בעיית הגדרה: "עסקים קטנים בישראל נתקלים בקשיים בשל הגדרתם הממשלתית"

ישנה תמימות דעים לגבי חשיבות העסקים הקטנים והבינוניים בישראל אך ברור לכולם שלעסקים אלה אין רוח גבית ממשלתית, כך טוענת רו"ח הדס שרים מהמשרד בייקר טילי ישראל. ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה במסגרתה ועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים, אולם עולה השאלה האם זו תספק מענה לבעיות בתחום.

רו"ח שרים, ראש חטיבת ומס והעסקים הקטנים והבינוניים, מטילה ספק בכוחה של ועדת המשנה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים. למעריב אונליין אמרה כי "הבעיות של העסקים והבינוניים נובעים משילוב של מספר כשלים ביחס של הממשלה והסיוע שהיא מעניקה כלפי העסקים הקטנים. לפני הכל, בעיית היסוד היא בהגדרה הממשלתית ל'עסק קטן'. הממשלה צריכה לבצע שינוי תפיסתי ולהגדיר מחדש את הקריטריונים לאפיון גודלו של עסק בישראל".

"למעלה מ-90 אחוזים מהעסקים מוגדרים כעסק קטן"

לטענת שרים, הממשלה האחרונה שהגדירה קווי מתאר לאפיון גודל העסקים בישראל, עשתה זאת בשנת 2007. עסק זעיר הוגדר כחברה המעסיקה עד חמישה עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-10 מיליון שקל בשנה. עסק קטן הוגדר כחברה המעסיקה עד 50 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-25 מיליון שקל בשנה. עסק בינוני הוגדר כחברה המעסיקה עד 100 עובדים ומחזור מכירותיה קטן מ-100 מיליון שקל בשנה. לטענתה בדיקה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מנובמבר 2011, הראתה כי 42.7% מהעסקים בישראל מנהלים מחזור הכנסות נמוך מחצי מיליון שקל, ול-47.6% מהעסקים יש מחזור ההכנסות שנע בין חצי מיליון ל-5 מיליון שקל. בפחות מ- 10% מהעסקים בלבד, מחזור ההכנסות עולה על 5 מיליון שקל.

לדברי שרים ההגדרות שקבעה המדינה הופכת את מרבית העסקים בישראל לעסקים קטנים. "בצורת הפילוח הזאת אנו מבינים שלמעלה מ-90% מהעסקים בישראל יושבים תחת ההגדרה של עסק קטן או זעיר. הבעיה בזה היא שעסקים שונים במהותם מקבלים מענה זהה לצרכים שונים. גם אם עסקים מגלגלים אותו מחזור כספי ומעסיקים מספר זהה של עובדים, בעיותיהם אינן זהות. מעבר לזה, אם המדינה רוצה לתת יתרון לעסקים קטנים, למשל נתינת העדפה לעסקים זעירים בבואם להגיש מועמדות למכרז ממשלתי, לא ניתן לתת העדפה ממשית לעסקים הקטנים כאשר 90% מהעסקים בישראל מוגדרים קטנים וזעירים".

בעיה נוספת שעולה היא הקושי של בעלי עסקים קטנים ובינוניים בגיוס אשראי זול לצורך פתיחת העסק או לניהולו השוטף. שרים טוענת כי "פתיחת מקורות מימון חוץ בנקאיים לעסקים הקטנים הוא צעד חשוב מאין כמוהו ושר האוצר יהיה חייב להתערב ולפתוח את השוק הזה. בשנת 2014 הייתה ירידה בגיוס האשראי של העסקים הגדולים, כי להם יש אפשרויות רבות לקבלת אשראי מהיר וזול ממקורות חוץ בנקאיים (בתי השקעות, חברות ביטוח ועוד) אבל לעסקים הקטנים הדרישה לאשראי דווקא התרחבה ולהם אין את אותה הפריבילגיה כפי שיש לעסקים הגדולים והם תלויים בחסדי הבנקים ובריביות הגבוהות של הבנקים. 2015 עדיין לא הסתיימה אומנם, אבל נכון לכרגע המגמה היא אותה מגמה. יותר עסקים קטנים צריכים יותר אשראי, והאשראי הולך והופך יקר יותר עבורם".