הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פועלת זה שנתיים וחצי בהרכב חסר, והחלטות הריבית וההתערבות בשוק המטבע מתקבלות בלעדית על ידי הנגידה קרנית פלוג. חוק בנק ישראל משנת 2010 קבע שבראש הוועדה תעמוד פלוג ויכהנו בה שישה חברים.
לבד מפלוג אמורים לכהן שני נציגים מבנק ישראל ושלושה נציגי ציבור. במקרה של מחלוקת לנגידה ניתנה זכות ההכרעה, אלא שבפועל פלוג לא הייתה צריכה להשתמש בזכות זו. חבר הוועדה פרופ' רפי מלניק סיים את תפקידו באוקטובר 2014 ומאז לא מונה לו מחליף.
פרופ' אלכס צוקרמן פרש בספטמבר 2016 וגם לו לא מונה מחליף. כיום קיים רוב מוחלט של בנק ישראל בוועדה וקולם של נציגי הציבור כמעט לא נשמע. זאת, בניגוד לכוונת המחוקק.
מבדיקת "מעריב־סופהשבוע" עולה כי הוועדה שאמורה הייתה למנות את נציגי הציבור התפרקה ורק לאחרונה מונתה ועדה בראשות שוקי למברגר. הוועדה פרסמה מודעות בעיתונות, אך נראה שגם לוועדה זו לא אצה הדרך.
בינתיים ממשיכה הוועדה המוניטרית לפעול לפי תכתיבי הנגידה.
פרופ' ראובן גרונאו, נציג הציבור היחיד בוועדה, מודה שמדובר במצב לא תקין, אבל לדבריו "באחרונה לא היו אירועים דרמטיים שחייבו את נוכחותם של נציגי הציבור, שכן ההחלטות התקבלו פה אחד".
פרופ' גרונאו הוסיף שהאחריות על המינויים היא באחריות הממשלה "ולפי מיטב ידיעתי בנק ישראל כבר התריע מספר פעמים בפני המצב. באחרונה חידשה הוועדה את פעילותה".
לדבריו, תפקיד הוועדה מתמקד בקביעת מדיניות הריבית ובהתוויית מדיניות המעורבות של הבנק המרכזי בשווקים, כמו רכישת מט"ח. מבדיקת "מעריב־סופהשבוע" מתברר שהמועמדים צריכים לקבל את הסכמת הנגידה ולא כולם עוברים את המסננת.
בתוך כך נחלש אתמול הדולר לעומת השקל במהלך המסחר במטבע חוץ ב־0.74%, והשער היציג נקבע על 3.631 שקלים לדולר. היחלשות הדולר לעומת השקל מפתיעה, שכן היא נעשית למרות החלטת הפד האמריקאי להעלות את הריבית ב־0.25% והגדלת הפערים בין הריבית על הדולר (כ־1%) לריבית על השקל (0.1%)