האתגרים הכלכליים של אחרי החגים: התקציב, מתווה הגז ושיעור הריבית

כאילו לא די בצרות הביטחוניות, בפני הממשלה ובנק ישראל ניצבים אתגרים כלכליים לא פשוטים לתקופת “אחרי החגים”, שלנוכח שבריריות הממשלה יצריכו פשרות קואליציוניות כואבות. הטיפול באתגרים אלה, בתקווה שיושלם עד סוף שנת 2015, יושפע גם מהמתרחש בשווקים הבינלאומיים כמו המשבר הכלכלי בסין וירידת מחירי הסחורות והנפט.

המשימה החשובה ביותר העומדת בפני שר האוצר משה כחלון היא השלמת תקציב המדינה לשנת 2015/16. כחלון רותם את כל כולו כדי שהתקציב יושלם עד 19 בנובמבר, ובכך תובטח הישרדותה של הממשלה, לפחות זמנית. כחלון לא ישתתף בוועידת קרן המטבע הבינלאומית ואף ביטל את כל נסיעותיו וחופשותיו כדי להתמקד במשימה.

עד לאישור התקציב אמור שר האוצר לקבוע את היקפו של תקציב הביטחון, שייסגר כנראה על כ־60 מיליארד שקל. השאלות המסקרנות יותר הן מה המחיר שתתבקש לשלם מערכת הביטחון במונחי ועדת לוקר, ואם תנאי הפנסיה של אנשי הקבע אכן ישונו. סביר להניח שעם כניסתו לתפקיד של מפכ”ל המשטרה החדש הוא ידרוש תוספת לתקציב המשטרה. שאלות נוספות הנוגעות לתקציב הוא גודלו האמיתי של הגירעון ואם הוא אכן יעמוד על 2.9% למרות אובדן הכנסות ממע”מ וממס חברות של 6 מיליארד שקלים. לפי מרבית המומחים, הגירעון יחרוג השנה מ־3% ויהווה אור אדום מבחינת חברות הדירוג הבינלאומיות.
 

כחלון אומנם לא נקב בלוח זמנים מדויק לירידת מחירי הנדל”ן, אבל המשך עליות המחירים גם בשנת 2016 יהיה בעבורו כישלון. שר האוצר יוציא לדרך עד סוף השנה כמה מכרזי מחיר למשתכן, שאמורים להוזיל את מחירי הדיור באזורי היעד בתקווה שישפיעו גם על יתר הסביבה. כחלון מבין שגם אם כל הצעדים שנקט יוכיחו את עצמם, השפעתם עלולה להתארך לפחות שנתיים־שלוש.
 

אין ספק שמדובר באתגר הכלכלי הרציני ביותר בעבור המשק, והוא אמור לקבוע מה יעלה בגורל קידוח "לווייתן". על חשיבות המתווה כבר אין מחלוקת, ואפילו ארבעה שרי אוצר לשעבר, מכל המחנות, טענו שחייבים לפתח סוף סוף את המאגר.

עתיד משק הגז תלוי כיום בשלושה פוליטיקאים: נתניהו, שטייניץ ודרעי. השניים הראשונים מייחלים שמתווה הגז יצא סוף סוף לדרך. דרעי עדיין מהסס אם לחתום על סעיף 52. במערכת הפוליטית לא שוללים את האפשרות להצרחה ולמינויו של שר כלכלה אחר שיחתום על המתווה ויגאל את דרעי מייסוריו.

הוועדה בראשות דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, אמורה לפרסם בשבועיים הקרובים את המלצותיה בנושא הגברת התחרות בין הבנקים.

ההמלצות אמורות להיות גולת הכותרת של כהונת כחלון, בצל הביקורת החריפה שספג עקב הימנעותו מטיפול בסוגיות משק הגז. עם כניסתה של חדווה בר, המפקחת החדשה על הבנקים, החלה לנשב רוח חדשה בבנק ישראל. בר מסכימה עקרונית להפריד את חברות כרטיסי האשראי ישרכארט ולאומי קארד מהבנקים. היא גם מוכנה להנהיג ביטוח פיקדונות וממליצה לאפשר לבנקים להיכנס לשוק הביטוח. מדובר במהלכים יוצאי דופן, אבל השאלה הגדולה היא אם העמלות והריבית אכן ירדו.
 

על פי חלק מההערכות, זה לא יקרה. בכל מקרה, השאלה היא במבחן הביצוע. האם הכנסת תספיק לחוקק את החוקים המתאימים כדי לאפשר את יישומה של הרפורמה? כאן כבר נכנסים למגרש הפוליטי.
 

"מתי תעלה הריבית" היא שאלת מיליון הדולר, הנמצאת במגרשה של הנגידה קרנית פלוג. עליית הריבית מעל לרמתה האפסית היא קריטית מתוקף השפעתה על סוגיות כלכליות מרכזיות כמו שער החליפין, הייצוא, מאזן התשלומים והתעסוקה. העלאת הריבית תשפיע גם על שתי זירות כלכליות בעלות חשיבות עליונה: הבורסה לניירות ערך ושוק הנדל”ן. ריבית גבוהה יותר תצנן את התלהבות משקיעי הנדל”ן ועשויה לסמל את תחילת המגמה של ירידות מחירים.

ריבית גבוהה יותר עלולה לפגוע בבורסה בכלל ובשוק אגרות החוב בפרט. המהלך יאיץ את ירידות המחירים הרבה מעבר למה שהורגלנו לו עד היום. הנגידה פלוג ניהלה עד היום מדיניות ריבית מעורפלת ומנעה מהמשקיעים ליהנות מוודאות. עד סוף השנה היא תצטרך כנראה להעלות את הריבית.