החלטת ממשלת נתניהו לייבא 20 אלף עובדים סינים לעבודות בניין היא לא פחות ממופקרת. נתניהו נכנע ללחץ שר האוצר, משה כחלון, שנכנע ללחץ ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי, שטען כי מדובר "במצב חירום" ובמהלך חיוני.
זה נכון שהפועל הסיני ידוע ביעילותו, במקצועיותו היחסית ובצייתנות שאליה הורגל משחר נעוריו. השגרה היא חלק מאורחות חייו. קללה סינית עתיקה מאחלת לשונאינו לחיות ב"תקופה מעניינת". זה גם נכון שמחירי הדיור יצאו מזמן מפרופורציות. אם היינו צריכים הוכחה נוספת, באו כלכלני קרן המטבע הבינלאומית וקבעו בשבוע שעבר שהמחירים בישראל מנופחים ב־30% לפחות לעומת המחיר הנורמלי.
פועל סיני. צילום: פלאש 90
על רקע זה בא שר האוצר וטוען כעת כי יבוא העובדים הסינים יחסוך לקבלנים 50 אלף שקל לדירה בבנייה ויקצר את לוחות הזמנים ב־20%־30%. באוצר מסבירים שהסינים מומחים במיוחד בבנייה לגובה והם עושים זאת במהירות רבה יותר מחבריהם הישראלים והפלסטינים. אשרי המאמין.
ועדיין, לא ברור אם ענף הבנייה בישראל אכן במצב חירום המחייב אישור בעייתי. כחלון כבר קיבל ארגז כלים מזהב בגלל “מצב החירום” בענף. כך למשל הועבר מינהל התכנון במשרד הפנים לידי האוצר. גם מינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון, חברת דירה להשכיר וכל חברות השיכון העירוניות הועברו לאחריות כחלון. מה שנותר כדי להבטיח מחירים זולים הוא לייבא בתים במקום עובדים.
הממשלה לא היססה לאשר החלטה המנוגדת לעמדת כל גורמי המקצוע, חוץ מהקבלנים, שהם כמובן בעלי עניין. ב־2011 כבר הוחלט שיבוא עובדים ממדינה זרה מחייב הסכם העסקה ישיר מול המדינה ולא במסלול עוקף פרוצדורות המעשיר קבלני כוח אדם. על פי שיטה זו, לא ברור עד כמה ישמרו על זכויות העובדים שייצאו לישראל על ידי מאכרים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למהלך, הגובל בסחר בבני אדם, והבהיר שלא יוכל להגן עליו בבג”ץ - אך ללא הועיל.
גם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי נלחם עד היום ברעיון. לא פעם הגיעו אליו עם אותה הצעה, אבל הוא הבין שיבוא עובדים מסין יהיה האות ליבוא עובדים זרים מכל צבע ומין ולכל ענף. בענף המסעדות האתניות, למשל, משוועים לטבחים מהמזרח, אבל הם מנועים. גם בענף החקלאות, הסיעוד ובכל ענף אחר רוצים מה שיותר זרים.
יצחק מויאל, יו”ר הסתדרות עובדי הבנייה, מבכה את הרעיון בטענה שהמהלך ישים קץ למאמצים להכניס את הישראלים לענף באמצעות הכשרה מקצועית. גם בבנק ישראל מתנגדים בתוקף להחלטה וסבורים שכדי לעודד את שוק העבודה המקומי חייבים לשנות את השיטה. שר האוצר ואנשיו חייבים להבין שהורדת מחירי הדיור אינה הוקוס פוקוס. אי אפשר לשעבד את האינטרסים של שוק העבודה המקומי לטווח הארוך לטובת אינטרסים קצרי טווח, הכוללים הצפת שוק הבנייה בעובדים סינים שתועלתם מוטלת בספק.
כל מדינה דואגת לתעסוקה המקומית ורק במקרים יוצאי דופן מאשרים עובדים זרים בכמות מוגבלת. ענף הבנייה הוא לא במצב כזה. מדוע שהעובדים הישראלים יידחקו מענף הבנייה? מדוע מוכן נתניהו להקריב את היחסים עם הפלסטינים, ש־45 אלף מתוכם מועסקים בבנייה? הגורם העיקרי ליוקר המחיה בדיור היא הריבית האפסית. במקום לזעזע את שוק העבודה המקומי, מן הראוי שכחלון יפעיל בעניין הריבית את כל מנופי הלחץ על הנגידה קרנית פלוג.