חולות של תקווה: האם "עמק הסיליקון של המזרח התיכון" יקום בבאר שבע?

"אני זוכר איך זה לגדול עם הסטריאוטיפים, עם הזלזול וההתנשאות", הוא מספר בראיון מיוחד. "אני זוכר איך נסענו עם קבוצת הכדורגל לנוער ושחקנים יריבים קראו לנו 'חיות הנגב'. אל תשכח שאני רוביק משכונה ג', גדלתי בדירת 44 מ"ר ל-5 נפשות, אני זוכר את באר שבע כעיר של חול ואבק. היום אני מסתכל על העיר, ורואה שינוי מדהים. ואנחנו רק בתחילת הדרך, אין לי ספק בכך".

דנילוביץ', יליד העיר הראשון שהגיע לעמוד בראשה, הוא אחד מהאחראים העיקריים למהפך אשר עוברת העיר ואשר אמור, על פי התכנית האסטרטגית שלו, להמשיך ולהתעצם בשנים הקרובות. יחד איתו ניתן למנות את נשיא אוניברסיטת בן גוריון וחבר הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן, את נשיאת האוניברסיטה הנוכחית פרופסור רבקה כרמי, ועוד שורה של בכירים בעירייה ובמשרדי הממשלה. "זה נשמע הזוי, אבל וויתרנו על האגו", הוא אומר. "הקמנו פה אקו-סיסטם במקום אגו-סיסטם, זה לא מופע של איש אחד. שיתוף הפעולה הזה הוא שאיפשר את ההתנעה של כל התהליך".

את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה החל דנילוביץ' לקדם כבר בשנתו הראשונה כראש עיר. לאחר שנכנס לתפקידו בשלהי שנת 2008 (במקביל למבצע "עופרת יצוקה" במהלכו נורו לראשונה אל עבר העיר מטחי רקטות) הוא פנה לאגף התקציבים במשרד האוצר בדרישה פשוטה - הפסיקו את "מענקי האיזון" (מענקים המועברים לעיריות אשר מתקשות לשמור על מאזן תקציבי) המועברים לעיר.

"המענקים האלו רק הנציחו בעיניי את התדמית שלנו כעיר שלא מסוגלת לגאוג לעצמה", הוא מסביר. "במקום אותם תקציבים דרשנו שהממשלה תנתב אלינו ב'מגה פרויקטים', כאלו שיוכלו לשנות את החיים בעיר בטווח הארוך". ואותם "מגה פרויקטים" כוללים, בין היתר, את אחד החלומות השאפתניים ביותר שנהגו פה מזה שנים: הפיכתה של באר שבע לבירת חדשנות עולמית.

"בהתחלה היתה הרבה סקפטיות", הוא ממשיך. "היו רבים שלא האמינו, צחקו עלינו, לא האמינו שהחברות הגדולות יסכימו להגיע לדרום. אבל אני מאמין שלהט ותשוקה מנצחים הכל. הכל! זו המנהיגות בעיניי - להקדים את זמנך ולהציג חזון בלתי צפוי. כשאנשים ראו את הלהט והבינו את הרצינות, הם רצו להצטרף למהלך". ומה עם כסף? לדנילוביץ' דעה נחרצת באשר לנושא התקציבי.

"תמיד יש כסף. איש ציבור שאומר שאין כסף לפרויקט מסוים צריך ללכת הביתה", הוא טוען. "אם תציג פרויקט משעמם וחסר מעוף ב-100,000 ש"ח אולי לא יהיה תקציב, אבל אם תראה פרויקט שיוכל לחולל שינוי ממשי, גם כזה שיעלה מיליארד ש"ח - יהיו מי שיממנו. אנחנו חולמי בגדול. ככה זה, מי שחולם בקטן, ככה נראים החיים שלו. אז אולי חלק מהחלומות האלו יקחו עשרות שנים ואולי אנחנו לא נהיה פה כדי לגזור את הסרט בטקס, אבל זה לא פותר מאיתנו את החובה לתכנן ולהניח את התשתיות כבר היום".

דנילוביץ' אמנם ממשיך לתכנן את העתיד, אך את השינוי בשטח ניתן לראות כבר כיום. בצפון העיר מוקם בימים אלה פארק היי-טק רחב, אשר פועל בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון. לא פחות מ-20 מבנים צפויים לקום בו בשנים הקרובות, לרבות מטה הסייבר הלאומי, אשר על הקמתו הכריז השנה ראש הממשלה נתניהו. כמה עשרות מטרים צפונה תקום קרית התקשוב הצה"לית, במסגרת מעבר צה"ל לנגב ותרכז את מטה חיל התקשוב.

בצומת לקיה, מרחק כמה דקות נסיעה, תקום קרית המודיעין של צה"ל. "לראשונה אחרי הרבה שנים יש פה פרויקט לאומי בהובלת הממשלה, שמצהירה ואומרת בגלוי - אני רוצה לרכז את כל המוחות הטובים של המדינה יחד, בבאר שבע, שתיתמר כמגדלור לא רק ברמה הארצית, אלא גם בזירה הבין לאומית. זה קורה כבר היום, וזה ימשיך ויתעצם בעתיד", טוען דנילוביץ'.

אם הכל יתקדם כשורה, באר שבע תהנה משילוב חוצה מגזרים נדיר שכמעט ולא קיים בעולם. בצפון העיר יווצר רצף בין המוסד האקדמי הממסדי (האוניברסיטה), פארק היי-טק אזרחי בו יפעלו כמה מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, גופי התקשוב והמודיעין הצה"לים ומטה הסייבר הלאומי. השילוב בין המגזרים השונים (צבאי-אקדמי-מסחרי), מאמינים בעיר, יהיה זה שיהפוך את באר שבע לבירת חדשנות עולמית, בעוד דנילוביץ' אפילו לא חושש להשתמש בביטוי "עמק הסיליקון של המזרח התיכון".

ושיתוף הפעולה בין המגזרים, מסתבר, נמשך גם ללא מעורבות ישירה של העירייה. דוגמא חיה לכך ניתן למצוא במרכז החדשנות הנוצץ אשר נחנך במתחם פארק ההיי-טק לאחרונה, ואשר מציג שילוב נדיר ומסקרן במיוחד בין המוסד האקדמי לבין המגזר הפרטי. המרכז הענק (הנושא את השם CDI - Center for Digital Innovation) מוקם בשיתוף פעולה בין נשיאת האוניברסיטה, הפרופסור רבקה כרמי, לבין היזם זיו אופק, שכבר יודע דבר או שניים על יזמות.

לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטת בן גוריון בעצמו, אופק כבר הספיק להקים ולמכור את חברת dbMotion עבור 235 מיליון דולר וכעת, הוא מספר, הגיע הזמן ליוזמה חדשה - כזו שתתרום לביסוס מעמדה המתפתח של באר שבע בזירה הטכנולוגית. בשלב הראשון, הוא מסביר, מתמקדים במרכז במיזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, ובעתיד תתרחב הפעילות גם לתחום הרווחה, החינוך והערים הדיגיטליות.

"המטרה שלנו היא שהסטודנטים הנהדרים שלומדים פה יבחרו להישאר גם אחרי הלימודים בעיר", לדבריו. "אנחנו רוצים שהסטודנטים יראו בבאר שבע קרקע פורייה להגשים את עצמם ואת החלומות שלהם. זו המטרה של המרכז שהקמנו פה". לדבריו, הקשר ההדוק עם האוניברסיטה הסמוכה מקנה למרכז יתרון אדיר - ונדיר במיוחד. "אני פריק של מחקר אקדמי", הוא מתוודה, "אבל לי כיזם אין שום מושג מה קורה בעולם המחקר. החוקרים ואנשי האקדמיה הם אלו שרואים את התמונה המלאה, מכירים את הבעיות בשטח. לאורך כל ההיסטוריה החדשנות תמיד הגיעה מתוך האקדמיה, וזה מה שאנחנו רוצים לייצר גם כאן: להיות גשר בין העולם היזמי לאקדמי"

אותו גשר עליו מדבר אופק, אגב, הוא יותר מאשר רק רעיון אמורפי. אחד מהפרויקטים התשתיתיים אשר הוקמו בעיר בשנים האחרונות כולל גם גשר מעוצב (בצורת סליל DNA), המחבר ישירות בין מתחם האוניברסיטה לבין פארק ההיי-טק ומרכז החדשנות. גם פרופסור כרמי, הנחשבת כבר שנים לאחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל, מבינה את חשיבות שיתוף הפעולה - והיא שדחפה את שיתוף הפעולה מצדה של האוניברסיטה.

"מהצד שלנו הרעיון הוא פשוט: להביא סטודנטים וחברי סגל אל עולמות העשייה והיישום של הידע האקדמי והמחקרי", היא מסבירה. "אין למודל שבנינו פה תקדים בארץ, ונדירות הדוגמאות בעולם. אפילו השילוב המוכר ביותר בתחום, בין עמק הסיליקון לאוניברסיטת סטנפורד, הוא תולדה של קרבה גיאוגרפית יותר מאשר שת"פ ממשי. פה, אם ליזם יש שאלה או צורך בעובד הוא במרחק גשר אחד מהאוניברסיטה, ותוך כמה דקות יש לו איש סגל זמין עם מענה לכל סוגיה או סטודנט למלא עבודה מסוימת".

"אנחנו לא רק שותפים רעיוניים, אלא גם שותפים עסקיים", ממשיכה כרמי. "האוניברסיטה השקיעה כסף בהקמת המרכז, וזה אינטרס שלה שהפארק יצליח וישגשג. אבל כמובן שהמוטיבציה היא לא הרווח, אלא השינוי. התפקיד המסורתי של האקדמיה הוא לייצר ידע, אבל אנחנו מאמינים שגם ההשתלבות ביישום חשובה לא פחות".

הדרך להפיכתה של באר שבע למוקד חדשנות עולמי אמנם עדיין רחוקה, אך הצעדים אשר נוקטים דנילוביץ', כרמי, אופק ואחרים כיום כבר מהדהדים בכל רחבי העולם. את החותמת הרשמית קיבלו כולם לפני מעט פחות משנה, אז התפרסם מחקר יוקרתי מטעם אוניברסיטת ברנדייז האמריקאית, אשר חקר ומיפה את מוקדי העתיד של תחום הטכנולוגיה ברחבי העולם.

במקום הראשון (באופן מעט סימלי, מבין 7 הערים המדורגות) נבחרה באר שבע. מאז הפכה לשכתו של דנילוביץ' למוקד קטן של עלייה לרגל, כשראשי ערים מרחבי העולם מגיעים במיוחד בכדי לנסות ולהבין כיצד התבצע המהפך -ובפרק זמן קצר כל כך. בנוסף הגיעו גם שורה של מנכ"לים ונשיאים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - דוגמת EMC2 או לוקהיד מרטין - כדי להבין מה קורה בבירת הנגב בישראל.

"אל תטעה, הם לא באים כפילנטרופים", ממהר דנילוביץ' להבהיר. "כל אותם נשיאים ומנכ"לים הגיעו כי הם מזהים פה הזדמנות ופוטנציאל. זן גם הסיבה שכל אותן חברות הקימו פה מרכזי מו"פ ומעבדות". בינתיים ברשימת החברות אשר הבטיחו את מקומן בפארק ההיי-טק נמצאות דוייטשה טלקום, EMC2, קרן ההשקעות JVP, אורקל, לוקהיד מרטין, IBM, אלביט, נס טכנולוגיות - והרשימה נמשכת ונמשכת.

"כל החברות האלו לא באות לפה סתם", הוא ממשיך. "באר שבע כיום היא יצרנית המהנדסים הגדולה בישראל, עם למעלה מ-8,000 סטודנטים להנדסה בעיר (באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת סמי שמעון - ג.ק). אנחנו גובים מהן תשלומים עירוניים מצחיקים שאין בשום מקום אחר בארץ. אבל הגורם החשוב ביותר הוא ההשקעה, ההון האנושי ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים. אלו הגורמים שבאמת מושכים את חברות הענק דווקא לנגב".

בין ערמות הספרים, התמונות ותצלומי האוויר אשר גודשים את הספרייה במשרדו של דנילוביץ', אי אפשר להתעלם מפסל ברונזה גדול של דוד בן גוריון בפוזה אופיינית - במהלך עמידת ראש. כשמבטו של דנילוביץ' חולף עליו, הוא מייד מחייך. "תדע לך, גדול המנהיגים בעולם במאה ה-20 הוא משלנו, וזה היה בן גוריון. 152 סנטימטרים, אבל ענק. כשהוא רצה לראות את העתיד, הוא היה עומד על הראש, ככה הוא יכל לראות דברים באופן לא צפוי. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן היום".

"באר שבע היא בירת ההזדמנויות והחלומות של ישראל", הוא ממשיך. "קצת כמו ארה"ב, אנחנו עיר של מהגרים. באר שבע קלטה עולים מ-80 מדינות לאורך השנים,והעיר הזו מסתכלת לכל אחד ואחת בגובה העיניים. כל אחד מחוייב לחלום פה. איזו עיר אחרת הייתה נותנת לבחור בן 37 שלפעמים מגיע למשרד בג'ינס לעמוד בראשה? זה גם לא סתם שהאוניברסיטה היחידה בארץ שבראשה עומדת אישה היא אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. זה הסיפור של העיר הזו, נותנת הזדמנות לכולם, וזה בדיוק הכוח שמושך גם את היזמים הצעירים שלא חוששים לבוא ולהניח פה את החלום שלהם על השולחן".

בנוסף, בעירייה לא מסתפקים במשיכת היזמים מהמרכז - ורוצים שילדי באר שבע יהפכו לכוח משמעותי בתעשיית ההיי-טק בשנים הקרובות. לשם כך פתחו בבתי ספר תיכוניים ברחבי העיר מגמות מיוחדות ללימוד מקצועות הסייבר, ובית ספר חדש יוקדש בחלקו לתחום הטכנולוגי באופן מוחלט. דנילוביץ' עצמו מאמין כי בעתיד, תושבי הדרום יהוו חלק משמעותי הרבה יותר בקהילת היזמות והטכנולוגיה הישראלית.

"אני מאוד אופטימי", הוא מסכם את השיחה עם חיוך. "אני ממש מתרגש לראות מה קורה לעיר. אנחנו אחת מהערים הבודדות בעולם שמייצרת בעצמה את העתיד שלה. עיר שהופכת לאייקון טכנולוגי בזירה הבינ"ל. כבר היום אנחנו חזקים מאוד בתחום הסייבר, וזה ילך ויתפתח. כמו שאמרתי מקודם, אנחנו כל הזמן חולמים בגדול - ומתכננים קדימה. ואיך אמר בן גוריון? 'בנגב ייבחן העם היהודי'? אז אם נצליח לקדם את חזון בן גוריון אפילו ב-5%, זו תהיה זכות אדירה".