ניר גלעד, יו"ר חברת הכימיקלים לישראל, יעזוב את החברה לישראל בסוף שנת 2016. גלעד כיהן כיו"ר כיל מינואר 2008 וכמנכ"ל החברה לישראל מיוני 2007 ועד להשלמת תהליך הפיצול בחברה לישראל בינואר 2015. עזיבתו מסמנת סוף תקופה לא רק בכיל, אלא בתעשייה כולה. גלעד עוזב בסוף שנתו התשיעית בכיל. גלעד אינו אדם אהוד במסדרונות ההסתדרות או בפקידות הממשלתית. הוא סימן במידה רבה את הבעייתיות בשלטון השוק החופשי, שמעדיף את המשקיעים ולא את העובדים.
גלעד מזוהה כמי שהנהיג מדיניות של משכורות עתק למנהלים ובמידה מסוימת גם סימן את הקשר בין הון לשלטון, וכמי שניסה לנצל קשרים עם גורמים פוליטיים כדי לקדם אינטרסים עסקיים. הדבר בא לידי ביטוי במאבקיו נגד המלצותיה של ועדת ששינסקי 2, שחייבו את כיל לשלם תמלוגים גבוהים למדינה. במסגרת המאבק, גורמים פוליטיים שונים תמכו בעמדת כיל. גלעד נודע בשכרו הגבוה ובמהלך שמונה שנות כהונתו עלות שכרו הסתכמה בכ-143 מיליון שקלים. בשנת 2014 בלבד הוא השתכר בסך של 43 מיליון שקלים.
גלעד מזוהה כמי שהנהיג מדיניות של משכורות עתק למנהלים ובמידה מסוימת גם סימן את הקשר בין הון לשלטון, וכמי שניסה לנצל קשרים עם גורמים פוליטיים כדי לקדם אינטרסים עסקיים. הדבר בא לידי ביטוי במאבקיו נגד המלצותיה של ועדת ששינסקי 2, שחייבו את כיל לשלם תמלוגים גבוהים למדינה. במסגרת המאבק, גורמים פוליטיים שונים תמכו בעמדת כיל. גלעד נודע בשכרו הגבוה ובמהלך שמונה שנות כהונתו עלות שכרו הסתכמה בכ-143 מיליון שקלים. בשנת 2014 בלבד הוא השתכר בסך של 43 מיליון שקלים.
פוגע בקבוצה
יש הטוענים כי אחת הסיבות לעזיבתו של גלעד את התפקיד הוא יחסה של הפקידות הממשלתית כלפיו, וכי היותו יו"ר כיל פוגע בקבוצה. אך יש גם פרשנויות נוספות. יש הסבורים שעזיבתו של גלעד, המוכר כאדם המעורה בכלכלה הישראלית, מסמלת את המשך המגמה להעביר את הצעדים האחרונים להעביר את ניהול החברה מישראל ללונדון.
תהליך זה החל בהעתקת המגורים של בעל השליטה בכיל, עידן עופר, ללונדון, בניסיון כושל למכור את כיל לחברת "פוטש" הקנדית שסוכל על ידי משרד האוצר, ופיצול "החברה לישראל" לשתי חברות, אחת השולטת בכיל ובבתי זיקוק והשומרת על השם המקורי, והשנייה, "קאנון", השולטת בחברת המכוניות הסינית קורוס, ב-32% ממניות צי"ם ובחברת Ic Power, המקימה תחנות כוח ידידותיות לסביבה ופעילה מלבד בישראל גם בדרום אמריקה.