בנק ישראל החליט לא להוריד את הריבית בגלל בועת הנדל"ן

פרסום דיוני הוועדה המוניטרית בשיעור הריבית לחודש אפריל (שנותרה ללא שינוי ותעמוד על 0.1% לשנה), חושף את החששות המרכזיים של הבנק המרכזי שבראשות הנגידה קרנית פלוג.

ערב קבלת ההחלטה נפוצו הערכות, ובראשן של ענק הבנקאות HSBC, ולפיהן בנק ישראל יפחית את הריבית ל- 0% ואף לשלילית, ובמקביל יודיע על הרחבה הומניטרית בסכום של עד 72 מיליארד שקל.

אלא שמפרוטוקול הדיונים עולה תמונה שונה לחלוטין. ראשית, ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה פה אחד. נוסף לכך, חברי הוועדה סבורים כי האינפלציה תחזור לתוואי המקורי שלה.

"האינפלציה הנמוכה אינה מעידה על חולשה בפעילות הריאלית, אלא משקפת בעיקר גורמי היצע (כמו מחירי האנרגיה הנמוכים). ללא זעזועים בתחום זה, האינפלציה תחזור לתחום היעד", הוסבר בהחלטת הריבית. עוד נכתב כי המשק הישראלי חוזר לתוואי צמיחה של 2.5%-3% לשנה, בין השאר בזכות רמת התעסוקה הגבוהה וחוזקו של שוק העבודה. מגמת תיסוף השקל נבלמה ונרשם פיחות בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי. 

חברי הוועדה המוניטרית מוטרדים בכל זאת מהאפשרות של המשך עליית המחירים בשוק הנדל”ן ומניפוח בועת אגרות החוב הקונצרניות. על פי הנתונים, “מסתמנת עלייה מחודשת בפעילות בשוק הנדל”ן, במחירים, במספר העסקות ובגידול בהיקף המשכנתאות. עם זאת, העלייה במלאי הדירות בשל הגידול בגמר עבודות הבנייה צפויה למתן את עליות המחירים בשוק”.

ההחלטה על הותרת הריבית ברמה של 0.1% נובעת מ”שווי הנכסים”, בעיקר בשוק הדיור ובאגרות החוב הקונצרניות. יצוין שזו אחת הפעמים הבודדות שבהן בנק ישראל מזכיר את ההשפעה על מחירי הנדל”ן כשיקול במדיניות המוניטרית.

אף שמרבית האנליסטים מעריכים שריבית בנק ישראל לא תרד בחודשים הקרובים, ההערכה היא שהיא גם לא תעלה עד סוף 2015 . הסיבה לכך היא נתוני התעסוקה במשק האמריקאי, שעלולים למתן את הצמיחה ולדחות שם את העלאת הריבית לפחות עד לספטמבר.

כל עוד הריבית בארה”ב לא תעלה, אין סיכוי שמהלך כזה יתרחש במערכת הפיננסית הישראלית. המבחן של חזרת האינפלציה לתוואי היעד (1% ־ 3% לשנה) צפוי עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ בשבוע הבא.