כשמנהלי הגנים הבוטניים בישראל התבשרו בשבוע שעבר כי התקציב שיועבר לשנת 2015 עבור כל הגנים יהיה 100 אלף שקלים בלבד - קיצוץ של 97% מהסכום שקיבלו בשנים האחרונות – הם הוכו בהלם.
"האם המטרה של ממשלת ישראל היא לחסל את הגנים הבוטניים?" הם תהו במסמך ששלחו למשרד החקלאות בעקבות ההודעה על הקיצוץ. "האומנם אין משרד החקלאות מעוניין לתמוך בגנים הבוטניים, שאליהם הוא מחויב לפי חוק? ללא תקציב סביר והגיוני משמעות הדבר ברורה – פגיעה חמורה בגנים הבוטניים ונסיגה מההישגים הסביבתיים, המדעיים והחינוכיים שאליהם הגיעו בעשור האחרון הודות לקיומו של חוק הגנים הבוטניים. כספים אלו, על אף היותם אחוז זעיר מתקציב משרד החקלאות, היו דלק שהניע פיתוח נמרץ של כל הגנים. משטחים מוזנחים למחצה עם צמחייה פראית וללא מבקרים, הגנים הפכו למוקדי משיכה לציבור הרחב כאתרי תיירות אטרקטיביים. זאת עד לשנה האחרונה שבה החלו סימנים מבשרי רעה. כבר ב־2014 התקציב ירד באופן משמעותי ועמד על כשלושה מיליון לכל הגנים יחד".
למרות הטענה של משרד החקלאות כי הקיצוץ נגרם בשל קיצוץ בתקציב המשרד, במסמך טוענים מנהלי הגנים כי מה שגרם לכך הוא "לא קיצוץ חד בהוצאות משרד החקלאות, אלא הזרמת התקציב למקומות אחרים".
כעת חוששים מנהלי הגנים הבוטניים שההשלכות של צעד כזה יהיו ביצוע קיצוצים משמעותיים במחקר ובכוח האדם, ואף סגירתם של חלק מהגנים. "אם לא יימצא מקור אחר למימון, איאלץ לסגור את הגן למבקרים", אומר ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. "כל הפעילות של הגן תיפסק, לא תהיה לנו אפשרות להחזיק כוח אדם ואפילו תחזוקה בסיסית תהיה בעיה.
אנחנו כבר נמצאים במצב של גירעון כי התקציב השנתי שלנו חושב על בסיס התמיכה".
"תשתית חינוכית"
בישראל קיימים כיום 11 גנים בוטניים מוכרים ועוד כמה גנים הפועלים להפוך למוכרים. בנוסף לגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, קיימים גם גנים בוטניים במקווה ישראל, בהר הצופים ובגבעת רם באוניברסיטה העברית בירושלים, במכללת אורנים, בטכניון, בקיבוץ ניר עוז, בנאות קדומים ועוד. הכניסה לגנים הבוטניים היא בחינם לציבור הרחב. כל גן מחזיק בין מאות לאלפי זני צמחים, שחלקם נדירים או בסכנת הכחדה. הגן הבוטני בגבעת רם באוניברסיטה העברית בירושלים, למשל, מחזיק כיום למעלה מ־10,000 זני צמחים שונים.
הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. צילום: באדיבות הגן הבוטני תל אביב
חוק הגנים הבוטניים נחקק בכנסת בשנת 2006 והגדיר פרמטרים לתמיכה בגן בוטני מוכר, ובמשרד החקלאות פועלת כיום מועצת הגנים הבוטניים שתפקידה עידוד ההכרה בגנים אלו.
התמיכה בגנים החלה ב־2008, וסכום התמיכה בגנים, שהיווה כ־%40 מתקציב הגנים הכולל, נע בין שני מיליון לשישה מיליון שקלים בשנה, שחולקו בין הגנים הבוטניים בארץ שעמדו בדרישות בחוק.
למרות הסכומים הנמוכים, התמיכה אפשרה לגנים להתפתח ולפרוץ קדימה במחקר. למשל, הודות לתמיכה זו, הגן הבוטני לצמחי ישראל של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, הגן האוניברסיטאי הראשון בישראל שהוקם בשנת 1931, עבר בשנים האחרונות שיקום משמעותי, הונגש למבקרים ואוסף הצמחים בו הוכפל.
"התמיכה בגנים היא מתוקף החוק", טוען כעת ד"ר צפיר, בוטנאי במקצועו, שהחל לנהל את הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב לפני שש שנים. הגן, שהוקם בשנת 1973, משתרע על פני כ־30 דונם. בעקבות התמיכה חזר הגן להיות מרכז מחקרי הומה מבקרים, שמשמר גרעיני רבייה של מאות מינים של צמחים ישראליים חיוניים. "התקציב רק עובר דרך משרד החקלאות", אומר ד"ר צפיר, "אך המשרד לא יכול להחליט אם להעביר תמיכה או לא. הוא כן יכול להחליט על גובהו ממגוון שיקולים פנימיים, כגון הלובי שיש לגנים הבוטניים במשרד. התקציב שקיבלנו, גם אם הוא זעום יחסית, אפשר לגנים הבוטניים לפרוח. גנים שהיו עד 2008 מוזנחים לחלוטין קיבלו תנופה, וגנים מבוססים יותר ממש עפו קדימה. בגן של אוניברסיטת תל אביב שילשנו את כמות המבקרים השנתית שעמדה אז על כ־1,000־1,500 מבקרים בשנה בלבד. בני נוער רבים מבקרים אצלנו וזוכים לחשיפה לערכי סביבה וטבע".
מה החשיבות של הגנים הבוטניים לכלל הציבור?
"הגנים הבוטניים הם התשתית החינוכית והמדעית של הבוטניקה והחקלאות בישראל. מעבר לערך החינוכי, אנחנו עורכים עשרות מחקרים, מהשבחת החיטה ועד הסתגלות של צמחים לתנאי מזג אוויר, מארחים מבקרים, מעבירים ידע בוטני בגן ודרך האתר שלנו. הגנים הבוטניים בארץ מחזיקים את גרעיני הרבייה של 400 הצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה במדינת ישראל. זאת בהחלטה של ממשלת ישראל לפעול על מנת לשמר אותם. רק לנו יש הידע לשמר אותם. בגן שלי, למשל, ביצענו פרויקט של השבת נימפאות לירקון. יש לנו הגרעין הכי גדול של אירוסים בישראל ואולי בעולם: אירוס הגלבוע, אירוס ירוחם. אנחנו מתמחים בשמירת טבע".
פרופ' דני חיימוביץ, דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מכנה את הצמצום בתקציב "אסון". "החלק המחקרי אצלנו לא ייפגע כי האוניברסיטה מממנת אותו, אבל החלק המיועד לכלל הציבור ייסגר", מתריע פרופ' חיימוביץ.
מה המשמעות של הדבר?
"אנחנו לא גוף מסחרי, הכניסה לגן הייתה תמיד חינם, ואילו עכשיו ניאלץ להפסיק מיידית את הפעילות הזו. נמשיך רק בפעילות מחקר והוראה. הפעילות הציבורית החשובה הכוללת ביקורים של אלפי אנשים בשנה וגם שמירה על מגוון הצמחים של מדינת ישראל - תיפסק. אין לנו יכולת לממן אותה. ההחלטה הזו נוגעת בעיקר לכלל הציבור, ואין לי ספק שגנים אחרים עומדים בפני סכנת סגירה".
"הידרדרות משמעותית"
גם מיכל (מוקי) גרוס, מנהלת הגן הבוטני במכללת אורנים בצפון, חרדה לעתיד הגן, שעל שימורו ופיתוחו היא עמלה כבר שמונה שנים. "זה יהיה מאוד עצוב אם לא יימצא מקור תקציבי", היא אומרת. "הגן שלנו לא ייסגר, אנחנו נילחם על זה בשיניים. מכללת אורנים עושה מאמצי על להחזיק את הגן".
הגן הבוטני במכללת אורנים כבר עמד בעבר בפני סכנת סגירה, אך בעקבות התמיכה הממשלתית, שוקמה בו התשתית ומגוון הצמחים שולש. "יש לנו 40 דונמים של צמחי ארץ ישראל הפתוחים לציבור 24/7 ומשרתים עשרות אלפי מבקרים בשנה", אומרת גרוס. "תוספת התקציב שקיבלנו, קטנה ככל שהייתה, היוותה בין %40 ל־%70 מתקציב הגן ונתנה לנו הזדמנות לגדול. בסך הכל אנחנו מחזיקים כיום גנן במשרה וחצי, אבל בעזרת קבוצת מתנדבים וסטודנטים הצלחנו ליצור קהילה סביב הגן. יש לנו פרויקט מקראי של צמחי מקרא עם החוג למקרא במכללה, פרויקט שירה בגן של החוג לספרות, פרויקט של גינון טיפולי, פרמקלצ'ר. הפעילות שלנו מיועדת לכל עם ישראל - תלמידים, מורים, גמלאים, כולם. מלבד הגן הבוטני בחיפה אנחנו הגן הבוטני היחיד באזור הצפון".
מה תעשי בעקבות הצמצום?
"אני חוששת שתהיה הידרדרות משמעותית. יש לנו אוסף ענק של צמחי ארץ ישראל שאספנו מכל הארץ, וכעת לא נוכל לתחזק אותו, לא נוכל לתחזק פרויקטים רבים אחרים. זה מאוד עצוב".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "כלל תקציב הפעולות של המשרד קוצץ בכ־%40 בנוסף לתמיכות שונות שאף לא תוקצבו כלל, זאת לאור החלטות הממשלה השונות שבהן הוחלט לתעדף ולתקצב תוכניות אחרות, למשל שיקום יישובי עוטף עזה בעקבות מבצע צוק איתן ותמיכה בחקלאים בערבה לאור קריסת משקי האזור, תמיכה ישירה במגדלי הבקר במרעה לאור הפחתת המכסים ומעבר לתמיכה ישירה. בנוסף, לגנים הבוטניים יש גם מקורות מימון עצמיים, כל גן ומקורותיו הוא. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל רואה חשיבות גדולה בגנים הבוטניים ובהמשך פעילותם, ועל כן מנסה לגייס מקורות תקציביים לטובת תקצוב הגנים הבוטניים ופועל לקבל תוספת תקציבית לנושא לקראת אישור תקציב המדינה במהלך החודש הקרוב"