בישראל עומד שיעורו של מס החברות ב־2017 על 24%, ויירד ב־2018 ל־23%. חברות שלפחות 25% מהתוצר שלהן מיועדים ליצוא, נהנות משיעור מס מופחת של 7.5% אם הן הפועלות בפריפריה, ומשיעור מס של 16% במרכז הארץ. חברות ענק מענף ההייטק, עם מחזור העולה על 10 מיליארד שקל בשנה, משלמות מס נמוך במיוחד של 6%.
תוכנית טראמפ עלולה לפגוע בעיקר בחברות הייטק הפועלות במרכז הארץ, שאינן מייצאות. המס הנמוך בארה"ב אמור לספק להן תמריץ להעתיק את פעילותן לשם. גם חברות חיפושי הנפט עשויות להיות מושפעות מהתוכנית. כמה יזמים ישראלים החלו לתכנן חיפושי נפט בחו"ל. מס החברות המופחת ישמש עבורם תמריץ לרשום את פעילותם בארה"ב.
נזכיר כי מנכ"ל האוצר שי באב"ד עומד בראש הוועדה הציבורית לבחינת דרכים לעידוד התעשייה והיצוא, וייתכן שהסוגיה תעלה גם במסגרת דיוני הוועדה. אנליסטים ומומחי מס טענו בימים האחרונים כי סימני השאלה סביב התוכנית עדיין גדולים. האנליסטית הראשית של בנק אגוד אורלי אברהם מעריכה שרפורמת המסים של טראמפ עלולה להגדיל את הגירעון ולהוביל להאצת עליית הריבית ולהתחזקות הדולר. "העברת הרפורמה בקונגרס עשויה להיתקל בקשיים, וייתכן שתעבור שינויים רבים עד לאישורה", אמרה.
"סיכון להגדלת הגירעון"
עו"ד ורו"ח בני טובי, שותף מיסוי בינלאומי במשרד שקל: "תוכנית המיסוי עלולה להביא להסטת רווחים מישראל לארה"ב ולגרום להקטנת תשלום המסים בישראל. על אף שכיום חברות הייטק נהנות, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, משיעורי מס נמוכים שבין 5% ל־16%, ריבוי התנאים לקבלת ההטבה עלול להביא להעתקת פעילותן לארה"ב. הפתרון טמון בהגמשת התנאים לקבלת ההטבות בישראל".
עוד אומרים במשרד כי "אם אכן יבוטל מס העיזבון האמריקאי, הדבר יפטור משקיעים ישראלים בנדל"ן או בניירות ערך בארה"ב מהצורך להתגונן מפני מס העיזבון באמצעות תכנוני מס. כמו כן, הורדת שיעורי המס ליחידים תקל על עובדים העושים רילוקיישן לארה"ב".
רו"ח שרון שולמן, מנהל מחלקת המסים בארנסט אנד יאנג: "ישראל לא תוכל להישאר עם מס חברות של 24%, וההטבות לחברות טכנולוגיה עילית יצטרכו לרדת מתחת ל־12% - מה שמייצר סיכון להגדלת הגירעון ופריצת התקציב". לדבריו, "במס של 15% אפשרי שחברות טכנולוגיה ישראליות עם שוק אמריקאי יתאגדו כחברות אמריקאיות - מה שיסכן את המשק הישראלי".
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "השווקים הפיננסיים הגיבו באדישות לתוכנית. הסיבה היא חוסר מתן הפתרונות מצד בכירי הממשל לאופן שבו התוכנית תתבצע, ולשאלה מי יפצה על 'בורות המזומנים' שהתוכנית יוצרת".
עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "נושא מס הגבולות על יבוא סחורות יורד מהפרק - מה שמעלה את הסיכוי שהתוכנית תעבור. אבל תוכנית הממשל אינה מציעה שום פתרונות לגידול בגירעון, למעט קביעה שהצמיחה הצפויה מהקיצוץ במסים תתרום לגידול בהכנסות ממסים". לדבריו, "משמעות התוכנית היא מעבר ממלחמת מטבעות למלחמת מסים".