אחת מבדיחות הקרש הוותיקות שרצות בנוגע למטיילים בהודו, בסין ובתאילנד מספרת על מקומי שמנסה לברר את מספר הישראלים. התייר עונה שבערך שמונה מיליון, והמקומי משיב: “לא, לא התכוונתי לשאול כמה יש כאן, אלא כמה בישראל”. שמם של המטיילים הישראלים כבר יצא למרחקים ברחבי העולם, אבל בשנים האחרונות התופעה הזאת צוברת תאוצה גם כשמדובר בנסיעות נישה להופעות מיוחדות ולאירועי ספורט. את משחק הקלאסיקו האחרון בין ריאל מדריד לברצלונה פקדו, לפי ההערכות, כמעט 6,000 ישראלים. מאות נמצאים בכל סוף שבוע במשחקי הפרמייר-ליג באנגליה, אלפים מגיעים לפסטיבל משחקי הכריסמס בממלכה וכל זה לפני שדיברנו על האירועים הגדולים באמת: השלבים המכריעים של ליגת האלופות והדובדבן שבקצפת - משחקי המונדיאל.
לפני חמש שנים הכריזו עיתונאים פינים בסדרת כתבות בעיתונות המקומית כי בני עמם הם תיירי הכדורגל הכפייתיים בעולם. ב־2015 פורסמה כתבה ב־BBC, שלפיה יותר מ־800 אלף אוהדים מגיעים למשחקים באנגליה מדי עונה, אבל רובם הם אירים, סקנדינבים ואסייתים. ישראלים, לעומת זאת,
נפקדים מרוב ההשוואות האלו, אף שהם ממש לא נפקדים מהמגרשים.
הסיבה לכך היא ככל הנראה, השוק השחור והעננה שאופפת את רכישת הכרטיסים לצד חוסר היכולת לברר בדיוק איזה אוהד נכנס והתיישב על איזה כיסא. במונדיאל הקרוב ברוסיה, שייפתח בחודש יוני, צפויים הישראלים לגדוש את האצטדיונים ולהציף בעיקר את מוסקבה ואת סנט פטרסבורג. בסוכנויות הגדולות מעריכים שבין 6,000 ל־8,000 ישראלים ינחתו במדינה, ולפי ההנחה של מנכ”ל סוכנות live tickets יוסי אלפסי המשמעות היא שישראלים רכשו וירכשו בין 12 ל־16 אלף כרטיסים למשחקים של טורניר הכדורגל הגדול בעולם. “היורו בצרפת היה קטסטרופה מבחינת תיירים", הוא אומר, "אנשים חששו להגיע מסיבות ביטחוניות, אבל רוסיה נתפסת בעיני ישראלים כבטוחה מאוד. חוץ מהעובדה שיש המון ישראלים ממוצא רוסי, וכאלה שנוסעים בכל מקרה כדי לבקר חברים ומשפחה, זה לא מערב אירופה, והחשש יורד. לא פעם שמעתי אנשים שאומרים ש'אם פוטין מכריז על מונדיאל בטוח - אפשר להאמין לו'".
אז ביטחון היא הסיבה העיקרית להצפה של הישראלים?
“ממש לא. תראה, היורו בצרפת לא היה מציאה וגם המונדיאלים הקודמים שהיו בדרום אפריקה ובברזיל היו רחוקים מאוד ויקרים. המונדיאל הבא בכלל ייערך בקטאר. עבור לא מעט אנשים המונדיאל הזה הוא הזדמנות של פעם בחיים להשתתף באירוע כזה. חוץ מזה, אצל הישראלים זה קטע שתפס, שאם אתה לא שם - אתה לא קיים. אתה לא יכול לנהל שיחה היום בלי לשלב משהו על ספורט. איפה היית במשחק ההוא, איפה ישבת, עם מי טסתם. נסיעת ספורט הפכה לסמל סטטוס, ואל תשכח שזה לא רק המשחק כי לפניו ואחריו יש בדרך כלל גם אוכל טוב, קניות וקזינו".
בשביל שאר הדברים אפשר לנסוע לבוקרשט ברבע מחיר.
"אנשים שנוסעים לבוקרשט והולכים לקזינו שוכחים את זה שעתיים אחרי שהם חוזרים. לעומת זאת, משחקים היסטוריים נחרתים בזיכרון לשנים. אנשים שהלכו לראות את ברצלונה מוחצת את ריאל מדריד לא ישכחו את זה כל החיים שלהם. זו שיחת היום וגם שיחות הנוסטלגיה של השנים הבאות. תכלס, על מה אתה רוצה שאנשים ידברו ברחוב? הרי אין פה כדורגל ואין פה ספורט ישראלי, אז מדברים על כדורגל ועל הופעות טובות".
ומה לגבי המחירים? הם בטח אסטרונומיים.
"משחקים קטנים ולא פופולריים אפשר למכור ב־200 יורו לכרטיס ואולי זה יירד. משחקים כמו גרמניה־מקסיקו או ברזיל־קרואטיה מתחילים ב־400 יורו לכרטיס מאחורי השער. אם אתה רוצה לדבר על מקומות ישיבה, יש פה נתון מעניין: רוב הישראלים רוצים לשבת בקטגוריה הכי יקרה. אנחנו פחות ממליצים על זה כי היא לא באמת תהיה הכי טובה. רוב המקומות הטובים לאורך המגרש יינתנו בסוף לספונסרים של פיפ"א ול־VIP, והקהל יידחק לאזור הקרנות. אנחנו אומרים לאנשים חד־משמעית שאם ההפרש גדול - שייקחו את הכרטיס הזול. רוב האצטדיונים הם קטנים ולא נורא אם תשב מאחורי השער. אם אתה שואל על משחק הגמר, אז כרטיס לקטגוריה 3 עולה סביב 2,000 יורו, וקטגוריה 1 – 4,500 יורו".
זה כבר מזמן חורג מגבולות השפיות.
"כמה עלה גמר המונדיאל בברזיל יום לפני המשחק? 5,000 יורו. בעגה שלנו זה נקרא get in ticket - הלקוח אומר שהוא רוצה כרטיס ולא אכפת לו איפה לשבת וכמה לשלם, העיקר להיות באצטדיון. בשנים האחרונות יש המון אירועים שהפכו לכאלה. שעתיים לפני גמר ליגת האלופות האחרון, כרטיס כניסה מחוץ לאצטדיון עלה 2,000 יורו, וזה קורה לא מעט".
תקופת פרנסה מואצת
יורם יוסף הוא מדריך תיירים בחברת "אשת טורס”, שעיקר טיוליו יוצאים למערב אירופה. לקראת המונדיאל הוא עומד להתמחות גם ברוסיה, כדי שיוכל להוביל כמה טיולים שישלבו קצת תיירות ובעיקר כדורגל במסגרת של טיול מאורגן. “אנחנו יוצאים מהארץ בקבוצה מאורגנת של כ־30 חולי כדורגל בהדרכתי. הטיול יימשך ארבעה לילות ויכלול נופים ומראות מרכזיים במוסקבה, סיור מודרך באתרים המובחרים, אבל גולת הכותרת של כל יום היא הכדורגל", הוא מספר בהתרגשות. "הטיול כולל כניסה למשחק המדובר בין ארגנטינה לאיסלנד ולאחר מכן למשחק בין גרמניה למקסיקו. ערב נוסף כולל השתתפות בהפנינג כדורגל עצום בכיכר האדומה, שבו עשרות אלפי אוהדים מכל העולם יצפו על מסכי ענק בשידורי משחקים. אנחנו הופכים את המונדיאל לטיול ואת הטיול לחגיגת כדורגל של אוכל, שתייה, פעילויות, משחקים ואזורי אוהדים".
יוסף הוא רק דוגמה למדריך אחד שהולך להפוך את המונדיאל לתקופת פרנסה מואצת. אם בעבר היו טורנירי כדורגל גדולים ואולימפיאדות עילה לוויתור על ביקור בעיר מסוימת בגלל עליית מחירים, צפיפות איומה, הצטברות של כייסים ואיומי טרור, הרי שברוסיה 2018 יש חידוש: המדריכים משתלטים על הטורניר ומנכסים אותו לצורך היכרות עם מדינה שלא נמצאת ביומיום בראש סדר העדיפויות של התייר הישראלי.
המדריך דניאל אבשלום יזם ב־2009 פרויקט שעיקרו שיתוף פעולה בין מדריכים דוברי עברית, רובם מתגוררים ברוסיה (וכולם אזרחי ישראל), ומספרים שבשנים אחרונות גובר עניין גם בערים אחרות, שחלקן יארחו משחקים במסגרת המונדיאל. "סוצ'י היא עיר קיט הממוקמת על שפת הים השחור בריביירה הרוסית", מציין אבשלום, "אולימפיאדת החורף נערכה שם ב־2014, כך שלצד בתי מלון שנבנו רק ב־2014, תיירים ימצאו שם מרכזי קניות ואת הלהיט של השנה - קזינו מפואר ראשון ויחיד ברוסיה, שנמצא כ־40 דקות נסיעה בלבד מהאצטדיון".
מה הטיפים העיקריים שאתה יכול לתת לישראלים שיגיעו בקיץ?
"קודם כל לשים את הדעות הקדומות על רוסיה בצד. אנחנו מארחים מטיילים מישראל ומכל העולם שבטוחים שמחכים להם שיכורים ברחובות, מקבצי נדבות, צוענים, חנויות ריקות ואנשים מדוכאים ולא מחייכים. את כל זה הם לא יראו כאן. נעשית עבודת הכנה גדולה לקראת המונדיאל, החל בקישוט של הערים ועד הסדרי תנועה נוחים באזורי האצטדיונים וההתכנסות".
ישראלים שלא דוברים רוסית יצליחו להסתדר עם אנגלית בלבד?
"ברוסיה קיימת בעיה עם האנגלית, ולכן בערים המארחות ייתלה שילוט המכוון באנגלית לתחנות ולאטרקציות המרכזיות. נוסף לכך יופעלו צוותי מתנדבים בפריסה רחבה והם יעזרו למבקרים".
ומה לגבי המצב הביטחוני? היו הרבה איומים מצד דאעש על פגיעה בשחקנים ובאוהדים בזמן המונדיאל.
"נכון שבפעולות הצבאיות שלה בשנים אחרונות רוסיה אגרה לעצמה מספיק אויבים, אבל אנחנו עדים כבר עכשיו להגברת אבטחה כמעט בכל מרכז מסחרי, שדה תעופה ותחנת רכבת. במהלך המשחקים יהיו הסדרי גישה נוקשים, כך שכל מי שיגיע לאצטדיונים יצטרך להיעזר בסבלנות ולעבור המון בידוקים. לגבי חוליגנים, אפשר לומר שכושר ההרתעה של המשטרה המקומית גבוה. אני מאמין שאירועים אלימים עם אוהדים רוסים, כמו אלה שהיינו עדים להם ביורו אחרון בצרפת, כמעט ולא יתרחשו ברוסיה".
טורניר שופוני
אלכס זוסמנוביץ' הוא דוגמה לאחד האוהדים שהנסיעה למונדיאל ברוסיה תהיה בשבילם הגשמת חלום. הוא מספר בגאווה שזה "הטורניר הגדול הראשון שלי", ומסביר שהמשחקים היחידים שהוא נכח בהם בחו"ל היו בדרום אמריקה. "מעולם לא הלכתי למשחק בליגת האלופות או באחת הליגות הבכירות באירופה. ההחלטה לנסוע דווקא לרוסיה התקבלה מיד כשהיא נבחרה כמארחת של 2018. למונדיאל בברזיל היה רחוק ויקר מדי לטוס, בוודאי בהתחשב במצב שלי באותה תקופה – סטודנט תפרן בסוף התואר הראשון שלו. למונדיאל הבא בקטאר לא ברור כל כך איך ואם בכלל אפשר לטוס, כך שרוסיה היא יעד קורץ הרבה יותר מהבחינה הזאת. מעבר לכך, עכשיו אני בתקופה נוחה הרבה יותר בחיים, ואני מניח שכשיהיו ילדים זה יקשה על הנסיעה לטורנירים הבאים. ברור שעצם העובדה שהמונדיאל נערך ברוסיה - אני דובר את השפה ויש לי משפחה במוסקבה - תרמה להחלטה לנסוע".
אתה נוסע לבד להגשים חלום או שרתמת חמולה?
"אני נוסע עם זוגתי אריאלה ועם עוד זוג חברים טובים. התחלנו לדבר על טיסה למונדיאל כבר לפני כמה שנים, וברגע שבנות הזוג שלנו הבינו שאנחנו רציניים לגמרי, הן החליטו להצטרף".
זה טיול כדורגל או טיול עם כדורגל?
"זה לגמרי טיול מונדיאל אבל ברור שעד שאנחנו כבר ברוסיה נלך לראות את הכיכר האדומה, כנסיית וסילי הקדוש והקרמלין, גלריית טרטיאקוב, תיאטרון הבולשוי ולא מעט פארקים ברחבי העיר. אגב, מוסקבה ידועה בתור אחת הערים הפקוקות בעולם, כך שצריך להביא את זה בחשבון".
עכשיו את האמת - אתה נוסע בשביל הכדורגל או בגלל הטרנד?
"ברור שנסיעה למונדיאל היא יותר אמוציונלית מאשר רציונלית ובנויה בעיקר על זיכרונות ילדות. רמת הכדורגל בליגות הבכירות באירופה ובשלבים המתקדמים של ליגת האלופות גבוהה יותר, אבל מעבר לפן הרגשי, המונדיאל נערך רק אחת לארבע שנים וזו חגיגה תרבותית וספורטיבית מרוכזת ששום דבר אחר לא משתווה אליה מבחינת הצבע, הסגנון והגיוון. אני מסכים שזה מוזר שהנסיעה הראשונה שלי לצפייה במשחקים בחו"ל היא למוסקבה ולא למנצ'סטר, ואין ספק שאתרגש ואהנה יותר ממשחק של יונייטד מול ווסט ברומיץ' מאשר מצרפת נגד דנמרק, אבל היות שמדובר בהזדמנות שהיא כמעט חד־פעמית מבחינת התזמון והיעד, לא חשבתי פעמיים לפני שהחלטתי לנסוע. למנצ'סטר אני יכול לטוס בכל רגע, אבל מי יודע מתי יזדמן לי לטוס שוב לגביע העולם? מלבד העובדה שבמקרה הזה התגבשה קבוצה של אנשים שאני אוהב ונהנה איתם, אז יש גם את העניין החברתי. זה נכון שהטורנירים הללו ממותגים נכון ומשווקים בצורה אגרסיבית, כך שאין ספק שלהיסחפות ולשופוני יש קשר לנסיעה אליהם, אבל גם זה בסדר".
"חוץ מזה שאנשים אוהבים לראות ולהיראות, אנחנו נתקלים לא מעט בסיפורים יוצאי דופן", מוסיף אלפסי, "לצד אנשים שמוכנים לשים כל סכום ורוצים בעיקר לשבת עם קהלים שידועים כמלהיבים כמו האיסלנדים, יש סיפורים כואבים מאוד. למשל על חולה סרטן סופני שנוסע בידיעה שזה כנראה הבילוי האחרון שלו ושל חבר שלו. הגיעו אלינו אבא ובן אחרי הצבא שנוסעים אחרי שכמעט ולא התראו, אישה שעושה לבעלה הפתעה ליום הולדת, שתי נשים שהתגרשו ורוצות נסיעת פיצוי. והרשימה רק מתארכת. לא תשמע שום סקנדינבי או אנגלי שמדברים איתך ככה על נסיעות להופעות ומשחקי כדורגל".