הבנקים עתרו אתמול באמצעות איגוד הבנקים לבג"ץ נגד החוק המגביל את השכר במוסדות פיננסיים, המכונה "חוק שכר הבכירים". העתירה הוגשה בידי עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק, לאחר שכל המאמצים לפתור את הסוגיה, לטענת העותרים, עלו בתוהו והמגעים עם המערכת הפוליטית לא צלחו.
לדברי העותרים, עיקר הבעיה נוגע לחבילות הפרישה וזכויות העבר של הבנקאים. האיגוד הגיש את העתירה נגד הכנסת, שר האוצר משה כחלון, בנק ישראל והעומדת בראשו הנגידה קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר, בטענה כי כל אחד מאלה סירב לפנות לכנסת ולתקן את אי הבהירות. בעתירה טוענים הבנקאים בין היתר כי "לא לעתים קרובות מגיע לפתחו של בית המשפט הגבוה לצדק מעשה חקיקה חריג וחסר תקדים, שאין לו אח ורע בכל רחבי העולם".
לטענתם, החוק להגבלת שכר הבכירים משנה מן היסוד את עקרונות השוק החופשי ואת מערך האיזונים בין הפרט לבין המדינה. נוסף לכך פוגע החוק בחופש העיסוק ובזכויות הסוציאליות והכלכליות של הבכירים שנצברו. הבנקאים דורשים שיוצא צו הקובע שהחוק לא יפגע בזכויות הוותק של עובדי הגופים הפיננסיים.
יש לציין כי בגלל חשש זה כבר פרשו מהבנקים מספר בכירים, שהבולט בהם הוא מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. בבנקים מעריכים שללא ההחרגה עלולים לפרוש כ־100 בכירים נוספים, מה שעלול לגרום לבעיות בהתנהלות הבנקים.
כמו כן, דורשים הבנקים בעתירה לבטל את המגבלה המונעת תשלום מעבר לפי 35 מהשכר המינימלי בבנק, באמצעות דיון דחוף והוצאת צו ביניים. הסיבה לדחיפות היא שעד אמצע יולי אמורים הבכירים להודיע סופית אם הם פורשים או לא (שלושה חודשים לפני כניסת החוק לתוקף). נוסף לכך הם דורשים לאפשר לשלם לבכירים מעבר לתקרה של 2.5 מיליון שקל, גם אם התשלום העודף לא יוכר כהוצאה למס. מכיוון שעד אמצע יולי אמורים כאמור עובדים ותיקים עם חבילות פרישה גדולות להודיע אם יפרשו, כדי ליהנות מאותן חבילות בטרם ייכנס החוק לתוקפו מבקש איגוד הבנקים כי יתקיים דיון דחוף בעתירה.
יש לציין כי יאיר סרוסי, יו"ר איגוד הבנקים, עיכב בתקופה האחרונה את הגשת העתירה לבג"ץ וניסה להסדיר את עניין זכויות העבר של העובדים ברוח של הידברות. הוא אומנם הצליח לחלץ מהמחוקקים אמירות כי לא התכוונו לפגוע בזכויות העבר, אך למרות זאת הם לא היו מוכנים לטענתו לפתור את הבעיה. לפיכך הוגשה העתירה בלית ברירה וכדי לשמור על יציבות המערכת מהחשש לעזיבה המונית ומיידית. יצוין כי חוק שכר הבכירים מכוון גם נגד חברות הביטוח ובתי ההשקעות. עם זאת, עדיין לא ברור אם גם הם יעתרו בעתיד לבג"ץ בנושא.