איפה אתם שומרים את פנקסי הצ׳קים שלכם ומתי אתם שולפים אותם? אם אתם חברים בני מזל באחד העשירונים העליונים, קרוב לוודאי שהפנקס שמור באחת ממגירות הבית והוא משמש לתשלומים לוועד הבית, לחוגים של הילדים, לעוזרת או לטכנאי מזדמן (״תשאיר פתוח״, או ״תרשום 'עצמי'״).
עד לפני 20 שנה לא הייתם יוצאים מהבית בלי הפנקס, ששחרר אנשים מהצורך לשאת מזומנים לכל מקום ואפשר דחיית תשלומים. כשהגיע עידן כרטיסי הפלסטיק, השתכנעו הסוחרים שהצ'ק הוא אמצעי תשלום לא בטוח, מקור לזיופים והונאות, וגם הלקוחות הבינו שהכי קל ונוח לשלם בכרטיס אשראי, שבו יש גם כוכבים, נקודות ופרסומות מרהיבות בטלוויזיה.
עד לפני 20 שנה לא הייתם יוצאים מהבית בלי הפנקס, ששחרר אנשים מהצורך לשאת מזומנים לכל מקום ואפשר דחיית תשלומים. כשהגיע עידן כרטיסי הפלסטיק, השתכנעו הסוחרים שהצ'ק הוא אמצעי תשלום לא בטוח, מקור לזיופים והונאות, וגם הלקוחות הבינו שהכי קל ונוח לשלם בכרטיס אשראי, שבו יש גם כוכבים, נקודות ופרסומות מרהיבות בטלוויזיה.
אבל קחו את הנתון המדהים הבא. הצ׳ק הישן והטוב לא מת: 854 מיליארד שקל מחליפים מדי שנה ידיים באמצעות צ'קים. רק 242 מיליארד שקל משולמים באמצעות כרטיסי אשראי. ההמחאה היא אמצעי התשלום המוביל בין עסקים, וכמעט שליש מתשלומי הלקוחות לבתי העסק מתבצע בהמחאות מהסוג הישן והטוב.
קל להבין מדוע הצ'ק ממשיך להיות אמצעי תשלום פופולרי בין עסקים. מרבית העסקות כאן הן בין ספקים ולקוחות קבועים, ורמת האמון גבוהה. התשלום בצ'ק גמיש ונוח, ושני הצדדים יכולים לכוון באמצעותו את תאריך החיוב המדויק - היבט חשוב מאוד בניהול עסקים.
מי שאינם מעורים בתחום מופתעים לשמוע שגם במסחר הקמעונאי מעדיפים סוחרים ולקוחות רבים להעביר ביניהם צ'קים, שהפכו לאמצעי תשלום בטוח לא פחות מכרטיסי אשראי. הקמעונאים, שבעבר הרחוק נזהרו מהמחאות כמו מאש, שוב מקבלים אותן בשמחה.
מי ששינו את מעמדו של הצ'ק הן חברות קטנות למידע עסקי, שהוקמו לצד חברות כרטיסי האשראי. חברות אלה ריכזו מידע פיננסי על בתי עסק ולקוחות, וידעו לומר לסוחרים על איזה לקוח אפשר לסמוך וממי מוטב להיזהר. במקרה שחברות המידע אישרו את הצ'ק, הן ערבו לתשלום: סוחר שנתקל בצ׳ק מאושר שלא כובד על ידי הבנק יכול היה לקבל את הכסף מחברת המידע העסקי, שהייתה נוטלת על עצמה לגבות את הכסף מהלקוח הסורר.
אין זה מקרה שאיננו יודעים הרבה על חברות המידע האלה. חברות האשראי עוסקות בשיווק ובשירות לבעלי כרטיסי האשראי. עסקי הצ׳קים הם כאב ראש מיותר עבורן. איזה עניין יש להן לעודד שימוש באמצעי תשלום מתחרה?
צ׳קים במבחן
החברה החריגה בענף הייתה ERN, שהוקמה בשותפות בין חברת ויזה כאל ואיש העסקים רוני נתנזון - ישראלי לשעבר המתגורר בארה״ב. השותפות עם גורם פרטי חייבה אותה לפעול כחברה עצמאית, וכמה שנים לאחר הקמתה פרשה ויזה כאל מהבעלות ונתנזון היה לבעלים היחיד. בתוך זמן קצר השתלטה ERN על מרבית השוק והיא שולטת היום על יותר מ־90% משוק המידע לאישור המחאות. על פי נתוני החברה, כ־16,400 בתי עסק מחוברים לשירותי המידע אונליין של ERN.
לפני כשנתיים מונה שי פרמינגר למנכ״ל החברה. פרמינגר ניהל בתפקידו הקודם את קבוצת גאון השקעות.
שי פרמינגר, מנכ״ל החברה. צילום: אבשלום ששוני
מדוע אנחנו מתקשים להיפרד מפנקס הצ׳קים ולעבור לכרטיסי אשראי?
פרמינגר: ״המשפחות המשלמות בצ׳קים משתמשות לרוב גם בכרטיסי אשראי. השימוש בצ׳קים דחויים נותן למשפחות רבות מסגרת אשראי שלישית, נוסף על המסגרת שמתיר הבנק ועל האשראי שאפשר לקבל בחברת האשראי. התשלומים בצ׳קים דחויים אינם נספרים כחלק ממסגרת האשראי של המשפחה, ויש להם יתרון נוסף - הבנק לא גובה על האשראי הזה ריבית. בניגוד לחברות כרטיסי האשראי, המציעות בדרך כלל שני מועדים, יש למשלם יותר גמישות בקביעת המועד המדויק של התשלום״.
אפשר להסיק מזה שרוב המשתמשים בצ'קים דחויים הם אנשים שניצלו את מסגרות האשראי האחרות ולכן נחשבים ל״לווים בסיכון״?
״מדובר ב׳עם ישראל׳. לרוב לא העשירון העליון אבל גם לא התחתון. מי שמעדיפים לשלם בצ׳קים דחויים הם גם אנשים שיש להם מסגרות אשראי שלא נוצלו במלואן, אבל הם מעדיפים לשמור מרחב ביטחון ולא לנצל אותן״.
אפשר לנחש ששיעור החובות המסופקים בענף גבוה יותר מאשר במערכת הבנקאית.
״שיעור הצ׳קים החוזרים במשק הוא 3% ואצלנו המספרים אפילו נמוכים יותר, כי זו המומחיות שלנו: לאתר לקוחות שהצ'קים שלהם בסיכון. גם כאשר אנחנו נתקלים בצ'קים שלא כובדו, הגבייה היא לרוב קלה מאוד. במרבית המקרים מדובר בלקוחות שטעו בחישוב או בתקלה אחרת. הם משלמים לאחר שיחת טלפון אחת״.
ובמקרים קשים?
״אנחנו פונים להוצאה לפועל, אבל אלה מקרים נדירים יחסית״.
אין לכם מידע על חשבונות בנקים ואין לנו תעודת זהות בנקאית. איך אתם יכולים לדעת מה מצבו הפיננסי של לקוח מקרי שנכנס לחנות?
״אנחנו מחוברים אונליין ל־14 אלף בתי עסק שאנחנו מספקים להם שירותים, ואוספים עשרות מיליוני נתונים במשך שנים רבות על כל לקוח שנותן צ'ק ועל כל צ'ק שחזר. יש לנו גם מאגרי נתונים נוספים. המאגרים שלנו כוללים נתונים פיננסיים על שלושה מיליון לקוחות. גם אם נכנסת לחנות ובחיים לא שמעת על ERN, קרוב לוודאי שאנחנו יודעים עליך מספיק כדי לדעת אם הצ'ק שלך טוב או לא״.
ואם מדובר באדם צעיר, שרק מתחיל לערוך קניות בעצמו?
״יש נתונים עקיפים, שמאפשרים להעריך את הסיכוי שהצ'ק יחזור. למשל: סביבת מגוריו או הסניף שבו מנוהל חשבון הבנק שלו ושמספרו מופיע בצ׳ק. ממספר תעודות הזהות אנחנו יכולים לברר גם מי הם בני משפחתו של הלקוח. אבל אני מודה שאם מספר הצ׳ק בפנקס הוא 1 או 2, הלקוח עשוי להיתקל בקושי מסוים״.
הסכומים המועברים באמצעות צ׳קים גדלים משנה לשנה, אבל מספר הצ'קים לא עולה. אתה לא צופה שבמוקדם או במאוחר הם יוחלפו באמצעי תשלום אחרים?
״בשנתיים שחלפו מאז שנכנסתי לתפקיד עלה היקף הפעילות שלנו ב־40%, ואין סימן שהצ'ק הישן והטוב הולך להיעלם. החוקים החדשים נגד הלבנת הון רק עושים לנו טוב. כבר השנה ייאסר על תשלום של 10,000 שקל ומעלה במזומן, ובהמשך יירד הסכום המרבי ל־5,000 שקל. אני צופה שהחוק הזה יהיה אפקטיבי, כי גם מי שמקבל את התשלום המזומן וגם מי שנותן יהיו חשופים לאישום פלילי אם הסכום יעבור את המותר. המשמעות היא שהרבה מאוד כסף, המשולם היום במזומן, יועבר באמצעי תשלום אחרים. חלק ישולם בכרטיסי אשראי ובהעברות בנקאיות, אבל גם מספר הצ'קים וכמות ההעברות יגדלו.
״אני צופה שגם הצ'ק יעבור שינוי ויהפוך לאמצעי תשלום נוח יותר. כבר עכשיו, בזכותנו, הוא בטוח בדיוק כמו כרטיס אשראי. בעתיד הוא יהיה דיגיטלי לגמרי: הלקוח לא יזדקק לפנקס צ'קים. הוא יחתום בחנות על מסמך דיגיטלי, והוראת התשלום המתאימה כבר תעבור לבנק והכסף יעבור לבית העסק״.
שר האוצר משה כחלון רוצה לחייב את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי. התחום דומה מאוד. אתם קונים?
״התחום דומה אבל אנחנו לא מועמדים לעסקה כזו. יש לוו עוד דרך ארוכה להתפתח בתחום שלנו. יש במשק מעט קבוצות עסקיות שעשויות לרכוש חברת כרטיסי אשראי, ולא בטוח שהן מעוניינות״.