במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר (חמישי) כי "הדולר-שקל מנסה להתבסס מעל רמת המפתח של 3.95. מי שסייעה אתמול להמריץ את הלונגיסטים היתה המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, שרמזה אמש כי לא מן הנמנע כי בנק ישראל יבצע הפחתות ריבית נוספות ואף אולי יוציא לפועל מדיניות בלתי קונבנציונאלית של הרחבה כמותית.
ברמה הטכנית, המכשול הבא של הצמד ניצב ברמת ההתנגדות של 3.97. פריצה מעל רמה זו תסלול את הדרך לבחינה מחודשת של המחסום הפסיכולוגי של 4. נראה כי גם לשם מכוון בנק ישראל, ואם נראה את הצמד מתקרב לרמה זו, בהחלט ייתכן כי בנק ישראל יתערב במסחר כדי לסייע בפריצה.
השוק המקומי מנסה להבין לאן פניו של בנק ישראל. למעשה, נראה שבנק ישראל יישר קו עם המדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים אחרים בעולם, כמו הבנקים של ארה"ב, יפן וגוש האירו, שהפחיתו את הריבית לרמת אפס. נתוני הצמיחה של המשק הישראלי טובים יותר מנתוני הצמיחה של משקים אחרים בעולם כגון יפן ומדינות אירופה, ואולם בנק ישראל מודאג בעיקר מהדפלציה, כפי שהשתקפה במדד האחרון.
הדבר מעוגן בעצם המנדט של הבנק כאחראי בראש ובראשונה על יציבות המחירים. להורדת הריבית עצמה לא תהיה השפעה ישירה ממשית על המרצת המשק והעלאת המחירים, אבל בנק ישראל מקווה כי האפקט הרצוי יתרחש כתוצאה מהשפעה עקיפה על ערך המטבע. בנק ישראל, וכך גם אפשר ללמוד מההצהרה שלוותה להורדת הריבית, מעוניין בעיקר בהחלשת המטבע. המשך הפיחות בשקל יתרום להמרצת המשק ולעידוד האינפלציה. ואולם, בסביבת הריבית הנמוכה בעולם עדיין לא ברור האם הורדת הריבית הזו תספיק כדי לייצר פיחות מתמשך ומשמעותי בערך המטבע. בכל הנוגע לשער החליפין מול הדולר, הדבר תלוי גם בתזמון העלאת הריבית מצד הפדרל ריזרב, ולפחות על פי דבריה של יושבת ראש הפד ג'נט ילן ביומיים האחרונים מול ועדת הקונגרס, לא נראה כי הפד צפוי להעלות את הריבית בחודשים הקרובים.
על רקע דוח הדיור שהתפרסם אמש, אי אפשר שלא להעיר גם על ההשפעה המזיקה של ריבית אפסית על הגברת התיאבון של רוכשי נדל"ן. בהיעדר תשואה באפיקים הסולידיים, המשקיעים יחפשו את התשואה בשוק הנדל"ן. הריבית האפסית לא רק מוזילה את המשכנתא, אלא גם הופכת את ההשקעה בנדל"ן לאחד האפיקים היחידים להשגת תשואה. בנק ישראל למעשה מתנער כאן מאחריות לאחת הבעיות הבוערות ביותר של המשק הישראלי, ואחת הסוגיות המרכזיות של מערכת הבחירות.
גם כאן, בנק ישראל מתמקד בעיקר בדפלציה. ליבוי מחירי הנדל"ן הוא לא יותר מאשר תוצר לוואי. מי שיצטרך להתמודד עם ההשלכות המזיקות של המדינות המוניטרית הזו על שוק הנדל"ן יהיו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים".