סערת חוק שכר הבכירים בחברות הפיננסיות מסרבת לדעוך. איגוד הבנקים ואיגוד החברות הציבוריות חלוקים ביניהם בכל הנוגע לחוק, שיחול בשלב זה על החברות הפיננסיות (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות - י"ש). הבנקים מבקשים להנמיך פרופיל. את המגמה מוביל מנכ”ל בנק הפועלים ציון קינן, שסבור שכל התייחסות של הבנקים לנושא עלולה להגדיל את ה”עליהום” על המערכת הבנקאית ולהוביל לתוצאה ההפוכה בדיוק מזו שהם מבקשים להשיג.
אלא שבאיגוד החברות הציבוריות, בניהולו של אילן פלטו, סבורים בדיוק ההפך. באיגוד כבר מתכוננים לאפשרות שהגבלת שכר הבכירים תחול לא רק על חברות פיננסיות, אלא גם על כלל החברות הציבוריות. כפי שנחשף אתמול ב”מעריב־השבוע” נגידת בנק ישראל קרנית פלוג תומכת במהלך. גם חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) יוזמת חקיקה בנושא ומתכוונת להעלות עוד השבוע את הצעת החוק שלה. הרחבת תחולת החוק מקובלת על רבים מחברי האופוזיציה, שבהם פרופ’ מנואל טרכטנברג, שאשתו, נדין משמשת כמשנה לנגידה. באיגוד החברות הציבוריות מזהירים מכך.
“אם אכן חוק שכר הבכירים יורחב לגבי כלל החברות הציבוריות, אני ממליץ לראשי הבורסה להקדים ולמכור את בניין הנהלת הבורסה, שכן הבורסה הולכת להיסגר”, אמר פלטו. לטענתו, “מצב זה יגרום לבריחה המונית של חברות ציבוריות ובראשן חברת טבע, שיימחקו מהרישום למסחר בת”א. אני מאמין שיש גבול למה שהמחוקק הישראלי מוכן לעולל ומאמין שבמקרה זה השכל הישר יגבר. אבל כך גם חשבתי בסוגיית הגבלת השכר בחברות הפיננסיות ותראה לאן הגענו”.
נכון להיום, עיקר הביקורת על החוק (גם מצד גורמים בבנק ישראל - י"ש) נובעת מהקשר בין שכר הבכירים לבין רמות השכר הנמוכות ביותר בחברות (הגבלת התקרה לפי 35). במקרה הזה, גם מחיקת מניות של חברות הפועלות בישראל מהמסחר בבורסה כמו חברת טבע לא תועיל משום שהחוק יחול גם על החברות שרשומות למסחר בחו”ל בלבד. אי תחולת מגבלות שכר הבכירים יכולה להיות רלוונטית רק אם החברות יחדלו להיות “ישראליות” ויעברו לחו”ל.
חוגים פוליטיים מעריכים שראש הממשלה בנימין נתניהו מסתייג מחוק שכר הבכירים, שכן הוא נוגד לחלוטין את הצהרותיו בנושא הפחתת נטל הרגולציה. עם זאת, ההערכות הן שמדובר בחלק מעסקה בינו לבין שר האוצר, שבה, תמורת תמיכתו בחוק הבטיח נתניהו את תמיכת כחלון בתקציב הדו־שנתי.