בבמשך 52 דורות ברציפות, משנת 705 לספירה, מפעילה משפחה יפנית אחת מלון שהקים פוג'יווארה מאהיטו למרגלות הרי אקישי, שבו נובע מעיין מים חמים. במשך מאות שנים נהנים האורחים בבריכת אונסן מקורה.
לפי ספר השיאים של גינס, זהו המלון המוכר העתיק ביותר בעולם. היום כל יפני וכל זר המבקר ביפן מודעים לאיכות בריכות אונסן. זוהי בריכה טרמית שאפשר למצוא בכל מלון מסורתי במדינה המכבד עצמו. מדובר בתענוג למטייל ולאורח, שזוכים לשחרור פיזי ורוחני. כותב שורות אלו זכה להיות בבריכה שכזו למרגלות פוג'י ויכול להעיד שמדובר בתענוג אמיתי.
בקצה השני של הסקלה ביפן נפתח באוסקה בשנת 1979 מלון מסוג POD, או קפסולה בשפת המערב, שאינו יותר ממגירה רחבה בקיר, עם אוורור לשינה ואחסון מינימלי של עובר אורח הנוטה ללון. אם תרצו, זה כמו דרגש שינה בקרון רכבת, רק סגור. כשראינו בטוקיו בביקור עבודה באמצע שנות ה־90 מלון קפסולות, שאלנו אם אפשר ללון בו ונענינו בכעס באנגלית, "ליפנים בלבד". המשכנו למלון שהוזמן עבורנו בעוד מועד. היום מלונות הקפסולה מתפשטים במערב במהירות ומהווים אופציה ללינה עממית.
בימי הביניים באירופה נבנו והתפשטו אורחנים ומלונות לאורך מסלולי כרכרות הסוסים, שנשאו סחורות וסוחרים ברשת יבשתית הולכת וגדלה. במזרח התפשטו החאנים המקבילים, שחלק משרידיהם פזורים בארץ ישראל (למשל, חאן שער הגיא הנטוש או חאן אל עומדאן בעכו). הנהירה למערב ארה"ב בחיפוש אחר זהב הביאה במאה ה־19 לבניית מלונות דרכים לאורך מסילות הברזל. במקביל נבנו מלונות פאר שכיכבו בסרטי הוליווד וסיפקו כל מה שהאורח מעלה על דעתו, תחילה בעיקר במזרח ארה"ב.
עכשיו אנחנו בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית האדירה, סייבר ללא גבולות עם יכולות אחסון זולות בענן. זוהי המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית מאמצע המאה השמונה עשרה עד אמצע המאה ה־19.
הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת את הנגשת העולם לכל, לא רק לנסיכים ורוזנים. הנגשה שמתבצעת באמצעות הטלפון החכם, פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, דוא"ל, וואטסאפ, אמזון, אובר ו־airbnb.
בדיוק לפני עשור הוקמה בסן פרנסיסקו חברת airbnb, העוסקת בתיווך למתן שירותי שינה, אירוח אם תרצו, בבתים פרטיים ברחבי העולם, ומתחרה מול המלונות הממוסדים הפועלים תחת פיקוח. היא הפכה את שלושת מייסדיה - בריאן צ'יסקי, ג'ו גבייה ונתן בלייכארזיק - למיליארדרים. היא טרם הונפקה, למרות שהכנסותיה בשנת 2017 היו 2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שהפיקו 3,100 עובדיה היה 93 מיליון דולר. והכל מבלי שהיא עצמה תחזיק אפילו חדר אחד בבעלותה.
בחגים הבאים עלינו לטובה עם ישראל נודד לחו"ל ומן הסתם יחפש הזדמנויות, יחפש דילים. מבחינה זו, airbnb שינתה מקצה לקצה את התיירות בעולם. לא עוד אנשי העשירון העליון הטסים לחו"ל במחלקה רגילה עם מרווח לרגליים או מחלקת עסקים, אלא צעירים הטסים לאירופה בעזרת עשרות או מאות בודדות של יורו במטוסי סרדינים, מתאכסנים במחיר זול בפרברי הערים המרכזיות בדירות של בעלי בתים שהצטרפו למהפכת airbnb, מצטלמים בנייד תוצרת סין או קוריאה שעלותו בין 700 ל־1,200 שקל, משוחחים עם הבית עם סים שעלותו עשרות דולרים לטיול, שולחים תמונות חינם לבני המשפחה והחברים באמצעות ווי־פאי הפזור בכל פינה ואוכלים במזללות של רשתות בינלאומיות במחיר הוגן.
כמו בכל חידוש, מהפכה במקרה זה, קמו מתנגדים ל־airbnb, שכבר פועלת ב־81,000 ערים ב־191 מדינות עם 5 מיליון דירות לאכסון. הטענה העיקרית נגד החברה האמריקאית היא שהיא הורסת את מרקם החיים הקהילתיים בערים מרכזיות. שכן, הנהירה של התיירים לחדרי המגורים הביאה לעליה בשכר הדירה, שהביאה מטבע הדברים לעליה במחירי הבתים, מה שדוחק את התושבים המקומיים החוצה, משום שאינם יכולים עוד להרשות לעצמם לשכור דירה במקום בו גדלו או שבו הם עובדים.
עיקר הזעם הוא נגד ציבור משקיעים, שהפכו את השכרת הדירה לעסק לכל דבר. הם קונים דירות רבות ומשכירים את החדרים באמצעות airbnb. כך, הכעס בקרב הצעירים, גם בתל אביב, גובר.
השכרת קומפלקס שלם של דירות על ידי משקיעים פוגעת בשכונות ובקהילה. תנועה מוגברת של תיירים במספרים גדולים מהווה מטרד בשכונות או ברובעים שלא יידעו נזקי תיירים מה הם. בעוד שהכנסה צדדית של בעל דירה עבור חדר בודד לתקופות קצובות אינה פוגעת בהכנסות ממסים, עסק שלם של דירות להשכרה כבר מהווה פגיעה בהכנסות של השלטון המקומי, שמקבל פחות ארנונה עבור "מלון" airbnb לעומת מלון ממוסד.
ישנו גם את עניין ההגינות העסקית. בעוד שמלון פועל תחת רגולציה מקיפה, "מלון" airbnb יכול לפעול ללא תשלומים וניהול הנובע מהצורך לעמוד בתנאי הרגולציה וכך יוצאים המלונות חסרים.
בעוד במלונות בדרך כלל מכבדים הזמנה של התייר ואין כמעט אוברבוקינג, הרי שקשה לשלוט בתעשיית airbnb. שם קורה כי המארח הפוטנציאלי ביטל את ההזמנה מפני שמצא אורח שמוכן לשלם יותר. יש גם אורחים המטרידים מינית את המארחת, אם ישירות ואם בעקיפין. ויש מארחים המטרידים מינית אורחות שבאו בתום לב לשכור בזול חדר לכמה ימים. במלון אמיתי, לעומת זאת, קשה יותר להטריד מינית. יש עובדים, מצלמות, קצין ביטחון, מרחב ציבורי מוגן. אך מי מגן על אורח פלוני אצל מארח אלמוני? נכון ש־ airbnb מנסה למנוע זאת ולהוציא מהרשימה שור מועד זה או אחר, אך זה לא תמיד מונע את הנזק.
בלחץ התושבים, ערים החלו להתקומם. בלונדון מותר להשכיר חדרים עד שלושה חודשים בשנה. בפריז, מהערים המבוקשות בעולם, מוטל קנס אימתי של 25,000 יורו למי שמשכיר דירה שניה לתקופה קצובה כמו airbnb. צוות של 20 איש בעיריית פריז רודף את המשקיעים המתחכמים שמשכירים יותר מדירה אחת למטרה זו.
בברצלונה, עוד עיר מאוד מבוקשת, התחילו להטיל קנס על מי שאינו רושם חדרי השכרה במרשם התיירות של קטלוניה. הממשלה המקומית קנסה את airbnb ב־0.6 מיליון יורו על פרסום דירות ללא רשיון. צוותים של העיר פשטו על דירות לא חוקיות להשכרה. באפריל השנה נשברה ברצלונה וביטלה לחלוטין את האפשרות להשכיר דירות דרך airbnb, בטענה שזה מעלה מחירי השכירות בעיר.
בברלין נאסר על שוכרי דירות לעשות שכירות משנה. כל השכרה של דירות לטווח קצר מחייבת רישום מוקדם אצל השלטונות. בניו יורק ההשכרה לדייר משנה מותרת לשלושים יום בשנה. השלטונות של העיר ניו יורק ומדינת ניו יורק רודפים את מעלימי המסים מהכנסות האירוח. בעיר שבו נולדה החברה, סן פרנסיסקו, מותר להשכיר לתשעים יום, ורק למי שגר באופן קבוע בעיר יכול להשכיר. כלומר, העיר רוצה להעשיר תושביה ולא משקיעים מבחוץ.
ישנן אומות פרקטיות, כמו הולנד ויפן. באמסטרדם, פרקטיים כפי שההולנדים יודעים להיות, יודעים שאין טעם למלחמה בתופעה. לכן, airbnb נדרשה להבטיח כי משכירי החדרים יודעים את כל כללי העיר וכי ישלמו מס תיירות כנהוג במלונות. את המס תגבה החברה ותעביר לרשויות. כבר מאות שנים ההולנדים בעד שוק חופשי כמעט בכל תחום. הם אינם מתנגדים לכוחות השוק, אלא תמיד מצטרפים אליהם, וכך הפכו מדינה קטנה למעצמה כלכלית. כעת אפילו ההולנדים נסחפו ברוח הזמן להיות נגד החברה האמריקאית, והחל מהשנה הבאה יוגבלו ימי ההשכרה ל־30 בשנה. האם זה ייפגע בתיירות להולנד? להערכתנו כן.
תיירות האכסון בחדרי תושבים באה על רקע מצוקת דיור לתיירים. מספר התיירים בעולם עולה בקצב שנתי של 4%־5% והגיע אשתקד ל־1.322 מיליארד. בשנת 2017 התיירות העולמית עלתה ב־7%. בשנת 2016 התיירות לאירופה ואפריקה גדלה ב־8%, באוקיינוס השקט ב־6%, במזרח התיכון ב־5% ובאמריקות ב־ 3%. השאלה היא מי יספוג את התיירות האדירה הזו.מי יכול לשלם עבור מלונות יוקרה? האם העולם שייך לדור הבייבי בום שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה, לדור ה־X שנולד עד אמצע שנות ה־70, או גם לדור ה־Y משנת 1977. האם מותר לדור ה־Z שנולד לתוך האלף הנוכחי ליהנות מפיסה של תיירות עממית, להסתובב עם הובר, טלפון חכם זול וטיסה זולה לאן שיחפוץ? ההיסטוריה מלמדת שתקנות וחוקים מעולם לא עצרו מהפכות, רק עיכבו אותן.
ונחזור ליפן. שם הם יסודיים. לוקח להם זמן, אבל הם למדו את הסוגיה. השנה בוטלו אלפי הזמנות, לאחר שהממשלה החליטה כי מי שרוצה להשכיר חדר במסגרת airbnb חייב להירשם אצל השלטונות. פקחים יבואו לדירה הפוטנציאלית וייבחנו נוהלי בטיחות ואש במבנה המדובר. מותר להשכיר דירה ל־180 יום בשנה, בהחלט ליברלי לעומת ערים אחרות שציינו לעיל.
היפנים דווקא מעוניינים שיהיה הרבה מאוד מקום אכסון לתיירים לקראת האולימפיאדה בשנת 2020. לכן airbnb היא דווקא צורך ביפן, לא מטרד. ארץ השמש העולה גם הבינה כי תיירות מהווה מקור הכנסה שבעבר לא ייחסו לו מספיק חשיבות. מספר התיירים עלה מ־2.7 מיליון ב־1995 ל־28.7 מיליון אשתקד. לא זו בלבד, ביפן, החל מכניסת התקנות החדשות באמצע יוני השנה, גם ל־77,000 המקדשים מותר לשווק עצמם כאכסניות.