בעקבות כך, צפוי הבנק לסיים את שנת 2016 כולה ברווח הנאמד ב־2.55 מיליארד שקל. הבנק יפרסם רשמית את דוחותיו השנתיים ביום חמישי הקרוב. למרות הירידה ברווחיות, צפוי הבנק להגדיל את סכום הדיווידנד במזומן שיחולק.
חלק מהסעיפים המאזניים, שבגינם בוצעה ההפרשה, קשורים לפעילות השוטפת וחלקם בעלי אופי חד־פעמי. כך למשל הפחתת מס החברות מ־25% ל־23% תגדיל את נכס המס של הבנק ב־157 מיליון שקל, ותופיע כהפסד במסגרת דוח הרווח והפסד. גם הבנקים האחרים יספגו הפסדים בגין סעיף זה, שכשלעצמו לא היה מצדיק את ההודעה על אזהרת הרווח. אבל באותה הזדמנות הודיע הפועלים על הפרשות חד־פעמיות נוספות בגין ההסתבכות בפרשת ייעוץ המס ללקוחות אמריקאים.
הפרשה אינה יורדת מסדר היום ובניגוד לצפוי היא הולכת ומעמיקה. הבנק יגדיל את ההפרשות ב־68.5 מיליון דולר, כך שההפרשה המצטברת תעמוד על 188.5 מיליון דולר, שהם 724 מיליון שקל במונחי שקל. בהתחשב בהוצאות משפטיות עד כה, הנאמדות ב־150־200 מיליון שקל, הוצאות הבנק בגין פרשה זו כבר מסתכמות ב־900 מיליון שקל. נזכיר כי בנק לאומי, שגם הוא הסתבך מול הרשויות האמריקאיות, סגר את הפרשה עם הוצאה כוללת של 1.5 מיליארד שקל. בנק הפועלים שואף לסיים את הפרשה הזאת עד סוף 2017. מנכ”ל הבנק אריק פינטו שב לפני כשבועיים מביקור בארה”ב ובשוויץ, ולמד במהלך הנסיעה על התקדמות המגעים.
הסוגיה השלישית העומדת על הפרק נוגעת לסוגיית הפרשי האשראי, וכן מדובר בהחלטה ניהולית שאותה הוביל המנכ”ל פינטו. באופן מפתיע, החליט הבנק לבצע הפרשות נוספות של 470 מיליון שקל בגין אשראי שניתן. ההפרשה לא בוצע בגין לקוח ספציפי או הסתברות גדולה, אלא הצטברות של מספר מקרים. למרות הפרשה זו, במונחים שנתיים הבנק ייהנה עדיין מהכנסות אשראי של 270 מיליון שקל.
הפעילות ברבעון האחרון של 2016 משויכת בלעדית לתקופה שבה המנכ”ל החדש נכנס לתפקידו. באופן מסורתי, מנכ”לים חדשים נוהגים בשמרנות או מה שמכונה “ניקיונות לפסח”, ביטוי רלוונטי במיוחד לתקופה זו. המנכ”ל החדש פינטו מעוניין להתחיל בנקודת זינוק טובה ולמתן ככל שניתן את הרווחים, כדי שבשנים הבאות הם יהיו גבוהים. ביום חמישי הקרוב יפרסם גם בנק לאומי את הדוחות השנתיים שלו, ואילו בנק דיסקונט יפרסם אותם מחרתיים.