"בכל מקום שאליו אני מגיע, אני מייצר תחרות. הרשתות הגדולות הבינו שהדרך שלי היא הדרך הנכונה, המנצחת. אני לא יכול לשרת את כל עם ישראל, אך רציתי להיטיב עם כל העם, והצלחתי"

"כל פוליטיקאי אומר 'אני אוריד את יוקר המחייה'. לנתח ולהגיד למה באמת יש יוקר מחייה - עוד לא ראיתי פוליטיקאי שעושה את זה באופן רציני. יוקר המחיה מתחיל בדיור, שזו ההוצאה הכי כבדה של מעמד הביניים"
"לכבוד ההורים שלי שיהיו בריאים עד מאה ועשרים, לכבוד המשפחה שלי, אלפי העובדים שלי, הלקוחות ולכבוד כל עם ישראל. לכבוד כל אלו אדליק את המשואה ביום העצמאות", אומר רמי לוי שעות ספורות לאחר ההכרזה הרשמית על בחירתו לאחד ממדליקי המשואות בערב יום העצמאות הקרוב. 

"אני לא מאמין", הוא אומר שוב ושוב, וחוזר לרגע בדמיונו להיות החייל המשוחרר שפתח לפני ארבעה עשורים חנות קטנה בירושלים, שהפכה לרשת קמעונאית ששווה יותר משני וחצי מיליארד שקלים, ושכוללת חברת סלולר ובקרוב תכנס גם לשוק הטלוויזיה. 
 
"במוצאי שבת, בעשר בלילה, התקשרו להודיע לי שנבחרתי להדליק משואה ולא בדיוק האמנתי. אמרתי לעצמי, 'חכה ותראה אם זה באמת נכון, אם זה מתפרסם בתקשורת'", הוא מחייך. "סיפרתי רק לעדינה, אשתי והיא התרגשה כמוני ואמרה שמגיעה לי הזכייה הזו. בבוקר התפרסמו הידיעות בעיתונים והגיעו הטלפונים והודעות הטקסט וזהו, זה אמיתי". 
 
אחרי שענה למברכיו החליט לוי לבקר בסניף בירושלים, שם זכה לספוג את האהדה מהצרכנים באופן בלתי אמצעי. "לא היה אחד שלא אמר לי 'מגיע לך' ובאמת, כל יום אני פוגש מאות אנשים וכל אחד מהם אומר לי, 'רמי לוי, תודה שאתה מאפשר לי לגמור את החודש. תודה שאתה מאפשר לי לקנות מוצרים שבלעדיך לא יכולתי להרשות לעצמי'. תמיד כשאני שומע את זה אני מתרגש. הדלקת המשואה היא פשוט חותמת על מה שאני שומע ברחוב, בחנויות ובכל מקום שאליו אני הולך".
 
לכבוד הבחירה, תמכור ביום העצמאות סטייק בשקל?
"נכין מבצע שיטיב עם כל עם ישראל, ובכל מקרה אצלנו תמיד הכל בזול", הוא אומר אבל מסרב להתחייב, "אני מאמין שנמכור שניים-שלושה מוצרים לעל האש בשקל".
להרוויח מעט, למכור הרבה
"יוזמתו האמיצה של רמי לוי אילצה את רשתות המזון הגדולות בישראל להוריד מחירים בעקבותיו ולנהל תחרות המיטיבה עם הלקוחות", כתבה הוועדה הבוחרת את מדליקי המשואות, שהשנה הם בסימן "ישראלים פורצי דרך". "לוי הוכיח כי אפשר לשלב השקפת עולם חברתית עם הצלחה כלכלית, מתוך שאיפה לסייע לציבור הרחב לחסוך בעלויות הצריכה ולתרום לצמצום פערים בחברה".
 
"כשפתחתי את החנות לא ידעתי שאגיע לאן שהגעתי", מתרגש לוי שלנוכח הדברים הללו. "עשיתי זאת רק בגלל דבר אחד, שתקף לכל מי שמתעסק בכל תחום: לייצר ביקושים בזכות זה שאתה מיטיב עם הצרכן".
 
הכול התחיל ב-1976, כשלוי יצא עם אמו לקניות ושב עם החלטה גורלית. "אמא שלי, שרצתה לקנות יותר בזול, הלכה לסיטונאי שסרב למכור לה בטענה שהוא מוכר רק בסיטונאות. זה צבט לי בלב. כשהשתחררתי מהצבא זה מה שעשיתי: פתחתי חנות קטנה שאפשרה ליחידים לקנות במחירים סיטונאיים".
אבל לוי לא הסתפק בחנות בת 40 המטרים הרבועים ברחוב השקמה, סמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים, ופתח סופר גדול באזור התעשייה בתלפיות, הסניף השני של הרשת שמונה כיום יותר מ-30 סניפים. "כשפתחתי את החנות עמדה לנגד עייני המחשבה להרוויח מעט על כל מוצר, אבל למכור הרבה. זאת כדי שגם אנשים שאין להם יוכלו לקנות. בצורה כזו אתה יוצר ביקושים וגדל, ובאמת רוב הירושלמים היו קונים אצלי".  



 להרוויח מעט, למכור הרבה. רמי לוי מבלה במחסן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 
אותה מחשבה עמדה לנגד עיניו גם כשפתח את הסניף השלישי, במודיעין. "כשהעיר רק הוקמה, הדירות היו זולות יחסית והרבה ירושלמים עברו להתגורר בה, ועדיין היו ממשיכים לעשות קניות בסניף שלי בתלפיות. לא פעם הלקוחות הוותיקים היו אומרים לי 'רמי, תעשה טובה ותפתח סניף במודיעין כי קורעים לנו פה את הצורה'. באתי לבדוק וגיליתי שבאמת במודיעין הכל יקר מאוד. פעלתי שם באותו עיקרון: להיטיב עם הלקוחות ולהוזיל את סל הקניות שלהם בחמישים אחוז ובכך להגדיל את הביקוש לחנות. הרשת גדלה ופתחתי עוד חנויות והמשכתי לשרת אנשים".
 
לפי דירוג BDI של רשתות השיווק לשנת 2013, נמצאת רשת החנויות של רמי לוי נמצאת במקום השלישי בדירוג עם נתח של 8.2% מהכנסות רשתות המזון המדורגות וזינוק של כ-26% בהכנסות ל- 2.79 מיליארדי שקלים. למרות ששתי הרשתות הגדולות – שופרסל ומגה – אוחזות במחצית מעוגת ההכנסות בענף, לוי מאמין שהמהפכה שלו שינתה את השוק בכללותו. "בכל מקום שאליו אני מגיע, אני מייצר תחרות", הוא מסביר. "איך אמרו לי פעם? 'אפילו מי שלא קונה אצל רמי לוי קונה יותר בזול אצל אחרים'. הרווחתי פעמיים: או שאנשים קונים אצלי בזול, או שאנשים שלא קונים אצלי קונים במקום אחר בזול". 
 
זו פריצת הדרך שבגינה לוי מרגיש זכאי לכבוד של הדלקת המשואה. "הרשתות הגדולות הבינו שהדרך שלי היא הדרך הנכונה, המנצחת. הובלתי דרך ובסופו של דבר כולם יודעים ללכת בדרך שלי", הוא אומר. "אני לא יכול לשרת את כל עם ישראל, אך רציתי להיטיב עם כל העם והגעתי לנקודה. הצלחתי".
לטפל במצוקת הדיור
הימים הם ימי בחירות. יוקר המחייה מכביד על אזרחי המדינה והמפלגות השונות שמות דגש רב על הנושא בקמפיינים שלהם. אהדת הציבור ללוי, והתבטאויותיו בעבר בנושא וטענתו כי רק טיפול במגזר הציבורי יעזור לפתור את הבעיות במשק, הביאה לפתחו הצעות להצטרף לרשימות שונות, במקומות ריאליים. "קיבלתי הצעות מארבע מפלגות לקראת הבחירות", הוא מודה, אך מסרב לחשוף את שמות המפלגות. אנחנו יכולים לספר על מגעים עם "כולנו" של כחלון, חברו הקרוב ועל פנייה של הליכוד, שכאמור נענתה בשלילה.  
 
למרות שסירב להצעות המפתות, לוי - שמכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים ויו"ר הקואליציה בה מטעם סיעתו של ראש העירייה ניר ברקת זו הקדנציה השנייה - לא שולל ריצה לכנסת בעתיד. "כרגע הפוליטיקה שלי זה 6,000 עובדים ושני מיליון לקוחות. אני לא בנוי להיכנס כרגע לפוליטיקה הארצית, אבל לא שולל כלום בעתיד", הוא אומר. "ברגע שאראה שעשיתי ותרמתי ואני יכול להמשיך לתרום במקום אחר, אני תמיד אהיה שם". 
 
בינתיים לוי איננו מתרגש מהפוליטיקאים שמבטיחים להוריד את המחירים לאזרח. "אנחנו שומעים את כל הפוליטיקאים, במיוחד לפני בחירות. כל אחד מהם אומר 'אני אוריד את יוקר המחייה'. לבוא ולנתח ולהגיד למה באמת יש יוקר מחייה - עוד לא ראיתי פוליטיקאי שעושה את זה באופן רציני".

ומה לגבי משה כחלון? 
"כחלון דווקא עשה רפורמה טובה בסלולר. אני הראשון שנכנסתי לתחום והורדתי את המחיר מ-700 ל-100 שקלים. אחר כך המחיר ירד עוד כי התחילה תחרות. אם אתה משרת את הצרכן, אפשר לעשות רפורמה כזו בכל מקום. אבל יש דברים שאינם תלויים בסקטור הפרטי. אזרחי ישראל מקבלים שירותים רבים מהסקטור הציבורי שאין בו תחרות ויש בו בירוקרטיה, שלבדה מייקרת את הדיור במדינה ב-15-20 אחוז".
 
לוי מאמין שהטיפול במצוקת הדיור הוא המהלך החשוב ביותר להורדת יוקר המחייה בישראל. "יוקר המחייה הוא בהרבה סעיפים בהוצאה של משק הבית, אבל אני מצביע על דבר אחד. יוקר המחיה מתחיל בדיור, שזו ההוצאה הכי כבדה של מעמד הביניים. מי שאשם זה מינהל מקרקעי ישראל והבירוקרטיה. היום כשאתה קונה קרקע לוקח לך יותר זמן להוציא רישיון מאשר לבנות בפועל". 
 
הוא מבקר את שיטת מכרזי הקרקעות, וטוען כי "אם המינהל היה משנה את השיטה ולא מוכר את הקרקע למרבה במחיר הוא היה מרוויח פעמיים". לדבריו, העיוות הראשון בשיטה הוא שהמחיר הבסיסי עולה ככל שהמכרזים הקודמים נסגרו במחיר יותר גבוה. "ניקח את שכונת הר חומה בירושלים", הוא מסביר. "לפני שבע שנים הציעו בה במכרז קרקע לדירה ב-100 אלף שקל. מישהו מהקבלנים הסכים לשלם 200 אלף ובמכרז הבא השמאי הממשלתי התחיל כבר מ-200 אלף. 
 
"כשהמדינה מוכרת קרקע למרבה במחיר היא מגדילה את הפער בין עניים לעשירים, כי מי שיש לו יותר יכול לגור באזורים יותר יוקרתיים. צריך למכור את הקרקעות בהגרלה כדי שכולם יוכלו לגור באותם אזורים".
 
במפתיע, האיש שהפך לסמל של טובת הצרכן, מאמין שדווקא הנושא המדיני- בטחוני הוא החשוב במערכת הבחירות הזו. "כלכלה זה מאוד חשוב", הוא אומר, "אבל למדינת ישראל יש יסודות, והיסוד הראשון במעלה הוא הביטחון. מה לעשות? אנחנו במזרח התיכון. אם לא יהיה ביטחון, גם מבחינה כלכלית תהיה בעיה. מי שיהיה חזק בתחום המדיני-בטחוני, יוכל לחזק את הצד הכלכלי".