר 2013, כולל הפיכתה לחינמית, דחפו את פליפגרם במצעדי האפליקציות. עד שהתינוק שלו נולד, פליפגרם הגיעה למקום ה-1 בהורדות אייפון ב-87 מדינות, והיו לה מיליוני משתמשים בכל חודש. לפני שלמוהיט הייתה הזדמנות לגייס משקיעים חדשים, סקויה קפיטל התקשרה כדי להיפגש איתו מיד. מוהיט העסוק דחה את הפגישה לינואר, אז שלחה סקויה את המיליארדר מייקל מוריץ ואת הקולגה שלו טים לי ללוס אנג'לס, כדי לפגוש את מוהיט בביתו, אשר תפקד גם כמשרד של פליפגרם. הם שוחחו תוך כדי שאכלו אוכל פרסי ביתי בארוחת הצהריים. עד פברואר סקויה, Kleiner Perkins Caufield & Byers ו- Index Ventures השקיעו יחד 70 מיליון דולר בחברה.
כל המשקיעים האלה רצו חתיכה ממפלצת הצמיחה החברתית הבאה. עד סוף שנת 2014, לפליפגרם היו 30 מיליון משתמשים בכל חודש. לשם ההשוואה, לפייסבוק לקח לפחות שלוש שנים כדי להגיע למספרים האלה. לסנאפצ'ט לקח שנתיים. פליפגרם עשתה את זה בשנה אחת. האפליקציה עדיין נמצאת בעשירייה הפותחת של אפליקציות תמונות וסרטונים בהורדות iOS בארה"ב, ומספר הפליפים שנעשו באפליקציה גדל ב-165% מהרבעון השלישי של 2014 לתקופה המקבילה השנה. הקיץ, מוריץ וג'ון דוהר מקליינר פרקינס הצטרפו לוועד המנהל של פליפגרם - בפעם הראשונה שהשניים חלקו וועד מנהל מאז גוגל. "הלייבלים של המוזיקה באמת מאמינים כי פליפגרם תהיה חברה מרכזית ביצירה ושיתוף של מדיה, בסדר גודל של טוויטר או יותר", אומר דוהר. "פרהאד הוא איש חזון".

פליפגרם הצליחה להבין בגדול כי אנשים רוצים דרך להכין סרטונים בצורה מהירה יותר מיוטיוב, ועם חופש יצירתי ועומק גדולים יותר מאשר Vine של טוויטר או אינסטגרם של פייסבוק. "זה דבר אנושי", אומר מוהיט. "לכולם יש סיפורים ששווה לחלוק". השוני הגדול של פליפגרם הוא שהיא נותנת לאנשים להוסיף 30 שניות של מוזיקה (שעלו ל-60 שניות) לסרטונים שלהם מקטלוג חיפוש הכולל עשרות מיליוני קטעים מתוך שירים. מוהיט השתמש בסכום מסוים מ-70 מיליון הדולר שגייס, כדי לחתום על הסכמי שימוש עולמיים עם רוב חברות התקליטים והמפיצים הגדולים בשוק המוזיקה. אינסטגרם לא נותנת למשתמשים שלה להוסיף מוזיקה לסרטונים בתוך האפליקציה. Vine מגבילה את המשתמשים למוזיקה מעטה שכלולה בה או מוזיקה של המשתמשים. פליפגרם הוסיפה גם קישור בולט לקניית השיר המלא באייטיונס או בספוטיפיי.
באופן לא מפתיע, מוזיקאים רבים אימצו את פליפגרם. גארת' ברוקס, לדוגמא, פירסם סרטון ליום האם בפליפגרם ובאותו סוף השבוע קיבל 17 אלף לייקים, תגובות ושיתופים. הפליפ הזהה קיבל רק 10,000 כאלו בפייסבוק ו-8,000 באינסטגרם, למרות שלברוקס יש פי 66 יותר עוקבים בפייסבוק ופי 5 עוקבים באינסטגרם. פליפ שנעשה לאחרונה על ידי בריטני ספירס, שם רואים אותה רוקדת במכונית עם הילדים שלה, קיבל חצי מיליון צפיות.
אפשר למצוא בפליפגרם סרטונים רציניים כמו סרטוני הנצחה או סרטונים מהמתקפה בפריז, אבל רוב מה שיש באפליקציה הוא חופשות, בני נוער רוקדים בחדרים שלהם וסרטוני עשה-זאת. כמה משתמשים, הנקראים "כוכבי פליפ" (Flipastars), מקבלים יותר ממיליון צפיות על פליפים שמציגים את הכלבים או המשפחות שלהם. מוריץ אומר, "אתם מסתכלים בפליפגרם, ומבינים לפתע כמה קטן הקהל של הטלוויזיה האמריקאית".
מוהיט, מהגר יליד איראן בן 46, עם זקן מאפיר, מפקח על הממלכה המתפתחת שלו מתוך משרד צנוע בשדרות סנטה מוניקה בלוס אנג'לס. שתי מזוודות פתוחות עם תקליטי ויניל שירש מאימו נמצאים שם, יחד עם כמה ציורים שאינם תלויים על הקיר. "עיצבנו את זה כדי ליצור סיפור סיפורים ויזואלי והמוני. כל גבר, אישה וילד יוכלו להשתמש בזה", מסביר מוהיט. "והם לא צריכים להיות משכילים, אלא רק להיות מסוגלים להקיש. יותר מעניין אותי לדעת על החיים של עובדת בתעשיית המין מנקודת המבט שלה".
מוהיט עזב את טהרן בגיל 9 עם משפחתו, תוך כדי שהם נמלטים מהמהפכה דרך צרפת ואנגליה, עד שלבסוף התיישבו בדרום קליפורניה. באוניברסיטת קליפורניה הוא למד מתמטיקה ומדעים, ופנה לייעוץ לפני שקיבל תואר שני מבית הספר למנהל עסקים וורטון. ב-1996, ממש לפני שסיים את לימודיו, פרויקט אקדמאי גדל להיות החברה הראשונה של מוהיט, BizRate - אחד מאתרי הדירוג העסקי הראשונים, אשר הוליד את אתר הקמעונאות Shopzilla. תוסף השוואת המכירים שלו הפך אותו לאחד ממנועי החיפוש הגדולים בתחום הקניות בעולם. מוהיט הוביל את האתרים לרווחיות בזמן התפוצצות בועת הדוט קום, ומכר את שניהם ל-Scripps ב-2005, תמורת 525 מיליון דולר.
אחרי המכירה הוא פיתח כמה אפליקציות מדיה חברתית כושלות, שאת רובן מימן בעצמו. כאשר לאחרונה מהן, Cheers, נגמר המומנטום, מוהיט אמר לצוות שלו כי אין לו רעיונות יותר. האחראי הטכנולוגי הראשי שלו, בריאן דיליי, הציג את מוהיט לג'וש פלדמן ורפי בגהומיאן, אשר פיתחו בזמנם הפנוי אפליקצייה בשם פליפגרם למשתמשי ה-iOS, תוך כדי שעבדו בסוכנות פרסום דיגיטלי. הארבעה נפגשו בספטמבר 2013 במסעדת סושי ומאז האפליקציה צברה תאוצה. תוך מספר שבועות מוהיט קנה את פליפגרם עבור סכום לא ידוע. במהלך החודש שלאחר מכן ארבעת המייסדים השותפים הפכו את האפליקציה לחינם, הפכו את הממשק לפשוט יותר והוסיפו "סימן זיהוי" למותג פליפגרם, שמראה את כל הסרטונים. השינויים השתלמו מבחינת מספר ההורדות ומספר הפליפים שנוצרו, והביאו לגיוס המיליונים מהמשקיעים.
מוהיט היה צריך לענות על כמה שאלות קשות לאחר שפליפגרם פיטרה 17 אנשים באוקטובר, כ-20% מעובדי החברה, צעד שסטארט-אפים אשר גדלים מהר לא מבצעים בדרך כלל. הוא אמר כי רוב הקיצוצים היו כתוצאה מאוטומציה של משימות לבחינת המוצר. אדם המקורב לחברה אמר כי פליפגרם חוותה שמירה נמוכה של משתמשים, עמלות גבוהות ועלויות שימוש במוזיקה שהיו גם הן גורם לכך. פליפגרם אומרת כי המקור הוליך שולל, אבל לא הגיבה לדברים. היא כן אמרה שמספר המשתמשים גדל מהמספר הרשמי האחרון - 33 מיליון.
מוהיט אומר כי הצעד הבא הוא להפוך את כלי היצירה שלו לרשת חברתית אמיתית, ולבנות אלגוריתם רלוונטיות שמראה למשתמשים את הפליפים הנכונים בזמן הנכון. ההכנסות הן עדיין דאגה משנית. הסטארט-אפ מרוויח הרבה כסף דרך עמלה בגובה שני דולר שהמשתמשים יכולים לשלם כדי להסיר את סימן הזיהוי של פליפגרם, או עמלות להסרת הפניות למכירת שירים באייטיונס. פייסבוק וטוויטר בוודאי יקדישו תשומת לב רבה לפליפגרם, או ינסו לקנות אותה. מוהיט עצמו מתמודד עם תחרות מצד אפליקציות חדשות כמו Musical.ly ו-Dubsmash. "אנחנו רק בתחילתו של חזון ענק", אומר מוהיט. "הוא הולך להיות מטלטל". 

לכתבה באתר פורבס