איש העסקים נוחי דנקנר הגיש אתמול לבית המשפט העליון ערעור על החלטת השופט חאלד כבוב להרשיעו בבית המשפט המחוזי. על דנקנר ושותפו איתי שטרום נגזרו עונשי מאסר בפועל וקנס.
באמצעות עורכי הדין גיורא אדרת, אפרת ברזילי, מיכל רוזן־עוזר ויפעת מנור־נהרי טוען בעל השליטה לשעבר באי.די.בי כי בית המשפט המחוזי דחה את רוב הטענות שהופנו כנגדו בכתב האישום, ואולם הכרעת הדין אינה משקפת את הקביעות שבית המשפט קבע בעצמו.
בית המשפט קבע שלא היה תכנון מראש להשפיע על שער מניית אי.די.בי, וכי ההלוואה בסך 8 מיליון שקל שניתנה לאיתי שטרום הייתה אמיתית, ולא נועדה לפצות את שטרום על הפסדיו ברכישת מניות אי.די.בי. למרות זאת, טוען דנקנר, בחר השופט להתעלם מקביעות אלה.
"הוכח ונקבע שעד המדינה עדי שלג שיקר, וכי הפגישה שבה נטען ששטרום הנחה אותו לרכוש מניות אי.די.בי מעולם לא התקיימה, וזאת בהסתמך על איכון שיחות הטלפון. עדות עד המדינה אינה יכולה לשמש לחובתו של דנקנר", קבע השופט. דנקנר עצמו כלל לא הכיר את שלג.
לדבריו, פעולותיו בימי ההנפקה היו הגיוניות ולגיטימיות, והפרשנויות שנתן השופט למעשיו ניתנו בדיעבד, ולא היה לו כל מניע להרצת מניות כנטען בהכרעת השופט.
על פי הערעור לעליון, כל פעולותיו של דנקנר היו לגיטימיות, ולא ניתן ללמוד מפעולותיו על כל כוונה פסולה: "יש חשיבות רבה לכך שבית משפט לא יכתים בכתם פלילי התנהגויות שהן הגיוניות ולגיטימיות בעולם העסקי.
"קו הגבול בין אסור למותר חייב להיות ברור וחד־משמעי, ולא כזה הנקבע על ידי פרשנויות בדיעבד שניתנות למעשים שניתן להם הסבר לגיטימי והגיוני".
דנקנר מדגיש שבידי בית המשפט נותרו ראיות נסיבתיות קלושות, שאינן מספיקות כדי להרשיעו בעבירה חמורה של השפעה בדרכי תרמית על ניירות ערך. לטענתו, הן אינן עולות בקנה אחד עם קביעות בית המשפט העליון בכל הנוגע למשקל שיש לתת לראיות מסוג זה.
לדבריו, השופט כבוב בחר להתעלם מהקביעות האלה, והרשעתו היא בניגוד לכל היגיון משפטי ובניגוד מוחלט לדין הפלילי. "המסקנה ההגיונית היחידה העולה מכל העובדות שהוכחו בבית המשפט המחוזי הינה כי יש לזכות את דנקנר", טוענים באי כוחו.
הפרקליטות ערערה לפני שבועיים על קולת עונשו של דנקנר, ודרשה להחמיר את הענישה ל־3־5 שנות מאסר. בהודעת הערעור המשיכה הפרקליטות, לטענת המערער, למחזר את הטענות שהושמעו בכתב האישום.
נוחי דנקנר איבד את השליטה באי.די.בי לפני שלוש שנים. כיום הוא עסוק בפעילות עסקית פרטית, בין השאר כדי לממן את החזר חובותיו למערכת הבנקאות בסכום הנאמד ב־510 מיליון שקל. הוא נאלץ לעזוב את ביתו, וכיום הוא מתגורר בשכירות.