שוק הקפה הישראלי מגלגל כ-4.5 מיליארד שקל בשנה.



ולחשוב שעד לפני עשור וחצי הקפה הטחון דק-דק השתלט על חכו של חובב השתייה הממוצע, המילואימניקים והחיילים בסדיר לא יכלו לפתוח את הבוקר בלי לגימה של קפה שחור.



אבל כמו בעולם היין, כך גם בתחום הקפה - החך הישראלי התעדן עם השנים. מאות בתי הקפה שנפתחו בשנים האחרונות משווקים מקיאטו, אספרסו, קפה לאטה או אמריקנו, ואנחנו מגלגלים את השמות הללו כמו היינו איטלקים מבטן ומלידה. במקביל, הנס קפה הביתי תוצרת הארץ הודח על ידי הטסטר צ'ויס ומקביליו המיובאים.



תרבות שתיית הקפה מחוץ לבית התפתחה באותה במהירות שבה התרחשה מהפכת הקולינריה: זה החל ב-92', עם הקמת הסניף הראשון של רשת אספרסו בר בתל אביב, ושנתיים אחר כך עם הסניף הראשון של ארומה ברחוב הלל בירושלים, קפה אילן׳ס וקפה נטו.



כיום שולטות בשוק שלוש רשתות: ארומה הוותיקה, קפה קפה - שנפתחה בשנת 2001 בתל אביב וכיום מונה 151 סניפים, ורשת גרג - שהחלה בשנת 1994 באספרסו בר במרכז הכרמל בחיפה.



פתיחת רשתות הקפה הזניקה את הענף כולו, ובתי קפה פרטיים נפתחו וזכו לתנופה. הישיבה בבתי הקפה הפכה להרגל ולבילוי פופולרי.



אם נראה היה שאי אפשר לחדש יותר בתחום, באה רשת קופיקס וטרפה את הקלפים. קופיקס, שפרצה לשוק לפני כשנתיים, הציעה כוס קפה (שאותו היא קונה באמצעות רשת סי קפה) בחמישה שקלים בלבד. כך נסתם סופית הגולל על הטענה ששתיית קפה מחוץ לבית מיועדת רק לאליטות.



ועדיין, תרבות השתייה הישראלית טרם הולידה את המיני-קיוסקים המקובלים באיטליה, אלו שמוכרים רק קפה תמורת יורו לספל. כי לעולם תנצח אצלנו הקומבינציה של קפה ומאפה, קפה וכריך או קפה וסלט ניסואז.



במקביל לרשתות, התפתחה תעשיית אקססוריז שכוללת מכונות אספרסו לשימוש ביתי, מארזי קפסולות בשלל טעמים וספלי שתייה מעוצבים. בשבוע שעבר הודיעה רשת דלונגי על השקת סדרה חדשה של מכונות קפה תחת שם המותג מגניפיקה, וברשת החנויות ילו של פז מוכרים מזה שנתיים מכונות אספרסו ב-250-300 שקלים.



מתאים לחך הישראלי


הלקוח הישראלי גומע בממוצע שתי כוסות קפה ביום, את חלקן הוא צורך ביותר מ-500 בתי קפה שפועלים ברחבי הארץ. הנתון הזה אינו כולל את מתחמי מכירת הקפה הנוספים שנמצאים בחנויות הנוחות בתחנות הדלק של ארבע חברות הדלק המובילות בישראל.



רשת ילו של חברת הדלק פז מונה 280 תחנות, סונול מפעילה 190 חנויות סו-גוד מתוך 235 התחנות שברשותה, ודלק עושה זאת באמצעות 230 תחנות.


אלון מפעילה את רשת אלונית המונה 180 תחנות.



זה כבר לא רק הבנזין שמושך נהגים. הקפה הפך למוצר חשוב לא פחות מדלק. ולראיה: החברות חתמו על הסכמים עם חברות המשווקות קפה שנחשב איכותי. למשל פז המשווקת את קפה לוואצה, ודלק רכשה את רשת קפה ג׳ו.



גם סונול לא טמנה את ידה בכוס הקפה, ומעתה ניתן לרכוש ברשת חנויות הנוחות סו־גוד קפסולות קפה של רשת מולינרי האיטלקית. המחיר לקפסולה, שתשווק במארזים של עשר יחידות, יעמוד על 1.49 שקל ויהיה נמוך בעשרות אחוזים מהמקובל. למשל, קפסולת נספרסו נמכרת ב־2.2־2.3 שקלים.



נספרסו, מקבוצת נסטלה, מובילה את שוק הקפה הישראלי ומשקיעה מיליוני שקלים בפרסום ובחיזוק המותג. כחלק ממסע הפרסום היא שיווקה עד לפני מספר שנים את מכונות הקפה המפורסמות שלה במחיר השווה לכל נפש של כ-1,000 שקלים, באמצעות הפרזנטור ג'ורג' קלוני.



אולם לאחר שתוקף הפטנט שלה פג, וכפי שמקובל בשוק התרופות הגנריות, החלו המתחרים לזנב בה ולייצר קפסולות תואמות נספרסו. קבוצת שטראוס


התחילה בכך לפני כשנה, וסו־גוד של סונול עושה זאת באמצעות יצרנית הקפה האיטלקית מולינרי בשני טעמים: חזק ובינוני.



מולינרי נחשבת בממלכת הקפה האיטלקית לקפה בוטיק. החברה המשפחתית ממוקמת במקום העשירי בהיקף המכירות, עם 20 מיליון יורו לשנה. את הקפה היא מייצרת בבית חרושת בעיר מודנה, שליד מילאנו, והמבקרים שם מעידים שהוא נראה יותר כמו בית מרקחת מאשר מפעל תעשייה.



״בחרנו במולינרי כי מבחינתנו היא יצרנית הקפה האיכותי ביותר״, אומר מנכ״ל סונול, ניר גלילי. ״הבחירה בה נעשתה לאחר מבחני טעימה רבים והתאמת הקפה לחך הישראלי. כשנכנסנו לתחום הקפה כולם עלו אלינו לרגל בהצעות שנקנה את הקפה שלהם, אבל אנחנו לא מוכרים קפה במטרה להרוויח, אלא כדי לספק למבקרים בתחנות שלנו חוויית שירות״.




סו גוד. צילום: יח"צ






שף בתחנה


אלא שהקפה הוא רק אחד מבין אלפי הפריטים הנמכרים בחנויות הנוחות בתחנות הדלק. ״חוץ ממוצרי מזון יש לנו הכל, אפילו מוצרים 'לבנים' כמו מכונות כביסה ומקררים, הנמכרים באמצעות קטלוגים של רשת ניופאן, וגם פלאפונים ומוצרים נלווים של תעשיית הסלולר ומוצרים לרכב״, מצהיר גלילי. וזה משתלם להם: ״אנחנו מגלגלים מדי שנה כ־300 מיליון שקל, והרווח התפעולי נאמד ב־100 מיליון שקל לשנה״.



בנוסף לקפה, חנויות הנוחות מציעות מזון לנהגים העייפים והרעבים. הטרנד האחרון בתחום הוא כריכים ממותגים. אם פז מוכרת ברשת ילו את הפיתות של רשת פלאפל בריבוע, סונול קפצה כיתה ומוכרת ברשת סו־גוד כריכים של השף מאיר אדוני. הכריכים נמכרים בשלושה טעמים: ברביקיו, עוף סצ'ואן וכריך טבעוני של פטריות פורטובלו, תמורת 29.90 שקלים לכריך. ״על האיכות של השף מאיר אדוני אף אחד לא יכול להתווכח״, אומר גלילי. ״אנחנו מוכרים מתכון מנצח ומספקים לנהגים עוד סיבה לביקור בתחנות שלנו".