רשות המסים החלה בבדיקת ההשלכות של תביעת הענק של האיחוד האירופי נגד ענקית המחשבים אפל באירלנד, כך נודע "למעריב־השבוע". אפל נדרשת להחזיר תשלומי מס בהיקף של 14.5 מיליארד דולר, וממשלת אירלנד חויבה לגבות את המס. ברשות המסים הישראלית הסבירו כי הבדיקה תיעשה אף על פי ש"ישראל אינה חברה באיחוד ואף שמדיניות תמריצי המסים במדינות הגוש אינה נוגעת לישראל". עם זאת, ישראל חברה בארגון מדינות ה־OECD ועל פי רשות המסים, "חשוב לה להצטייר כמדינה שאינה חורגת מהנורמות הכלכליות העולמיות ואינה פוגעת בהוגנות הסחר הבינלאומי".
זאת הסיבה שברשות המסים יזמו תיקון לפקודת המס, המחייב עולים חדשים ותושבים חוזרים לדווח על פעילות בחו"ל. אולם בלחץ השרים להגנת הסביבה והקליטה, זאב אלקין וסופה לנדבר, תיקון זה הוצא אל מחוץ לחוק ההסדרים עוד טרם העברתו לאישור הממשלה. יצוין כי רשות המסים נוהגת לעודד חברות ישראליות ורב־לאומיות באמצעות תמריצי מס הניתנים בחוק עידוד השקעות הון.
המס לחברות תעשייה יצואניות הפועלות בפריפריה יופחת מ־9% ל־6%, ומחברות הפועלות בשאר הארץ הוא יופחת מ־12% ל־9%. חברות ענק בעלות היקף פעילות גבוה במיוחד, כמו אינטל וטבע, נהנות מתשלום מס חברות מופחת של 5% בלבד.
במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי קיימת כוונה להעניק תמריץ מיוחד לחברות הייטק שישמרו בישראל את הקניין הרוחני, ולהפחית את מס החברות ל־6%. למרות הסתבכותה של אפל באירלנד, אין בכוונת ברשות המסים לשנות את מדיניות התמריצים, שכן אלה נועדו לעודד את הצמיחה. "תמריצי המס בישראל לחברות ענק הם סבירים, ואי אפשר להשוות אותם למס של 0.5%־1% ששילמו חברות ענק באירלנד, כמו אפל", הסבירו ברשות המסים, "ישראל איננה מקלט מס.
אנחנו מעודדים באמצעות תמריצי מס חברות רב־לאומית להגיע לישראל אך ורק אם הן מקימות מפעלים אמיתיים ולא פועלות באמצעות חברות מדף. אנחנו ערים לרגישות הרבה הקיימת בנושא אפשרות הפגיעה בסחר העולמי".
בתגובה לפניית "מעריב־השבוע" מסר מנהל רשות המסים, משה אשר: "אנחנו נבחן את פסק הדין ואת השלכותיו לגבי ישראל, ככל שישנן כאלה". בתשובה לשאלה אם קיימת כוונה להוציא מחוק ההסדרים יוזמות מסים נוספות שאינן קשורות לפרשה האירית, כמו שינוי מתכונת הפעולה של חברות ארנק, נמסר: "הנושא ייבדק במהלך מגעים שינוהלו מול משרד האוצר"