בשבוע שעבר קיבלנו תזכורת כואבת מממדי השחיתות בחיים הציבוריים בישראל, ראש ממשלה לשעבר הולך לכלא והתחקיר של ערוץ 2 על "דני יסדר", מעלליו של דני נוימן במשרדי הממשלה בהיותו בין השאר במפלגה הנכונה. שוחחתי על הנושא עם עו"ד יורם פומרנץ ראש תחום מינהלי במשרד עורכי הדין הלפגוט-חדד ושות'. בעבר סגן ראש עיריית גבעתיים.



כיצד לדעתך הגענו למציאות ציבורית הנגועה כל כך בשחיתות?


" לטעמי מדובר בתהליך ארוך ומתמשך, ששורשיו נעוצים בעיקור כוחם ובהחלשת מעמדם של גורמי הבקרה והפיקוח במערכות השלטון, אילו המכונים 'שומרי הסף', שהכוונה בעיקר ליועצים המשפטיים, המבקרים והחשבים של רשויות השלטון. אלו האנשים האמונים על שמירת חוקיות פעולותיהם של גופי השלטון, על שמירת השקיפות המתחייבת ברשויות ועל הדאגה לשימוש הוגן והגון בכספו של הציבור ובשתי מילים, דאגה 'לניקיון השלטון'. על בעלי תפקידים אלו מוטלת החובה להיות בכל הצמתים בהם עלולה, חלילה, להתפתח ולצמוח שחיתות. תפקידם לפקח ולבחון כל החלטה ופעולה שלטונית ולוודא שהתקבלה ונעשתה באופן הנעדר כל שיקול זר. ברובד הלאומי באה לידי ביטוי החלשת בעלי תפקידים אלו, יש להעמיד לבחירה לתפקידי המפתח הללו, מועמדים הנתפסים כדמויות אפורות וחלשות או כמקורבים לממנה ולעתים אף עומדים בשני קריטריונים אילו גם יחד".



עו"ד פומרנץ. צילום: משרד עורכי הדין הלפגוט-חדד ושות'
עו"ד פומרנץ. צילום: משרד עורכי הדין הלפגוט-חדד ושות'



"אם בעבר כיהנו בתפקידי המפתח של 'שומרי הסף' דמויות עצמאיות וחזקות", הוסיף עו"ד פומרנץ, "דוגמת כבוד הנשיא והשופט לשעבר של בית משפט העליון פרופסור אהרון ברק ופרופסור יצחק זמיר כיועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש), כבוד השופטים לשעבר מרים בן פורת ומיכה לינדנשטראוס כמבקרי המדינה ופרופסור ירון זליכה כחשב הכללי במשרד האוצר, שכולם נתפסו בעת שכיהנו בתפקידיהם כדמויות עצמאיות וחזקות, שלא היססו להתעמת עם מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות השלטוניים, הרי שאין חולק שאילו שבאו בנעליהם היום, נתפסים ככאלו הנעדרים תכונות אילו. ככול שבתפקידים אילו יכהנו דמויות 'חלשות' או כאלו שהכרת תודתם לממנים, תגבר על נכונותם לפעול כלפיהם בתקיפות וללא מורא, במקרה הצורך, הנפגעים מכך יהיו האינטרס הציבורי והשקיפות והניקיון השלטוני".



פה מדובר במישור הלאומי ומה על המישור המוניציפאלי, המחזיק בשיא המפוקפק של הרשעתם ושליחתם למאסר של מספר לא מבוטל של ראשי ערים וראשויות מקומיות?


"בשלטון המקומי, מצבם של 'שומרי הסף' קשה בהרבה ממצב מקביליהם ברובד השלטון המרכזי. נוסף על המגמה הזהה להחלשתם ועיקור כוחם של בעלי תפקידים אלו, הרי שבשלטון המקומי, באופן מובנה ניטלת לחלוטין עצמאותם. במציאות הקיימת, הדי מעוותת ובוודאי הבלתי נסבלת שלטונית, כל שומרי הסף המוניציפאליים, מבקר הרשות המקומית, היועמ"ש שלה והגזבר (חשב), ממונים אומנם על ידי הדרג הציבורי, מועצת העיר, אך מנגד המלצתם לתפקיד ומרגע כניסתם אליו גם קידומם המקצועי ותנאי העסקתם, כל כולם בידיו של ראש הרשות שאותו הם אמורים לבקר ושעל פעולותיו הם אמורים לפקח ולסמוך ידיהם. צא ולמד שהמחוקק מאמין ומצפה באמת ובתמים, כי מאן דהו ייבחר, חדשות לבקרים, להתעמת עם מעסיקו. מדובר הרי בחלומות באספמיה".



ובכל זאת הרי ברשויות המקומיות יש מעגלי פיקוח נוספים, חברי מועצת הרשות חלקם הרי אנשי אופוזיציה, שמתפקידם לבקר ולחשוף את מחדלי ועיוותי השלטון?


"גם כאן מדובר בעיוות שלטוני בחסות החוק, שמאוד נוח לראשי הרשויות ועל כן מיום קום המדינה ועד ימים אלו לא מצא איש לנכון לתקנו. רבים אינם יודעים, אך מלבד ראש הרשות וחלק מסגניו, כל יתר חברי המועצה ממלאים תפקידם בהתנדבות. האם באמת מישהו מצפה שחבר מועצה מתנדב מהאופוזיציה, יצליח למלא בשעות הספורות שהוא מקדיש לתפקידו הציבורי, שהרי במרבית הזמן עליו לדאוג כמובן לפרנסתו וכמעט ללא כל כלי אופרטיבי, את תפקידו החשוב כמבקר וכמפקח ציבורי של ראש הרשות, הנהנה משכר מלא ומכלים ועוצמה שלטונית בלתי מוגבלים כמעט.


על כן בהבנת ליקויים מובנים אילו בשלטון המקומי, ליקויים המשבשים ומעקרים כל יכולת של יצירת מנגנון 'איזונים ובלמים', שהינו בגדר אבן יסוד לשמירה על שלטון הפועל באופן שקוף, מבוקר ומפוקח, ניתן להבין את מדד השחיתות השלטונית המכלה כל חלקה טובה בכלל ובשלטון המקומי בפרט".



מהן לטעמך האפשרויות לתקן, יש בנמצא פתרון כלשהו?
"בהחלט ולהבנתי הפתרונות עצמם די ברורים ואף ניתן לומר פשוטים ביישומם. במישור הלאומי, הרי שיש לבצר ולעגן את הליכי בחירתם של המתמנים לתפקידי 'שומרי הסף', מכל ניסיון התערבות זר, פוליטי או אחר. לעניין השלטון המקומי, מן הראוי לבצר מעמדו החוקתי על ידי חקיקת 'חוק יסוד-השלטון המקומי'. במסגרת חקיקה זו, ייושמו רפורמות מתחייבות שהוצעו בעבר ונבלמו, בעיקר על ידי ראשי הרשויות, ביניהן: חיזוק מעמדם של חברי המועצות באופן של צמצום מספרם מחד והענקת גמול ואמצעי פעולה אופרטיביים לביצוע תפקידיהם הציבוריים מנגד. יש לכך מחיר, אך הוא עדיף על מחיר השחיתות השלטונית, המציאות הנוכחית כיום שרק צפויה להתגבר אם לא נבער אותה".