שכר המינימום יועלה ביום רביעי, עם תחילת חודש אפריל, ב־350 שקלים ויגיע ל־4,650 שקלים. השכר לשעת עבודה יגיע ל־27 שקלים. מדובר בפעימה ראשונה מתוך שלוש, שהאחרונה שבהן תהיה ב־1 בינואר 2017 - אז יועלה השכר ל־5,000 שקלים לחודש.
עדכון השכר יהיה תקף לעובדים ששכר הבסיס שלהם עומד על 4,300 שקלים לחודש. גם בעלי שכר גבוה מ־4,300 שקלים, אך נמוך משכר המינימום החדש, יזכו להשלמה כך ששכרם במשכורת אפריל יעמוד על 4,650 שקלים.
בנוסף תשולם תוספת של 40 שקלים לכל השכירים הזכאים להשלמת הכנסה (עד לשכר המינימום). מדובר בתוספת המשולמת אוטומטית בגין הצמדת השכר ל־47.5% מהשכר הממוצע במשק.
עדכון שכר המינימום הוא בשורה טובה גם למקבלי הקצבאות הצמודות לשכר זה. מדובר במקבלי קצבאות הנכות, הניידות והשיקום.
מכוח צו הרחבה יחול השכר החדש גם על 63 אלף עובדים בסקטור הציבורי. מדובר בין השאר בעובדי הרשויות המקומיות, המשטרה, צה״ל וכוחות הביטחון. לגבי 100 אלף מורי הגנים ובתי הספר היסודיים הוא לא יהיה בתוקף, שכן כולם מרוויחים מעל לשכר זה.
העלות הכוללת של ההסכם למדינה מסתכמת ב־1.3 מיליארד שקל והיא נפרסת כאמור על פני שלוש שנים. השנה הוקצו למימוש ההסכם כ־250 מיליון שקלים. הפעימה השנייה בהסכם שכר המינימום תחול באוגוסט 2016 אז יעודכן השכר ל־4,825 שקלים לחודש. הפעימה השלישית והאחרונה במסגרת הסכם זה תהיה כאמור בינואר 2017 אז יעודכן השכר ל־5,000 שקלים.
גופים עסקיים שונים, כמו הבנקים וקבוצת הביטוח מגדל, הזדרזו להודיע שאצלם שכר המינימום יעודכן מיידית ל־5,000 שקלים.
אף שההסכם יוצא לדרך, סעיף מהותי בו עדיין שנוי במחלוקת. מדובר בסעיף הנוגע להעלאת בסיס ההצמדה העתידי של שכר המינימום מ־47.5% מהשכר הממוצע ל־52% מהשכר הממוצע.
נשיא התאחדות התעשיינים הקודם, צביקה אורן, ומזכ״ל ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הסכימו שבעתיד תועלה ההצמדה ל־52% מהשכר הממוצע. אלא שלכך מתנגדים הן הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, והן נשיא התעשיינים הנוכחי שרגא ברוש.
בתחילת 2015, כשהסוגיה עמדה על הפרק, נמנעו במשרד האוצר מאישורה. על פי חוות דעת משפטיות, אפשר היה לדון בסוגיה רק לאחר הבחירות. עם הקמת הממשלה תעלה הסוגיה מחדש על הפרק, ושר האוצר המיועד משה כחלון יצטרך להתמודד איתה.