דין וחשבון מיוחד של חברת הייעוץ דן אנד ברדסטריט משקף תמונת מצב עגומה של המשק. זאת, למרות התחזיות האופטימיות על עלייה בצמיחה ואולי אף על עלייה בריבית בהמשך הדרך. הביטוי לכך הוא מספר הליכי כינוס הנכסים, שהמשיכו לעלות. ב־2016 החלו 15,674 הליכי כינוס, לעומת 15,249 בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית הליכי הכינוס נבעו מחובות שנוצרו מפעילות עסקית,שאי אפשר לפרוע אותם.



עוד מתברר כי בשנה האחרונה נפתחו יותר עסקים מאשר נסגרו. מספר העסקים בישראל עומד על 560 אלף, בהשוואה ל־550 אלף ב־2015. בשנה האחרונה נפתחו 55.3 אלף עסקים חדשים. עם זאת, ישנה עלייה במספר העסקים שנסגרו. מדובר ב־43,500 עסקים שנסגרו, לעומת 42,500 בשנה הקודמת. לפי הנתונים, 50% מהעסקים שנפתחים בישראל נסגרים לאחר חמש שנים. כ־30% מהעסקים שנפתחים נסגרים אחרי שנתיים.



מרבית העסקים שנסגרו הם נותני שירותים קטנים, המהווים קרוב למחצית מסך העסקים שנסגרו. כמות העסקים בענפי השירותים היא כ־60% מכלל העסקים במשק, ולכן סביר שהמגזר המוביל בהיקף סגירות עסקים יהיה מגזר זה. רמת הסיכון בענפי השירותים נמצאת מתחת לרמת הסיכון הממוצעת במשק - 68% מהעסקים שנסגרו לא העסיקו עובדים, 25% מאלה שנסגרו העסיקו עד ארבע עובדים ורק 7% העסיקו יותר מחמישה עובדים.



עוד מצביעים נתוני דוח חברת הייעוץ על חולשה מתמשכת בענפי התעשייה והחקלאות. הבעיה העיקרית של היצוא היא הריכוזיות הגדולה. בישראל פועלים כ־5,000 יצואנים, אבל עשרת היצואנים הגדולים (חברות כמו אינטל, טבע או צ’קפוינט) מהווים יותר מ־50% מסך היצוא. קיימת תלות במספר קטן של יצואנים גדולים מאוד, המושפעים מההאטה בסחר העולמי.



מאידך, היצואנים הקטנים והבינוניים פועלים בשוק גדול מספיק, כך שאינם מושפעים מההאטה בסחר העולמי. בחברת הייעוץ סבורים כי הממשלה חייבת לשפר את היתרונות התחרותיים שלהם, אחרת לא תיוותר תעשייה בארץ. “ברגע שהריבית תתחיל לעלות, נישאר ללא מנועי צמיחה” הם מסבירים. ואכן, בארבע השנים האחרונות נסגרו הרבה יותר מפעלים מאשר נפתחו. אחת הסיבות לקשיים היא בעיות מימון שנוצרו על אף הריבית האפסית במשק. ימי האשראי הממוצעים עלו ב־2.5% ל־122 יום, לעומת 119 בתקופה המקבילה. קיצור של כל יום בימי האשראי נאמד בחיסכון של 150 מיליון שקל למשק.



על פי הערכות בחברת הייעוץ הבינלאומית היוקרתית, רמת הסיכון העסקית במשק הישראלי תעלה גם היא ב־2017. אחת הסיבות העיקריות לכך היא התמתנות הביקוש המקומי. גורם נוסף היא העלייה המהירה בריבית המשכנתאות, שתשפיע לרעה על יכולת ההחזר של ציבור מקבלי המשכנתאות. ייקור המשכנתאות יביא גם להתמתנות הביקוש המקומי לסחורות ולמוצרים אחרים, וישפיע לרעה על מנועי הצמיחה של המשק.



נזכיר שמנועי הצמיחה העיקריים בשנים האחרונות היו הצריכה הפרטית של משקי הבית והתחלות הבנייה.