אולי זה נשמע כמו התחלה של בדיחה טיפוסית: מיליארד יהודי ממוצא רוסי שעבר לארצות הברית נפגש עם ישראלי, חבר קיבוץ לשעבר, מתוך כוונה לשתף פעולה בכיבוש שוק מסנני המים האמריקאי והסיני. אלא שזו אינה בדיחה, כי אם סיפור אמיתי שתחילתו בכלל בצה"ל. העובדה שבנו של איש העסקים היהודי ג'וזף שמידט, בעל השליטה בקבוצת "אקווה פור", עלה ארצה והתגייס לצה"ל, גרמה להוריו לקנות דירה בנתניה שנוספה לאוסף הדירות של שמידט ברחבי העולם. כדי שלא להשתעמם, חיפש שמידט לעשות עסקים בישראל וכך הגיע לחברת "וינטר הנדסה" המתכתבת עם תחומי פעילותו. "ג'וזף הגיע אלי משום מקום", מספר נחום ליפשיץ, מנכ"ל החברה. "הוא עשה עבודת תחקיר יסודית והגיע למסקנה שחברת סינון המים שבבעלותי היא המתאימה ביותר לתוכניות ההתרחבות הגלובליות שלו".
את "וינטר הנדסה" הקים ליפשיץ בשנת 2006 לאחר שפרש מקבוצת "חברת המלח" שבבעלות משפחת דנקנר. המטרה של החברה הייתה לתת מענה על בעיית איכות מי השתייה ומערכות מים. מה שהחל כרעיון של שלושה שותפים הפך עם השנים לגוף עסקי משגשג שעם לקוחותיו נמנים מרבית מפעלי התעשייה. החברה גדלה והתפתחה, ובשבועות האחרונים הקימה מפעל חדש באזור הקריות שבמפרץ חיפה. עם לקוחותיה נמנים כיום בתי חולים, חברות הייטק, רשתות שיווק, יצרני מזון ועוד. כעת, באמצעות "אקווה פור", היא לוטשת עין לשוק העולמי.
תאגיד־הענק "אקווה פור" הוא מגדולי היצרנים בעולם של מערכות לטיהור מים. העסקה הראשונה של התאגיד שנערכה בישראל הייתה ביוני 2015, ובה רכש שמידט 70% מהשליטה ב"וינטר הנדסה" תמורת כמה מיליוני שקלים. בהמשך הדרך הזרים לתוכה תקציבי מחקר ופיתוח, הקים מעבדות פיתוח מתקדמות וקידם באמצעותה פטנטים רשומים מתוך מגמה להמשיך ולצמוח בשוק העולמי.
"וינטר הנדסה" הפכה למרכז המחקר והפיתוח של "אקווה פור" והחלה להרחיב את מגוון מוצריה. שיתוף הפעולה הניב הקמת קו ייצור חדש למסנני מים באסטוניה, והמוצרים הישראליים שווקו בכמה מדינות ברחבי העולם. "אנחנו מרוצים משיתוף הפעולה עם 'אקווה פור'", אומר ליפשיץ. "בקרוב נשווק בישראל קנקני מים מסוננים ואיכותיים במותג שיתחרה בקנקני בריטה באיכות ובמחיר. האישור של מכון התקנים ארך הרבה מעבר לצפוי, אבל אנחנו עם המבט קדימה. נשתף פעולה עם רשתות שיווק מובילות כמו שופרסל".
"מסנני המים שפותחו במעבדות בעלי איכות מוכחת גבוהה בהרבה לעומת המתחרים", מוסיף ליפשיץ. "אנחנו מצליחים לסנן לא רק את החיידקים והחומרים הכימיים, אלא גם את המתכות הנמצאות בצנרת שמזרימה את המים. אנחנו לא מזלזלים במתחרים או מתעלמים משוק בקבוקי המים המינרליים, אבל אנחנו בטוחים שבסופו של דבר האיכות והמחיר הם שינצחו".
האתגר האפריקאי
שמידט (59) הקים את "אקווה פור" בשנת 1992, וכמו כל דבר - זה התחיל בסיפור אישי. בוקר אחד הוא פתח את ברז המים בביתו והזדעזע לגלות שבמקום נוזל בהיר זורם משהו בצבע חום. השאר היסטוריה. הוא הקים את החברה לסינון מים, התמקד תחילה בשוק הרוסי והצליח לכבוש כ־60% ממנו. לחברה מפעלים בסנט פטרסבורג, ליד מוסקבה ובעיירת הנופש נרווה שבאסטוניה (משם הוא מייצא את הסחורה למדינות האיחוד האירופי).
הקבוצה מעסיקה 1,300 עובדים ומגלגלת כיום מחזור מכירות שנתי הנאמד ב־120 מיליון דולר. מדובר בחברה פרטית ולא ציבורית, כך שנתוניה הרשמיים עדיין לא נחשפו. בשנים האחרונות הורחבה הפעילות למדינות מזרח אירופה ובהן פולין. אלא שהמטרה העיקרית שעל הפרק היא השוק הסיני, והיומרנית יותר היא השוק האמריקאי. "הסינים מודעים לצורך בשיפור איכות המים, וכך גם האמריקאים", אומר שמידט. "אנחנו נכנסים לשוק תחרותי מאוד, אבל אני מאמין שבזכות איכות מסנני המים שלנו והמחיר האפקטיבי נצליח לכבוש את השווקים גם שם".
לדברי שמידט, "שוק המים העולמי עומד על סף מהפכה קמעונאית. מערכות הטיהור הנמצאות כיום בפתח המפעלים או בתי העסק יגיעו בסופו של דבר לבית הלקוח. פעם שתו קפה בעיקר בבתי קפה ובמסעדות. מהפכת הקפסולה הביאה את מכונות האספרסו לבית. אני מאמין שגם שוק השתייה הקלה, המגלגל מאות מיליארדי דולרים בשנה, יגיע בסופו של דבר לבית. לשם אנחנו מכוונים. מים איכותיים משפרים לא רק את חוויית השתייה, אלא גם את איכות הבישול".
מערכות הסינון פועלות על סמך העיקרון ההנדסי אוסמוזה הפוכה (פעפוע הפוך). במערכות "אקווה פור" כמות המים הנזרקים לביוב נמוכה ברבע ממה שהורגלנו. אפשר למחזר את המים ולנצלם לשטיפה ראשונית של הכלים לשטיפת רצפות או לשימוש אחר.
כשאני שואל את שמידט איזה נתח שוק הם מתכוונים לכבוש בישראל, הוא עונה: "עם כל הכבוד, השוק הישראלי הוא קטן. אנחנו לוטשים עיניים בעיקר לשוק העולמי ומאמינים שבזכות הידע העצום והמחיר האטרקטיבי גם נצליח. חייבים לחנך את השוק לדעת להבחין באיכות המים שהוא שותה".
השוק האפריקאי זקוק לכם כמו אוויר לנשימה. מה תוכניותיכם בנידון?
"יבשת אפריקה מאתגרת מאוד מבחינת המערכות לסינון מים. אנחנו עדיין מחפשים את הדרך הנכונה להיכנס לשוק ולפעול בצורה אפקטיבית, בין השאר באמצעות מוסדות סיוע בינלאומיים. יש לנו הכלים המקצועיים להיכנס לשוק זה, אבל האתגר השיווקי אינו פשוט".