מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר ניצל אתמול את כנס הנדל"ן של העיתון "דה מרקר" לפרוש את השקפת עולמו על שוק הנדל"ן. מזרחי טפחות הוא גדול הבנקים למשכנתאות ומחזיק בנתח שוק של כ־35%.
האשראי בענף הבנייה הוא מנוע הצמיחה העיקרי של הבנק. לנוכח ניסיונו בתחום זה נוהג גם שר האוצר משה כחלון להיוועץ בפרשר.
על הקשר בין מחירי הדיור לריבית הריאלית השלילית ציין פרשר כי יש לה השפעה חד־משמעית על עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות. "ריבית כל כך נמוכה לאורך שנים מדרבנת רכישת דירות ונכסים ריאליים אחרים. הבעיה העיקרית של מחירי הדיור היא ריבית בנק ישראל האפסית", אמר המנכ"ל.
לדבריו, "כל עוד הריבית ברמתה הנוכחית וההיצע לא מדביק את הביקוש - קשה לצפות לירידת מחירים".
נתונים שהתייחסו לשנים 2000־2015 הראו כי בכל האספקטים (מחיר הנכס, המימון הבנקאי, הריבית על המשכנתא ויחס ההחזר בין המשכנתא להכנסת משק הבית) אפשר להירגע. למרות הכפלת מחירי הדיור ב־15 שנה, יחס ההחזר נמוך כיום משמעותית ממה שהיה בעבר. לדברי פרשר, הרגולציה יוצרת פתרונות "גסים" לעניין המימון הבנקאי של המשכנתא, אולם המציאות דורשת התאמה עדינה ומדויקת לכל פונה.
בהמשך דבריו החמיא המנכ"ל לשר האוצר משה כחלון: "העובדה ששרי האוצר והשיכון אינם נוקבים בלוח זמנים להורדה מהירה של מחירי הדיור מחזקת את האמינות שלהם. בעבר דיברו באופן נחרץ על הורדת מחירים מהירה, וכיום האמירות הרבה יותר מתונות ואמינות".
לדבריו, "התוכנית 'מחיר למשתכן', שהיא תוכנית הדגל של הממשלה להורדת מחירים, היא צעד בכיוון הנכון, אבל חשוב לזכור שזהו טיפול נקודתי בזוגות צעירים בפריפריה. בשלב הראשון התוכנית תייצר 5,000־6,000 יחידות דיור באזורים אלה", אמר פרשר והזהיר: "גם אם מייצרים פתרון נקודתי חשוב להעניק לו טיפול מקיף המביא בחשבון את כל המרכיבים. אלא שהבעיה, כמו בסיפור העיר חריש, היא שהממשלה מתעלמת מהגורמים המממנים - הבנקים - דבר שהותיר כמה בעיות".
כך למשל, הבהיר המנכ"ל, לא ברור לפי איזה ערך נכס הבנק מעמיד את המימון: אם לפי ערך הדירה כפי שנמכרה לזכאים (מחיר מופחת) או לפי המחיר שבו נמכרה הדירה למי שאינם זכאים (לעתים מדובר בפער של כ־300 אלף שקל). הסכם עם הזכאים קובע שהם חייבים לגור בנכס לפחות חמש שנים, אחרת ישלמו למדינה קנס. מה קורה במקרה של כשל, כאשר הדיירים נכשלים מסיבה זו או אחרת לעמוד בהחזרי ההלוואה, האם הקנס קודם להלוואה לבנק או ההפך?
לדבריו, היעדר השיח עם הבנקים בחריש גרם להקמת קבוצות רכישה ענקיות של 600־700 דיירים, ושום בנק לא היה מוכן לממנם בגלל המורכבות הרבה. "בהזדמנות הזאת, כשכל הסמכויות בנושא הדיור והתכנון מרוכזות במשרד אחד או שניים, חשוב לטפל בכמה בעיות יסוד שמלוות אותנו שנים ארוכות", אמר פרשר והוסיף: "אחת מהן היא בעיית הדיור והמשכנתאות למגזר הערבי, המהווה 20% מהאוכלוסייה. אזרחי המדינה הערבים לא נהנים ממימון מהמגזר הפרטי בגלל בעיות קשות ברישום הנכס ובנושאי שעבוד. פתרון הבעיה הזאת הוא צורך לאומי וחברתי מן המדרגה הראשונה".