הודעת שר האוצר כחלון על בחינת כניסת חברות בנייה זרות, שמטרתן האצת בנייה, זכתה לתגובות קשות מקבלנים מקומיים. הגדיל לעשות רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, שאמר "בכל מדינה מתוקנת אישור הממשלה לכניסת חברות זרות לענף עם 5,000 חברות מקומיות שעוסקות באותו ענף, היה נחשב ליריקה בפני אזרחי אותה מדינה".



לדבריו, "במקום לפעול בערוצים הדיפלומטיים ולחתום עם ממשלות זרות הסכמים להבאת עובדי בניין מקצועיים לישראל, מעדיפה הממשלה לקבל ציון נכשל בטיפולה במחסור האדיר בעובדים בענף הבנייה, ולהעמיד בסכנה את מקום עבודתם של כ-100 אלף עובדים ישראלים בענף זה, על ידי פתיחת השערים לקבלנים זרים".



נשיא ההתאחדות מעלה שלוש שאלות מפתח שעמן תהיה הממשלה צריכה להתמודד אם אכן תרצה להביא חברות בניה זרות לישראל: "קבלן ישראלי רשום כחוק, הוא רק מי שעמד ברשימה ארוכה של דרישות מקצועיות. מי יהיה הערב לכך שחברות בנייה זרות אכן יעמדו בדרישות אלה? הקבלנים הישראלים מחויבים לחוק המכר דירות, שכולל ערבות ואחריות של שנים רבות לתקינות המבנה ולאיכות הבנייה. כיצד בדיוק יובטחו אלה, בפרויקטים של גופים זרים אשר יעזבו את הארץ לאחר הבנייה? חברות זרות נוהגות לשלם מס על ההכנסה במדינות מוצאם, משמעות החלפת קבלנים ישראלים בזרים הינה - אובדן מסים לכלכלת ישראל".


מה יוכלו חברות מחו"ל לעשות שחברות ישראליות לא עשו?"

ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, טען דברים דומים. לדבריו, "זוהי הצעה הזויה. מה יוכלו חברות מחו"ל לעשות שחברות ישראליות לא עשו? לבנות יותר? לקצר את זמן הבנייה? להוריד את מחירי הדיור? הלא הבעיה איננה כלל ועיקר חברות הבנייה המקומיות, אלא מבנה שוק הנדל"ן שהינו מעוות, עמוס בביורוקרטיה, הליכי הפשרה ותכנון סיזיפיים וממושכים ומחסור כרוני בעובדים זרים".



עוד טען כי "אם הממשלה, למשל, תחליט לייבא עובדים ממדינות קרובות דוגמת טורקיה, בולגריה ורומניה, זאת במקום להפריח הצעות דוגמת יבוא עובדים יקרים מסין וכעת יבוא חברות זרות, זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי, נכון ויניב תוצאות. יבוא חברות מחו"ל רק יכניס כאוס נוסף לענף, יוריד לחלוטין את המוטיבציה לבנות אצל חברות ישראליות ויתרום בדיוק להיפך – לעליית מחירי הדיור".



יזם הנדל"ן חיים מאירוביץ, התנגד גם הוא ואמר כי הבאת חברות קבלניות זרות לא פתור את בעיות הנדל"ן: "הישראלים אינם טיפשים. הם רוצים לגור היכן שיש להם עבודה, משפחה וחברים. לדוגמא, ברמת גן כל ההתעניינות היא בקרב משפרי דיור מקומיים וכנ"ל בתל אביב. לכן על הממשלה לדאוג, לצד דירות יוקרה ודירות יקרות יחסית למעמד הבינוני בערים אלה, לקדם גם אלפי דירות קומפקטיות בנות 2 ו-2.5 חדרים לצעירים הלומדים מתגוררים בשכירות ועובדים בגוש דן. מה יועילו חכמים בתקנתם לייבא חברות בנייה זרות, אם אין קרקע במקומות הביקוש".