"קידום פרויקטים בתחבורה הציבורית, בעיקר בתחומי הרשויות המקומיות, מתעכב בין היתר בשל בעיות בחלוקת הסמכויות ותחומי האחריות ובשל קשיים בשיתוף הפעולה בין השלטון המרכזי למקומי ובין רשויות מקומיות שונות", קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא בפרק בדו"ח על תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה. מהביקורת עולה שלמרות היתרון הכלכלי שבביצוע תחזוקה שוטפת של כבישים, נמצאו פערים של ממש בין צורכי התחזוקה של כבישי הארץ לבין תחזוקתם בפועל. "דחיית ביצוען של פעולות התחזוקה מגדילה במידה ניכרת את עלויות התחזוקה", מתריע שפירא.



"אופן החלוקה הנוכחי של פריטי תקציב פיתוח התחבורה אינו משקף באופן ברור את חלוקת התקציב ואת תכנון הפעולות לשנה הקרובה ואינו מאפשר שקיפות מספקת כלפי הכנת הציבור. בכך נפגעת האפשרות של הכנסת להיות מעורבת בתהליך הקצאת תקציב משרד התחבורה לפעולות השונות ולפקח על שינויים המתבצעים בתקציב במהלך השנה", נטען בדו"ח, "למרות היתרון הכלכלי שבביצוע תחזוקה שוטפת של כבישים נמצאו פערים של ממש בין צורכי התחזוקה של כבישי הארץ לבין תחזוקתם בפועל. דחיית ביצוען של פעולות התחזוקה מגדילה במידה ניכרת את עלויות התחזוקה".




"הרכבת פעלה ללא תכנית פיתוח"



"נמצאו אי התאמות רבות בין ביצוע תקציב ההוצאה ובין התקציב המקורי, שמשמעותן תקצוב בחסר, או בתקצוב יתר", קובע עוד מבקר המדינה, "הביקורת העלתה ליקויים רבים בכל הנוגע למבנה תקציב משרד התחבורה ולתהליך התקצוב". עוד עולה מהדו"ח, כי במשך למעלה משלוש שנים (2016-2013) פעלה רכבת ישראל ללא תכנית פיתוח מעודכנת ומאושרת. הדו"ח מתריע, כי מסתמנים עיכובים בביצוע פרוייקטים חשובים, כמו חשמול קווי הרכבת והקו המהיר לירושלים ורוב תחנות הרכבת שוכנות מחוץ למרכזי הערים, דבר שמקשה על המשתמשים להגיע אליהן.



מבקר המדינה מתריע עוד על המצב הקשה של התחבורה הציבורית. "כדי לאפשר את השגת המטרה המוצהרת של הגברת השימוש בתחבורה הציבורית, על משרד התחבורה להמשיך לשפר את היעילות ורמת השירות של התחבורה הציבורית", נטען עוד בדו"ח, "היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, היקף השימוש ברכב פרטי גדל ובעיית עומס התנועה בכבישים הולכת ומחריפה. מצב התחבורה הציבורית בישראל מתאפיין בפיגור ניכר אחר ארצות אחרות. משרד התחבורה נדרש לפעול נחרצות למניעת הידרדרות נוספת במצב התחבורה במדינה ובפרט בתחבורה הציבורית".



השבתת המסילות בעת משבר הרכבת. צילום: אבשלום ששוני
השבתת המסילות בעת משבר הרכבת. צילום: אבשלום ששוני




משרד התחבורה: "מספר ההרוגים נמוך מלפני עשור"



תגובת משרד התחבורה לדוח המבקר: "בשנת 2008 תוקצבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-550 מיליון שקלים, אולם בפועל היא ניצלה רק מעט יותר ממחצית הסכום. מאז, תקציב הרשות עומד על כ-300 מיליון שקלים. תקציב האכיפה של משטרת ישראל, מועבר כיום במלואו ישירות דרך המשרד לביטחון פנים ולא באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים".



כמו כן, מסר משרד התחבורה כי "למרות העלייה במספר ההרוגים שנרשמה בשלוש וחצי השנים האחרונות, מספר ההרוגים בישראל עדיין נמוך בכ-50 אחוזים ממספר ההרוגים שנרשם לפני פחות מעשור. זאת, למרות גידול של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב והקילומטרז' בישראל. בתחילת השנה מונה אלוף (מיל'), גיורא רום, לתפקיד יושב ראש דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובקרוב ימונה לרשות גם מנכ"ל חדש. כניסתו של רום לתפקיד, צפויה לשפר באופן משמעותי את תפקוד הרשות ויכולותיה להתמודד עם המשימות הניצבות בפניה".



תאונת דרכים בכביש החוף. צילום: דוברות מד"א
תאונת דרכים בכביש החוף. צילום: דוברות מד"א



לסיום נמסר כי "משרד התחבורה אחראי על תשתיות הדרכים ובטיחות כלי הרכב ומשקיע מדי שנה באופן חסר תקדים מיליארדי שקלים, בסלילת כבישים חדשים, הקמת מחלפים, פיתוח תשתיות בטיחותיות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים וסימוני בטיחות, ועוד. כל אלה הם פרויקטים מצילי חיים ממדרגה ראשונה. כמו כן, מוקצים מידי שנה מאות מיליוני שקלים לשיפור מוקדי סיכון וכבישים אדומים בכל רחבי הארץ. במקביל מקודמים פרויקטים של מערכות הסעת המונים בכל הארץ בהיקף כולל של עשרות מיליארדי שקלים".