בייבי טבע: חברת התרופות הישראלית שעתידה לפרוץ לשוק הבינ"ל

כבר שנים רבות שרקח (ר' בסגול, על משקל מצח) מנסה לפרוץ את תקרת הזכוכית שלה ולא מצליחה. לפני כעשר שנים ניסתה להפוך לחברה גדולה לשיווק מזון: רשת הסופרמרקטים השלישית בגודלה קלאב מרקט קרסה, ורקח, בשיתוף עם סופרמרקט ירושלמי קטן בשם רמי לוי, הגישה הצעה לרכישת הרשת מידי המפרקים - אך הפסידה בתחרות לשופרסל שבשליטת הטייקון נוחי דנקנר.

עסקה מוצלחת יותר נרשמה לפני חמש שנים, כאשר החברה התמודדה וזכתה באחד מתשעת הזיכיונות האזוריים לשיווק כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס.
 

השותפות עם פימי, כפי שיוסבר בהמשך, מחשבת לרקח מסלול חדש־ ישן: רקח תהפוך מחברה ישראלית המתקשה להחליט על עתידה, לחברה בינלאומית לייצור ושיווק תרופות. היא לא מתכננת להיות טבע הבאה, אבל רקח מבקשת לצאת לשווקים חדשים, שבהם משייטות חברות תרופות קטנות ובינוניות שמשכילות לתמרן בין ענקי השוק העולמי.
 

עוד הרבה לפני המהלך החדש רקח היא סיפור מופלא של הצלחה ישראלית. מעשייה כלכלית־עסקית מהסוג שאנחנו אוהבים לספר כדי להראות שכל האפשרויות פתוחות, אבל בעיני רובנו נשאר הסיפור בגדר אגדה, גם אם התרחשה באמת.
 

מרדכי וג'ורג'ט אלגרבלי היו שני צעירים שעלו בשנות ה־60 ממרוקו והתיישבו בירושלים. הוא למד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, היא למדה בבית הספר לרוקחות; הוא התקבל לעבודה ככלכלן בבנק ישראל ומאוחר יותר עבר למשרד החינוך, היא קיבלה משרה בבית המרקחת הירושלמי המפורסם בבניין העמודים ברחוב יפו 50.
 

אלגרבלי התקדם בשירות הציבורי ופיתח במקביל פעילות חברתית ענפה. רעייתו הפכה למנהלת בית המרקחת, הקימה במקביל בית מרקחת משלה ובסופו של דבר רכשה את בית המרקחת שבו עבדה. כשהוקמה מפלגת ד״ש באמצע לזנות ה־70 הצטרף אליה מרדכי

והיה לחבר כנסת מטעמה. הוא היה ח״כ חברתי פעלתן, אבל הקריירה הפוליטית הייתה קצרה. ד״ש, כדרכן של מפלגות מסוגה, התפוגגה, אלגרבלי חזר לעסקים המשגשגים שהמשיכה ג'ורג'ט לפתח בעוד הוא לוחם בשורות הצדק החוקתי.
 

בתחילת שנות ה־80 הפנה אלגרבלי את מרצו לפיתוח העסק המשפחתי הקטן שניהלה ג׳ורג׳ט ביד רמה. הוא הקים חברה לשיווק תרופות והחל לעסוק בהפצה של מוצרי קוסמטיקה. אלגרבלי הוביל את

אחד הניסיונות לאגד את בתי המרקחת הקטנים מול היצרנים, בניסיון להתחרות בעסקות הטובות שמשיגות הרשתות הגדולות כמו סופרפארם. השניים רכשו את שלפארם, חברת השיווק של מוצרי הטיפוח ״אהבה״.

  ישי דוידי, העומד בראשות קרן פימי. צילום: יונתן בלום
 

ב־1992 נקרתה בפני הזוג אלגרבלי הזדמנות להפוך לתעשייני תרופות של ממש. חברת רקח הייתה יצרנית תרופות קטנה מחולון ששיווקה את מוצריה גם באמצעות חברת ההפצה של אלגרבלי.

הבעלים, האחים ניסימוב, הזדקנו וביקשו למכור את המפעל הקטן והמקרטע. השקעות גדולות נדרשו כדי שהמפעל יעמוד בתקנים המתקדמים. בני הזוג אלגרבלי לקחו את ההימור, נטלו הלוואה גדולה בבנק ורכשו את החברה. למימון ההשקעות הנדרשות גייסו הון בבורסה והפכו את רקח לחברה ציבורית, המרכזת את פעילות השיווק והתעשייה שלה.
 

אחד המשקיעים הגדולים בהנפקת רקח היה פיליפ פרוסט, נשיא ומייסד חברת  התרופות הבינלאומית אייוואקס. פרוסט אף הציע לאלגרבלי לרכוש את השליטה ברקח ולצרף אותה לאייוואקס, אך אלגרבלי סירב. עשר שנים מאוחר יותר מכר פרוסט את אייוואקס לטבע על פי שווי של 7.4 מיליארד דולר, וכיהן כיו״ר טבע עד סוף השנה שעברה.
 

בני הזוג אלגרבלי המשיכו לפתח את העסק בכוחות עצמם. רקח הפכה לחברה יציבה, אך הרווחיות דשדשה, וכיווני הצמיחה לא היו ברורים. היא רכשה את רשת בתי המרקחת סנטרפארם, שחלק ממניותיה הוחזקו על ידי הזוג אלגרבלי, ובתחילת 2003 רכשה מידי כונס נכסים את חברת התרופות הקטנה ויטאמד, שגם משווקת ויטמינים באמצעות קופת חולים כללית. בנוסף רקח היא בעלת המרכזים ההוליסטיים ״דרך חיים״ בתל אביב ובנצרת.

חצי נשאר במשפחה 

הדשדוש העסקי של רקח משך את תשומת לבו של ישי דוידי. דוידי, העומד בראש קרן פימי, מתמחה בזיהוי חברות שאפשר להזניק באמצעות השקעה ושיפורים ניהוליים.

לאחרונה עשה זאת בחברת האנרגיה אורמת, שנקלעה למשבר על רקע חילופי דורות במשפחת המייסדים, משפחת ברוניצקי. דוידי הסיט בעדינות את המשפחה מעמדות המפתח וביצע פעולות נמרצות של התייעלות ושיפורים אסטרטגיים. רווחי אורמת המריאו, שווי המניות הוכפל כמעט, ודוידי קצר רווחים של עשרות אחוזים על השקעתו.
 

גם ברקח חושבים כבר על חילופי דורות, אם כי משפחת אלגרבלי אינה צפויה לעזוב את החברה בשנים הקרובות. הבעלות בחברה ומספר חברי הדירקטוריון יחולקו שווה ושווה בין משפחת אלגרבלי וקרן פימי. מרדכי אלגרבלי ימונה למנכ״ל החברה, ואילו פימי תמנה את יו״ר הדירקטוריון. לסמנכ״ל הפיתוח של החברה ימונה הבן יובל אלגרבלי, הזוכה להערכה רבה מצד השותפים החדשים.
 

רקח תהיה החברה ה־78 בסל ההשקעות של פימי, המחזיקה במישרין ובעקיפין ב־150 חברות, אולם היא תהיה ההשקעה הראשונה שלה בתחום התרופות. עם הון עצמי כפול של 160 מיליון שקל, ושותף עסקי חדש ורב עוצמה, רקח יוצאת למסע רכישות ומיזוגים, שיתמקד הפעם בתחום התרופות בלבד, ויפתח בפניה שוקי יצוא במזרח אירופה ואסיה. אנשים שדיברו בימים האחרונים עם מרדכי אלגרבלי שמעו אותו נלהב, כאילו רק אתמול יצא למסע העסקים שלו.