נתחיל מהסוף: לפני שלושה שבועות נענה שמעון פרס ליוזמת התאחדות התעשיינים וקיבל את האתגר להעלות לפייסבוק קליפ המעודד קניית תוצרת כחול־לבן. בימים שבהם התעשייה נמצאת תחת מתקפה, הבין הנשיא לשעבר את חשיבות הירתמותו למאמץ. זה היה הדבר האחרון בעשייתו ובתרומתו העסקית רבת השנים. הוא הבין תמיד את חשיבות השילוב בין הכלכלה לביטחון. הוא גם ידע כי עצמאות כלכלית וחוסן ביטחוני שלובים זה בזה, וכי רק שילוב ביניהם יבטיח את חוסנה של המדינה.
זה התחיל כבר בהסכם השילומים עם גרמניה, שפרס ובן־גוריון היו מהאדריכלים שלו. השניים הסכימו למחול על הכבוד רק כדי לאפשר למדינה שבדרך לעמוד על רגליה הכלכליות. נהוג לציין שבתקופתו כראש ממשלה בפעם הראשונה (בשנת 1984) הצליח פרס להדביר את ההיפר־אינפלציה שהגיעה בשיאה ל־450% בשנה.
יחד עם יצחק מודעי בתפקיד שר האוצר ויועצים מקומיים ובינלאומיים נעשה הלא־ייאמן והאינפלציה רוסנה למסלול דו־ספרתי. השד האינפלציוני הוחזר לבקבוק. ההצלחה הוסברה בנועזות ובאומץ לקבל החלטות לא פופולריות במסגרת התוכנית, כמו קיצוצי תקציב נרחבים ומדיניות מוניטרית מצמצמת.
מיותר לציין שבאינפלציה השלילית של היום, היפר־אינפלציה של 450% נראה כמו חזון תעתועים. מי עדיין זוכר שמקבלי המשכורת בתחילת החודש איבדו עד סופו כ־3% מהתשלום. אבל הדברת האינפלציה והצלת המשק מקריסה היו הישג חשוב אך חד־פעמי.
פרס הצליח להוכיח שהוא איש חזון לא רק בתחום המדיני אלא גם בתחום הכלכלי. הוא הבין שכוחה היחסי של ישראל אינו רק בחקלאות או בתעשייה המקומית, אלא בכל מה שמתכתב עם המוח, קרי חדשנות, יצירתיות ומקוריות.
בתקופת כהונתו כשר האוצר (1988־1990) הוא עודד את פתיחת המשק לשווקים בינלאומיים ושחרר את מגבלות השימוש במטבע חוץ שנכפו עד אז. הוא הוביל רפורמות שסייעו לישראל להשתלב בכלכלה הבינלאומית. הוא הניח את היסודות הכלכליים למה שהפך אותנו ל"אומת הסטארט־אפ". פרס לא הסתפק רק בזה והמשיך לעודד מחקר ופיתוח גם בתחום מדעי החיים והטכנולוגיה. הידע שנצבר בכל אלה הפך את ישראל לאחת ממעצמות הטכנולוגיה המובילות.
בהבינו את חשיבות הכלכלה והמשק, הוא לא היסס במהלך נדודיו ברחבי העולם כנשיא המדינה לצרף למטוסו גם משלחות של אנשי עסקים. פרס חשב תמיד שתפקידו של השלטון הוא לעודד את ההון ופתח דלתות ידידותיות בפני אנשי העסקים הישראלים. בשנותיו האחרונות לא היסס להצטרף לכל יוזמה עסקית שהיה בה כדי לקדם את האינטרסים הממלכתיים. קידום קניית תוצרת כחול־לבן היה כאמור האחרונה שבהן.