השוק מלא ורווי שינויים, עדכונים וחידושים. “מעריב” עושה סדר וממפה את המגמות, השחקנים והתוכניות ב־2017, שנת התפנית של החיסכון ארוך הטווח.
כעשור לאחר חקיקת צו ההרחבה המחייב חיסכון לפנסיה לעובדים שכירים, מצורף גם ציבור העצמאים, המהווה כ־12.5% מכוח העבודה בישראל, להסדר דומה. היעד ברור – הבטחת הביטחון הפנסיוני לציבור העצמאים בהגיעם לגיל פרישה.
הרפורמה, שנכנסה השנה לתוקף, משנה את כללי המשחק. אם עד השנה שעברה המדינה עודדה עצמאים להפריש לביטוח פנסיוני באמצעות הטבות מס, הרי שהחל משנה זו חלה חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני גם על עצמאים.
ההסדר הקודם - הטבות מס להפרשה - לא השיג את יעדו כי עצמאים רבים, בעלי עסקים קטנים שבקושי הצליחו לגמור את החודש, לא ניצלו את נקודות הניכוי/זיכוי ולא הפרישו כספים ליום סגריר.
במסגרת החוק החדש עצמאים נדרשים להפריש % 4.45 על חלק מהכנסתם, שאינו עולה על מחצית מהשכר הממוצע במשק. על חלק ההכנסה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ושאינו עולה על השכר הממוצע במשק יידרשו העצמאים להפריש % 12.55. שיעור ההפקדה המשוקלל מסתכם בכ־% 8.5 מהשכר הממוצע במשק. חובת ההפקדה לא תחול על עצמאים מתחת לגיל 21 ומעל לגיל 60 וכן לא על עצמאים בחצי השנה הראשונה לפעילותם כעוסקים. כמו כן, סכום ההפרשה המרבי לזכאות יעלה ל־16.5% מההכנסה במקום %16 כיום.
המהלך משולב ברפורמה בתשלומי העצמאים לביטוח הלאומי. הוחלט להקטין את דמי הביטוח הלאומי הנגבים מעצמאים (עצמאי שמרוויח עד 60% מהשכר הממוצע במשק, כ־5,600 שקל בחודש, משלם 3.5% יותר דמי ביטוח לאומי לעומת שכיר ברמות הכנסה דומות), אך במקום להגדיל את הכנסתם הפנויה, הוחלט לחייב אותם לחסוך בקרן פנסיה.
זהו קהל שבוי של מאות אלפים, שעד היום לא היה נוכח במגרש. קהל זה מצטרף לאותם עשרות אלפים שניצלו במהלך השנים את זכותם לניכוי (הקטנת ההכנסה החייבת במס שמשלם העצמאים) ולזיכוי (הפחתת המס לתשלום).
השפעתו הממשית של המהלך על השוק תבוא לידי ביטוי רק בעוד שנות דור. מי שיפקידו בפרק זמן של 30 שנה עד לרמה של השכר הממוצע במשק יוכלו ליהנות מפנסיה חודשית של 4,000־5,000 שקל.
קרנות פנסיה ברירת מחדל
בסוף השנה החולפת החלו לפעול, לאחר שזכו במכרז מסקרן, שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל המנוהלות בידי שני גופים: הלמן אלדובי ומיטב דש. הפרמטר לבחירה – גובה דמי הניהול. זהו מהפך של ממש, שעשוי לערער את עליונותן של ארבע חברות הביטוח הגדולות, החולקות ביניהן כמעט את כל השוק.
הריכוזיות בתחום היא דרמטית. ארבע קבוצות ביטוח (מגדל, הראל, מנורה־מבטחים וכלל) קולטות מדי שנה כ־20 מיליארד שקל הפקדות חדשות, שהנן מקור לאשראי במשק והכנסה נכבדה לגופים עצמם. מטרת הרפורמה היא לטפל בעובדים הלא מאורגנים או מאוגדים שהמעסיק בוחר עבורם את קרן הפנסיה והם, ללא ידיעה או יכולתם לשנות את רוע הגזירה, משלמים את דמי הניהול המקסימליים או מעט פחות מהתקרה.
על פי תנאי המכרז, עובדים חדשים יצורפו במסגרת “הצטרפות ברבים”, באמצעות קרנות ברירת מחדל או דרך המעסיק שביצע מכרז לפי הנחיות הרשות. מדובר בסדר גודל של 150 עד 200 אלף עובדים. המודל, אם כן, מיועד למעסיקים גדולים, אבל השינויים שייווצרו יעודדו כל אחת ואחד שיכולים לפנות באופן עצמאי למסלול זה לדרוש מהמעביד להעביר את ההפרשות לשתי קרנות אלה, או להילחם על הפחתת דמי הניהול.
הקטנת דמי הניהול, המייצרת עוד הכנסה משמעותית בעת הגיע גיל פרישה, היא פתרון חשוב בעידן שבו הריביות במשק נמוכות, התשואות נמוכות, ואילו תוחלת החיים מתארכת. תנאי המכרז היו ששתי הזוכות מתחייבות לדמי ניהול נמוכים במשך עשר שנים.
כשל שוק נוסף שהמודל החדש מתעתד לפתור, הוא עלויות המלאי ההיסטורי, קרי הפקדות ישנות שעליהן משלמים החוסכים את דמי הניהול המקסימליים – 0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות השוטפות.
דמי ניהול מינימליים מחייבים שימוש במיכון מתקדם, ולמעשה אלו מסלולי הפקדה כמעט ללא מגע יד אדם. חיסכון נוסף הוא בדמי שיווק והפצה. בפנסיה מדובר בכמחצית מההכנסות שהולכות לשיווק והפצה, באמצעות סוכני הביטוח, יועצים בנקאיים וגורמי שיווק אחרים. בקרנות אלה ההוצאות ההלו אינן קיימות.
האם ההפקדות בקרנות אלה, שהן קטנות, בטוחות? בקרן פנסיה גדולה מי שנושאים בסיכונים הם יתר העמיתים בקרן בשל העיקרון של הערבות ההדדית בין עמיתי הקרן. בהלמן אלדובי, לעומת זאת, יש מבטח משנה, חברת סוויס רה, והיא דואגת לשלם במקרה שהעמית הלך לעולמו בטרם עת.
המבחן להצלחה יהיה היענות המעסיקים ולחץ שיפעילו העובדים שעתידם הרחוק חשוב להם.
ביטוחי מנהלים
השינויים במסלולי החיסכון לטווח ארוך מעלים שוב על סדר היום את שאלת השאלות: מהו היתרון שיש לפוליסות ביטוחי המנהלים, למעט סוגיית העמלה שמקבל סוכן הביטוח, שהיא גבוהה יותר מזו המשולמת לו בגין מכירת קרן פנסיה או קופת גמל למבוטח?
התשובה מתבררת כסבוכה, מאחר שמשרד האוצר ביטל בשנים האחרונות את היתרונות שהיו למסלול זה והותיר את קרן הפנסיה כמסלול מועדף.
השבר התחולל לפני שנתיים, עת שנאסר על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים עם מקדמי קצבה מובטחים. זהו מפתח שקובע מה יהיה גובה הקצבה בגיל הפרישה, והוא נקבע על סמך כמה פרמטרים, בהם הריבית במשק ותוחלת החיים.
משרד האוצר והמפקחת טענו כי החברות נטלו על עצמן סיכונים שלא יוכלו לעמוד בהם בעתיד.
מול קרנות פנסיה ברירת מחדל, שדמי הניהול הנגבים בהן הם אפסיים, למוצר ביטוח המנהלים, שיש בו מרכיב דמי ניהול גבוה יחסית, אין לסוכנים חסידי המוצר סיכוי בתחרות.
ואם לא די בכך, האוצר קבר יתרון מובנה של המוצר – ביטוח אובדן כושר עבודה לפי עיסוק ספציפי ולא אובדן כושר עבודה כללי. בעבר זה היה קלף מנצח מול קרנות הפנסיה. עתה, גם קרן פנסיה יכולה להציע ביטוח כזה בתוספת מחיר.
סוכני הביטוח נאחזים בטיעון מנצח חשוב. בעוד ביטוח מנהלים הוא חוזה אישי בין המבוטח לחברה, בקרן הפנסיה יש תקנון. מדובר בערבות הדדית, ואם תוחלת החיים של עמית הקרן תגדל, סכום הקצבה החודשית ירד. ודבר נוסף, בביטוח מנהלים המבוטח יכול להרחיב את רשימת המוטבים מעבר למוטבים הטבעיים.
בינתיים אנו ממתינים להחלטת האוצר והרשות בדבר אישור שיווק פוליסות שיענו על התנאים שנקבעו – אי מכירת פוליסות חדשות עם מקדמי קצבה, אך מתן פתרון ללקוחות השבויים שאינם יכולים לנוע מחברה לחברה באותם תנאי פוליסה ישנה. הלקוחות השבויים, אלפי מבוטחים, נעולים יחד עם כ־100 מיליארד שקל בביטוחים יקרים, ששיעור דמי הניהול הממוצע שלהם עומד על 3.57% מההפקדות השוטפות ו־1.11% מהכסף שנצבר – אכן, יקר בהשוואה למתחרים.
אג”ח מיועדות
לאחר המתנה של יותר משנה, האוצר מציג הסדרה לשינוי אופן הקצאת האג”ח המיועדות לשוק הפנסיה החדשה המקיפה. על פי התקנות שפורסמו לפני כשלושה חודשים, 60% מכספי מקבלי הקצבאות יזכו לאג”ח מיועדות, ואלה הם הפנסיונרים. כספי החוסכים בני ה־50 ומעלה ייהנו מ־30%, כמו במצב הקיים. בעתיד, כספי החוסכים הצעירים, עד גיל 30, לא יושקעו כלל באג”ח מיועדות. כיום מקבלים כל החוסכים בקרנות החדשות 30% אג”ח מיועדות. בעתיד, ככל שההקצאה בפועל תגדל, כך יפחת בהדרגה שיעור ההקצאה לצעירים.
המהלך בא לתקן כשל שוק בקרנות, שבהן הצעירים מממנים את המבוגרים, תוך הרעה אפשרית ברמות התשלומים החודשיים לפנסיונרים. במצב כזה צעירים יברחו מהקרנות ואז הבעיה תחמיר. הפתרון מבקש להתיר את יתרונות הערבות ההדדית וכבר מעורר כעס רב בקופות הגמל.
מסגרת / הגמל קם לתחייה
בשנת 2008 נכנסה לתוקפה רפורמה משמעותית בשוק החיסכון ארוך הטווח, הזכורה כ”תיקון מס’ 3 לחוק קופות הגמל.” תוצאתה הייתה שלמעט חוסכים ותיקים, שכבר צברו כספים בקופות הגמל, לא נכנס כסף חדש למסלול החיסכון לטווח הבינוני משום שבוטלה האפשרות למשיכת הכספים מהגמל כסכום חד־פעמי.
שמונה שנים לאחר מכן, ביוזמת משרד האוצר, יצאו לפועל שלוש רפורמות חדשות, המזרימות דם חדש למסלול הוותיק, שבעבר הייתה לו עדנה. הרפורמות החדשות מטפלות במחזור חיים שלם של החוסך - מלידה ועד לפרישה. להלן החידושים בקצרה:
חיסכון לכל ילד
החל מחודש ינואר פתח המוסד לביטוח לאומי תוכנית חיסכון אישית לכל ילד וילדה עד הגיעם לגיל 18. הביטוח הלאומי יפקיד 50 שקל מדי חודש, נוסף לקצבת הילדים הרגילה. ההורים יכולים להכפיל את הסכום. כלומר, להוסיף כ־50 שקל בחודש מתוך קצבת הילדים כך שיופקדו מדי חודש 100 שקל. כמו כן, הוחלט כי הכספים יופקדו רטרואקטיבית לזכאים, החל ממאי 2015.
כשהילד יגיע לגיל ,18 הביטוח הלאומי יפקיד בחשבונו מענק בסך 500 שקל. אם הילד לא ימשוך את הכסף עד גיל 21, הביטוח הלאומי יעניק לו מענק נוסף של 500 שקל. לאחר מכן הוא יוכל למשוך את מלוא הכסף שנצבר.
כספי החיסכון יופקדו בשני מסלולים: פיקדון בנקאי או קופת גמל. עבור ילדים עד גיל 15 ברירת המחדל היא קופת גמל. מעל לגיל 15 – ברירת המחדל היא פיקדון בנקאי. ברירת המחדל תופעל רק במקרה שבו ההורים לא בחרו את המסלול המועדף לילדיהם.
זוהי בכמות כספים גדולה לענף. על פי הערכה, כ־2 מיליארד שקל יזרמו מדי שנה למסלול קופות הגמל, כאשר הכסף פטור מדמי ניהול אלא רק לאחר שנה החיסכון ה-21.
קופת גמל להשקעה
בסוף השנה החולפת התוודענו למוצר השקעה חדש, קופת גמל להשקעה, המחיה את החיסכון ההוני בקופות הגמל. מי שחוסכים ומעוניינים בפנסיה יוכלו לקבל קצבה חודשית פטורה ממס לכל החיים החל מגיל 60, כנגד הקרן ורווחי ההשקעה שנצברו לאורך שנות החיסכון.
הקופה כאמור היא נזילה ואפשר למשוך את מלוא הכספים שנצברו בכל נקודת זמן בתשלום מס רווחי הון בשיעור של 25%. המסלול מיועד לחיסכון פרטי בלבד ואי אפשר להעביר אליו כספים כהפרשות ממקום העבודה. ההפקדה לקופה החדשה מוגבלת ל־70 אלף שקל בשנה.
תיקון 190
תיקון מס’ 190 בפקודת מס הכנסה, שעניינו מיסוי של חסכונות פנסיוניים המעניקים לקופות הגמל יתרונות מיסוי. התיקון נכנס לתוקפו בשנת 2012, אבל זוכה עכשיו לעדנה שיווקית של בתי השקעות ויועצים, המזהים פוטנציאל לכסף גדול. היתרון של המסלול – אפשר להשיג תשואה גבוהה יותר עם דמי ניהול נמוכים יותר, ללא פגיעה בנזילות הכספים, ועם אפשרות לשלם מס רווחי הון מופחת או נדחה.
המודל הוא פשוט: כסף מופקד בקופת גמל בניהול אישי, תחת תיקון 190. כשהעמית יגיע לגיל 60, אם הוא מקבל פנסיה בגובה 4,500 שקל או יותר, הוא יוכל למשוך את הכסף מהקופה בכל נקודת זמן בסכום חד־פעמי פטור ממס, למעט תשלום מס בשיעור 15% על הרווח הנומינלי שנוצר.
אם החוסך נפטר לפני הגיעו לגיל 75 יזכו המוטבים שלו לבונוס – כל הכסף שנותר ישולם להם בפטור מלא ממס, גם הקרן וגם הריבית שנצברה. בד בבד נרשם גידול הדרגתי של אחוז הפטור ממס הניתן למקבל הקצבה. נכון לסוף 2016 הפטור המקסימלי על הקצבה הנו 49 %מהקצבה המזכה שעמדה, נכון למועד זה, על 8,380 שקל. הזכאים להגדלת הפטור הם כל מי שהגיעו לגיל פרישה על פי חוק ומקבלים פנסיה. גובה הפטור עומד על 4,106 שקל. הפטור מגדיל את הפנסיה נטו במאות שקלים מדי חודש.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, המתמחה בענף הביטוח, החיסכון והגמל.